רק רציתי לעדכן

ההורים שלי היו בחו"ל והייתי שבוע אצל סבתא. אתן יודעות איך זה סבתות אז אכלתי אצלה ממש טוב והצלחתי לעלות ל48. היא כל הזמן מראה לי כמה היא אוהבת אותי, אומרת לי כמה שאני יפה, קונה לי כ''כ הרבה דברים. לא מגיע לי כל הטוב הזה. כשגיליתי את זה בכיתי, הייתי עצובה יום שלם למרות שידעתי שזה מה שרציתי שיקרה. לא יודעת למה. אח"כ עבר. כבר חזרתי הביתה ושוב יש אותן מריבות מעצבנות על כלום, לפעמים גם על אוכל. מצפים ממני לעלות ל50 בבית. אפילו שבמרפאה בקשו פחות. זה מוצדק? אם אני לא העלה ל50 אני אפר את ההסכם אחרי לקח לי כ''כ הרבה זמן לשכנע אותם. אני רוצה לשקול 50. בעצם זה המשקל האידיאלי לגובה שלי אבל אני מפחדת לא לאהוב את זה.

אם 50 הוא המשקל האופטימלי לגובה שלך, כפי שאת עצמך כתבת, הרי שהפחד שלך מהמשקל הזה אינו הגיוני. אם המשפחה מצפה ממך להגיע למשקל זה, ואם אכן תגיעי אליו ותתמידי בו, בטוחני שהדבר יתרום תרומה ניכרת לשיפור יחסייך עם המשפחה. הרווח שלך יהיה כפול: גם תיפטרי מהפרעת האכילה וגם תשפרי את יחסייך עם משפחתך הקרובה. ואז תוכלי להשמיט סוף כל סוף את ה"דאגה" מהכינוי שלך... מה דעתך על "הילדה והאושר"? נשמע יותר נחמד...

אין לך מה לפחד, נראה שאת ילדה מדהימה. תכניסי לך לראש כל הזמן את מה שסבתא שלך אמרה שאת ילדה מקסימה ואת אהובה והכי יפה והכי טובה כי זה מה שאת. חבל לילדה מיוחדת כמוך להיות בדאגה ולבזבז כל כך הרבה אנרגיות על המשקל. זה גוזל מלא מלא אנרגיות חיוביות ועלול להרוס חיים. הסתכלי כל יום במראה והגידי לעצמך כמה שאת מדהימה ונפלאה ותראי שבסוף זה ייכנס לראש ותתרגלי לזה.