מנסה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
כבר יותר מחצי חיים במחלה הזאת יש תקופות טובות ותקופות איומות ותקופות שהן באמצע השנה האחרונה היתה מאד קשה וכשהתחיל להיות קל יותר הגיע משבר ענק בעבודה שזרק אותי למטה שוב במשקל תקין אבל שוב עם ימי קיזוזים ומידי פעם הקאות ואכילה ביתר וברוב הזמן מלחמה על כל ביס ושעות של התעמלות התאזנתי קצת יותר. בבדיקות האחרונות קבלנו התראה שאם אנחנו רוצים עוד ילד כדאי להזדרז אחרי כמה שבועות של התבשלות עם עצמי, אחר כך גם עם הבעל והשרינק הוחלט על חזרה למסלול לנסות עוד הריון אבל בימים כמו היום מרגישה שאולי לא מגיע לי עוד ילד נשארתי לנוח (כי כאבי הבטן מהטיפול הורגים אותי) ההרומונים מטריפים אותי - רע לי כל הזמן ואני אוכלת כדי לא להקיא ואחר כך שונאת את עצמי לא יכולה להתעמל קפה פעם ביום - וכבר היה סיגריות מחוץ לתחום מנסה לעשות את התרגילים של ה-CBT אבל מרגישה סופר זייפנית זה כל כך קשה ולפעמים אני מרגישה כל כך עייפה
תמרה יקרה אני בטוחה שהמלחמה היומיומית אינה קלה, כל הזמן להלחם מול עצמך ומול הגוף שלך ולא לאהוב את מה שאת רואה לא קל אך אני חושבת שאם היית נעזרת בשיחות זה היה הופך את זה לקל יותר ומשנה דברים לטובה ואולי היית אחת ולתמיד נפטרת מהמחלה ומהתסמינים. לא נמאס לך לבזבז אנרגיות בלספור קלוריות ובלהקיא, אם לא למען עצמך לפחות למען ילדיך. תני צ'אנס והלחמי בזה באמת באמת וברצון לצאת מן המחלה אחת ולתמיד ואת האנרגיות להשקיע בילדים ובהריון.