עוד כמה זמן זה יגמר?

הבעיה שלי נראת כ''כ קטנה יחסית לאחרות אבל זה ניראה לי כמו פיל פתאום. עליתי על משקל ובכל הזמן זה שחשבתי שאני רק הולכת ועולה מתברר שרק רזיתי בחזרה. 46.5 אחרי שהייתי ב48. כאילו שעשיתי עבודה ענקית במחשב ומישהו מחק הכל. אכלתי הערב מלא. פתאום זה הפחיד אותי ואני רוצה לעלות חזרה. הכל כ''כ מטריד אותי ואני מרגישה כמו איזה ילדה מפונקת כי כאילו מה בקשו ממני. 50 קילו, זה הכל. אני מרגישה כ''כ רע. במקום לשמח את המשפחה שלי עם ציונים טובים אני מריצה אותם לרופאים וגורמת להם לעשות הכל כדי לרצות אותי. הם כ''כ רוצים שאני אהיה בריאה ושמחה שהם מוכנים לתת לי כ''כ הרבה ובמקום להודות להם בצורה הכי מינימלית שיש וזה לעלות במשקל אני עוד מעזה לרדת. ובקשר לרונית. ראיתי שכתבו אז מי שזאת לא תהיה, רק תדעי שגם אני בכיתי בגללה המון. היא אמרה לאבא שלי שהיא בכלל לא יכולה להבין "בנות כאלו". פחח אז שלא תעבוד בזה. היא עושה את זה בכוונה. היא רוצה שנרגיש רע.

מתוקה שלי אל תרגישי רע המשפחה שלך אוהבת אותך ללא תנאים וזה תנאי חשוב מאוד להחלמה המשפחה האוהבת מסביב. כואב להם שאת יורדת במשקל אך הם לא מאוכזבים ממך הם מבינים שאת חולה ולא עושה בכוונה. חשוב מאוד שתלכי גם קצת לשיחות זה חלק מאוד מאוד חשוב בהחלמה אם לא הכי חשוב. העליה במשקל היא רק פסיק קטן בדרך להחלמה הגדולה שצריכה להעשות דרך עבודה של מודעות עצמית, ללמוד לאהוב את עצמך וגופך כמו שהוא ולקבל את עצמך כפי שאתה וללמוד להתמודד עם כל הפחדים שמלווים עם הענין. אל תרימי ידיים. לאט לאט תחלימי, תעלי במשקל והכל יהיה בסדר. אל תתני לזה לייאש אותך ובאשר לרונית אם היא לא מבינה את הבנות האלה אז בעצם מה היא עושה במרפאה כזו שמטפלת בבנות כאלה מקסימות וחכמות שיש להן הפרעת אכילה? צריך לדעת איך לגשת ולדעת לגעת בבנות המקסימות והכל כך רגישות האלה.

אני באמת לא מבינה מה היא עושה שם. לדעתי היא רק מחמירה את המצב אצל רוב הבנות. אין לי עם מי לדבר על זה ממש חוץ מחברה אחת שרק היא מספיק קרובה אלי. אני מתבישת לבקש מההורים שלי דבר כזה כי הם אנשים יותר מעשיים. מבחינתם לראות 50 על המשקל ולקבל מחזור זה נקרא להחלים. אם אני אבקש דבר כזה זה סתם יביך אותי ואותם והם לא ישקיעו אנרגיה בדבר כזה.

הכל בידיים שלך. אם תקבלי החלטה נכונה, תעמדי בה ותתמידי בה, הכל ייראה אחרת. את הרי בעצמך יודעת ומבינה שהדרישה שמובעת כלפייך להגיע למשקל של 50 איננה בשמיים היא. אני מקווה שתקבלי את ההחלטה הנכונה ותגיעי למשקל הזה, שהוא עצמו הרי כל כך נמוך. הרי את מבינה שגם במשקל זה לא תהיי "שמנה" אלא דקיקת גזרה... למה שלא תקחי לך פסק זמן קטן ותנצלי את ימי החופש האחרונים לפני השיבה ללימודים כדי לחשוב על כל המצב ולקבל את ההחלטה הנכונה? אני חושב שכדאי לך לעשות את פסק הזמן הזה במחיצתה של סבתך האוהבת. ציינת כי השהות שלך שם נעימה היא וכן שקל לך יותר לאכול שם.אם אינני טועה, היא מיטיבה להכין לך מאכלים מיוחדים ומטעמים לרוב. אני סבור שזה יכול להיות רעיון מצוין!

היא גרמה להרבה לבכות..החוסר רגישות שלה במצב מטורף.. על השבוע הראשון...כל מוצרי הדיאט שלי הוחלפו.כמובן.. אבל רק בשבוע הראשון היא תקעה לי תפריט כאילו אני שוקלת 19 ק"ג תוקעת 6 ארוחות ביום שלפעמים הארוחות הקטנות יכולות להוות תחליף לארוחה. אמא שלי הפכה למושבעת רונית..ולמדה מרונית כל מיני דברים על כל מיני מאכלים וכד'..שואלת אותה לגבי המשפחה שלי ואני הרגשתי קצת לא נעים.. וההיא המטומטמת מנסה להצחיק ולדבר על הילדים שלה..על החשבונות בנק שלה ומרגישה את עצמה אמא או אבא שלי שיכולה לומר לאבא שלי מה לעשות עם הכסף שלי.. אני אוכלת כמו בן אדם רגיל יש לציין..אבל כלום לא מספיק לאף אחד.. כי בן אדם רגיל לא אוכל 6 ארוחות ביום..ובן אדם רגיל לא חייב כל יום לאכול קוראסונים ושוקולדים וגלידות.. והמאמצים שלי כבר חסרי תועלת..כי אף אחד לא מסתכל ורק מכריחים אותי לגמור קופסת נוטלה(350 גר')..ביום.. ולפעמים הבגדים שאני כ"כ רוצה לקנות..גדולים עלי כ"כ..שזה נראה כמו שק עלי..ולפעמים אני הולכת לחנויות בגדים ואומרים שלא מייצרים במידות שלי..