פרטים מדוייקים
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היי אורלי אני בת 22 ואני סטודנטית... אני מטופלת על- ידי אצל פסיכיאטר ועובדת סוציאלית אבל עדיין המרירות והכאבים נמצאים.. כמובן שאבא לא תומך בעניין הטיפול הזה הוא חי בעבר ואומר שמי שהולך לטיפולים כאלה הוא משוגע... אני לא חושבת כמוהו וללא תמיכתו אני עושה זאת.. אבל קשה לי במצב הזה כי אני זקוקה להם והם לא מבינים אותי...אני רוצה להיות חזקה ולהתמודד הלימודים שלי חשובים לי... ההתעסקות באוכל לא מטרידה את הוריי ולא מעלה בהם שום חשד וזאת משום שמשקלי תקין..אולי בגלל זה הם לא חושבים שיש לי בעיה.. אני יכולה להסכים איתם על-כך. אבל אני יודעת שאני לא מאושרת אני יודעת שמשהו בנפש שלי לא נותן לי מנוח ובזה אני רוצה לטפל אני לא יודעת כבר מה יהיה איתי .... אני מתוסכלת ונמצאת במצב זה כמעט שנה וחצי,.... שנה וחצי של מירורים כאב ובכי חוסר הבנה וחוסר תמיכה.!!!!!
שימי יקרה העובדה שאת מוטרדת מהמצב שלך רק מעידה שאת רוצה לצאת מזה ומודה שאת בבעיה קשה וזה צעד ענק לדרךמ החוצה אלא שזה טוב אבל זו רק ההתחלה ואת נשמעת לי בחורה חזקה שלא מוותרת בקלות. את חייבת ללכת לטיפול נפשי טוב ולהיכנס עמוק עמוק לנפש פנימה ולחקור בעצם מאיפה נובעת הבעיה מה השורשים שלה ואחרי שתחקרי עמוק עם מטפל טוב תוכלי להתמודד עם הבעיות ולהסתכל לבעיות ולפחדים בעיניים ולהתמודד איתם ואז כשהנפש בריאה הגוף בריא ותראי שדברים יסתדרו הדרך לא קצרה ומחייבת בשיתוף פעולה ורצון שלך לעשות ולשנות דברים ביחד עם המטפל כי אם לא יהיה שיתוף פעולה כלום לא יקרה אך אני בטוחה שתעשי כי את רוצה לנסות לצאת מזה.אל תרימי ידיים ודעי אני פה תמיד בשבילך.
