הורים ילדים וכל החרא הבעייתי...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני כותבת את זה בעיקר בשביל כולכן.. אני כותבת את זה גם בשביל עצמי כדי לזכור מאיפה באתי.. לינוי... ילדה.. דניאלה.. מאיה.. בננית.. אלינור.. ליאור.. גון... ש.איילון... בל...עינת... אביבית... בשמת... רונה.. ואם יש עוד מישהו ששכחתי... אני מתכוונת לכולכם... משפחה זה דבר מורכב.. אנחנו מביאים ילדים לעולם כי כך גדלנו וכך חונכנו.. אנחנו רוצים בטוב.. אנחנו נכנסים למערבולת שלפעמים היא מתוך ריצוי המוסכמות .. לעיתים מתוך משאלות לב ... יש כאלה שבנויים למערכות יחסים .. יש כאלה שזה פשוט להם .. יש כאלה שבכלל לא מבינים מה זה ... לפני המשפחתיות ולפני הכל .. ההורים שלנו היו ילדים של ההורים שלהם .. אנחנו הילדים שלהם ואנחנו נהיה ההורים של הילדים שלנו.. ובנינו זה סיוט!! זה בכלל לא פשוט.. זה תמיד נחמד.. ותמיד מוצי שפוצי מרחוק כשזה מגיע אלינו אנחנו מבינים שיש עוד הרבה דברים שלא ידענו עליהם לפני שעשינו את זה.. וזה המקום שההורים נמצאים בו.. מעבר להורות .. יש את הדמות האנושית .. כל אדם עם השאיפות שלו .. הרצונות שלו והאכזבות שלו... לכל אדם יש שק לכל אדם יש עברים שיהיה קשה לשחזר ולתפוס בסדרת מילים פשוטות.. להיכנס להווי המשפחתי זה לפעמים בלגאן רציני.. לפעמים האישיות לא מתאימה .. לפעמים הרצון לרצות הוא כל כך עצום וגדול ואז הכל מתנפץ כשבפועל הריצוי מתפקשש וכל החלקים שלנו מתעוררים... כל אדם מורכב מאוד.. כל אדם יש בו אינסוף הפכים.. לכל אדם קשה מאוד לוותר על החופש שלו.. על הרצונות שלו על מה שמכונה אגואיזם.. על הרבה דברים אחרים ברמה הראשונית הילדותית שקשה לוותר עליהם.. לכל אדם קשה לזרום... זה לא פשוט בכלל ואולי הדבר הכי פשוט שיש הרבה דברים שהם מובנים מאליו צריך לעבוד עליהם קשה מאוד כדי שנוכל לנהל דיאלוג איתם.. וזה משהו שמצריך הרבה מאוד עבודה אישית.. אנחנו הרבה פעמים שיקופים של העולם בחוץ כמו מראה וזה חוזר אלינו בכל מיני צורות.. אמא אבא.. אח .. אחות .. חברים .. בן זוג.. ילדים וכו'.. אין לזה סוף.. אני לא מצדיקה את הבעייתיות.. אבל לאף אחד לא פשוט להיות אדם.. להיות בחברה עם כל מה שזה אומר.. אני חושבת על זה שלפעמים בא לי לברוח ולהיות לבד.. אני בטוחה שיש הורים כאלה שלא יכולים ואז מתחילים כל התסכולים.. ואני לא צריכה להמשיך לפרט מה זה אומר.. אנחנו מגיבים תמיד מהמקום הילדי שלנו אבל אנחנו לא רואים את האחר שגם הוא למעשה רוב הזמן מגיב מהמקום הילדי שלו מהמקום הנזקק.. ואתן שואלות בטח למה זה צריך לעניין אתכן.. אבל אתן חלק מההווייה הזאת .. ובשלבים מסויימים יש לכן בחירה וזה החלק החשוב.. להביט בעיניים סלחניות למקור.. להבין את הטעויות .. להבין ולצמוח מעל.. הרעיון הוא שאם אנחנו מסוגלות לסלוח לאבות שלנו ולכל אדם אחר אנחנו בעצם מסוגלות לסלוח לעצמנו כי יבוא יום שאנחנו ניתקל בסיטואציה דומה .. אין לצפות את זה.. ובאותה סלחנות שאתן תרצו שיביעו אליכן תעניקו אותה היום למי שצריך.. אני לא מצדיקה.. אבל אנשים הם מסובכים.. מורכבים מאוד.. לא תמיד הכוונות רעות .. יש הרבה בורות.. יש הרבה עיקשות .. יש הרבה ילדותיות.. אפשר לשבור את זה ע"י המוכנות שלכן לראות את זה ולהתעלות מעל כל האכזבות .. לחוות את הכאב שבפרידה.. ולנוע הלאה.. אתן חזקות .. אתן יכולות לקחת את כל מה שאתן רואות למקום של סליחה .. של אהבה ושל שיתופיות .. או לכל מקום אחר