חשבתי על שיטה שתוכל להציל אותי.

שלום וחג שמח! אני בת 15, אחרי פסח הקודם החלטתי שאני רוצה לרדת במשקל. הצלחתי לרדת 2 קילו בערך, ואז חטפתי את מחלת הנשיקה וכתוצאה ממנה ירדתי בסביבות 5 קילו, מצא חן בעיניי הרעיון והמשכתי בדיאטה דיי רצחנית ירדתי עוד 5 קילו. ההורים שלי תפסו את זה בזמן, החליטו להילחם בשטויות שאני גורמת לעצמי, אובחנתי כאחת עם הפרעת אכילה. אני עובדת על זה כרגע ועולה, החלטתי שאני עולה ל48, כרגע אני בסביבות ה43-44. אבל תמיד יפחיד אותי לעלות עוד. אני רוצה להגיע ל48 ונורא מפחדת לעלות משם-כי אני יודעת שזה יחרפן אותי שוב. חשבתי לעצמי, אחרי שאני אגיע למשקל הרצוי, לעשות יום בשבוע-מופחת קלוריות. זאת אומרת ששבוע שלם אני אוכל נורמלי לחלוטין כמו שהייתי רגילה ואהבתי, עם להרשות לעצמי פה ושם ולהיות בסדר עם עצמי, ויום אחד בשבוע לאכול עד 200 קלוריות. זאת אומרת, בוקר-תפוח/חטיף דגנים/חצי סנדוויץ', צהריים-סלט מעגבניות, מלפפונים ואם יבוא לי אז טונה סלט או קוטג', ערב-יוגורט דיאט/מרק 10. ככהף אני אהיה בגירעון של כ1000 קלוריות שבועיות, והעלייה תיעשה בקצב הרבה יותר איטי מה48 שלי. רציתי לדעת אם זה הגיוני, נכון, לא מזיק (גם חשבתי על הטיהור שזה יעשה לגוף שלי וזה יכול ממש לעזור). מה דעתך על זה? זה נורא חשוב לי. יש לי את כח הרצון לזה וזאת יכולה להיות שגרה נורא נחמדה בחיים. אני פשוט לא רוצה להגיע למצב שאני אעלה יותר מדי, אתחרפן ואחזור לכל העניין. תודה רבה!

אני לא יכולה לייעץ לך לגבי תזונה כי אין לי הסמכות בעניין אך הייתי מציעה לך להתייעץ עם תזונאית שתתן לך תפריט שיהיה מקובל עליך ולאכול לפיו, מנסיון אם אוכלים מאוזן וארוחות סדירות בלי משחקים אז המשקל נשאר יציב ומקבל גם את המרכיבים שהוא צריך. למה לך לבזבז כל כל הרבה אנרגיות לאוכל לא חבל נתבי את זה לדברים מעניינים יותר, מעבר לזה כל ההתעסקות עם הקלוריות והמשקל מעידות שיש בעיה קצת מעבר למשקל ולכן הייתי מציעה בחום ללכת לשיחות ולפרוק מה שיש מהלב וללמוד להתמודד עם פחדים וקשיים ולא לברוח מהם. חבל על כל הזמן והמשחקים עם יום כן יום לא, באמת לאכול מאוזן הכי הכי טוב וחשוב.