מה עושים

שלום, אני מתקרבת לגילי ה-43 והסתבר שאני בהריון. התגרשתי לפני מס' חודשים ואני בהריון מהגרוש. יש לנו שלושה ילדים משותפים. אני בלבטים עצומים. האם להשאיר? האם להפיל? בכל זאת גילי לא צעיר כלל ואין לי מושג כמה אני מסכנת את עצמי בהריון נוסף בגיל זה. הגרוש רוצה שאשאיר את העובר, אבל אינני תומך בי מנטאלית. אני ביאוש טוטאלי. אני מטפלת בבית, בילדים (בני 10,8,6) ובהכל מסביב לבד ובנוסף בהריון ומרגישה מאוד מאוד מאוד לבד. מה גם שאני בחרדה איומה מעצם ההריון והלידה. אנא אשמח לשמוע דעתכם תודה רונית

אף אחד לא יכול לומר לך מה לעשות אפשר רק לשפוך אור ולתת לך כיווני חשיבה בסופו של דבר רק את זאת שמחליטה עד כמה את רוצה את ההריון ולא הגרוש שלך או מישהו אחר. ילד זה לא משחק או צעצוע מי כמוך יודעת צריך בלב שלם לרצות את ההריון ,לדעת שאת מסוגלת לתת לו חיים טובים ,תמיכה ואהבה. עושה לי רושם שקשה לך גם ככה ותינוק יהיה רק נטל הגיל מבחינתי לא משחק תפקיד ככ גדול כמו האם לתינוק יהיה טוב? האם לך יהיה טוב? מה את חושבת? עד כמה את באמת רוצה? רק את ולא אף אחד אחר. לחילופין אגב יש לך ילדים גדולים ובני ה8 וה10 יכולים בשקט לעזור לך אחרי הלידה יש לך תמיכה מהמשפחה? עזרה אחרת? עד כמה את מסוגלת להתמודד עם תינוק? (בכל זאת לא הריון ראשון, גידלת ילדים בעבר) אם אחרי כל זה תביני שאת רוצה את ההריון תחשבי על איך מתגברים על הפחד מלידה והריון בשביל זה יש אותנו זה לא כזה נורא!!! יהיה טוב שנה נפלאה שתהיה ובהצלחה במה שתבחרי איה