שאתן תבחרו ותמצאו לנכון לקחת אותו... זה שלכן אף אחד לא צריך להחליט זאת עבורכן.. אין חוקים.. החוק היחידי הוא להיות טובות לעצמכן ולזולת שלכן. לעשות מעשים טובים.. אחרי הכל אתן בעצמיכן היום לא מסוגלות להיות עם אף אחד.. ואני לא שופטת אני רק משקפת.. זה בא לשני הכיוונים .. אם לכן מותר למה להם אסור.. אפילו שהם הורים .. אני יודעת שהורים אמורים להוות דוגמא.. רוב ההורים נכשלים בזה .. ואני לא מתכוונת להצדיק או לא.. אני פשוט למדתי ואני מתכוונת לקחת את זה למקום אחר.. ואני יודעת שזה לא יהיה קל.. אבל יכולת ההתבוננות שלי גדולה יותר.. והכוח שלי עצום יותר.. וגם שלכם.. כי אתן רואות .. ואתן מזהות.. אבל יחד עם זאת אם לכן קורה משהו שהוא לא בדיוק כפי שרציתן אתן צריכות להיות סלחניות כי בחיים יש מלא הפתעות .. לפעמים כל התכנונים הולכים לקיבינימט ואז צריך לחיות את הרגע והרגע לא תמיד פשוט.. אחרי הכל .. אם אתן מוכנות לראות באמת אז אתן הרווחתן שינוי מהותי לגבי ההורות העתידית שלכן.. הרעיון הוא לזרום.. הרעיון הוא להבין שאנחנו עושים טעויות.. ושהסליחה שלכן תשחרר אתכן למחוזות שלא תיארתן לעצמיכן.. גם אני רציתי שיהיו לי הורים.. ההורים שלי בחיים נכלשו לכל הדיעות בהיותם הורים.. הקוסמוס זימן לי הורים אחרים.. יהודית המורה שלי אמא שלי.. רוני הפסיכולוג שלי אבא שלי.. ואלה ההורים שאני קיבלתי.. אני מאמינה שלכל אחת ואחד יש הורים כאלה.. הם מגיעים.. הם לא תמיד ההורים הביולוגים.. זה מאוד עצוב אבל זה אמיתי.. ההורים האלה שלי כל כך מפוחדים.. אם הייתי יכולה לצייר אותם הייתי מציירת שני ילדים מקופלים שמחכים לאמא ואבא שיבואו ויחבקו אותם.. אבא שלי ננטש בגיל 8 ללא משפחה ללא בגדים .. ללא כלום.. יותר מאוחר. הוא חזר למשפחה ואבא היכה אותו...והיכה אותו וזה היה מזעזע.. בנה את עצמו מאפס מעוני מטורף.. ללא משפחה ללא ידיעה מהי אהבה .. אמא שלי נאנסה בגיל 12 ע"י אחד המשרתים במצריים .. אמא שלה אמרה שהיא מטונפת בעקבות המקרה .. אמא של אמא שלי היכתה את סבא שלי עליו השלום שנפתר ממחלת סוכרת ומעצבות מטורפת.. חי את הסוף שלו בבית כנסת .. היה סופר סתם ... .. צדיק אמיתי.. הסבתא הזאת משותקת כבר 20 שנה בכסא גלגלים.. חיה בכלא של עצמה.. כתשורה לכל הרוע שלה אחיות מטורפות .. אחת חולת נפש.. אחרת בולמית.. אמא אנורקסית.. עוד אחת שמנסה להיות מושלמת ולרצות את כל העולם.. הטפאורה השתנתה .. אבל ההורים שלי נשארו אותם ילדים .. אבא נטוש.. ואמא אנוסה.. איך אני מצפה שהם יהיו לי הורים..... כשהבנתי את זה.. השתחררתי.. אני לא מצדיקה אבל זאת המציאות .. גם להורים שלכם יש סיפור.... תחשבו על זה... המון אהבה :-)
ואני מרגישה שאם אי פעם אני ישתנה ירגיש יותר טוב... יתגבר על הכל... זה יהיה רק בזכותך.. אף פעם אל תעזבי אותנו. אוהבת
גם אני!!!!!!!!!!!!!!!!!! כולנווווווווווווווווווווווו אוהבות אותך עד אין סוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בלעדייך..לא יהיה לנו טוב! תודה שאת כאן!!!!!!... שיהיה לך ערב נפלאאא... תרגישי טוב..ושמרי על עצמך חולה עלייך...עד אין סוף לינוי!!!! בייייי מלאךךךךךךךך! נשיקות וחיבוקים!!!!!!
הילונת מתוקונת אנייודעת כל משפחה והכביסה המלוכלכת שלה... אני יודעת מה זה! הילונת את מודל החיקוי שלי את זאת! את יצאת מזה את מאושרת... עד היום לא ראיתי אחת שיצאה מהמחלה הנוראית... מאמי אני אוהבת אותך מאד שמרי על עצמך אבל את האמת אני מיקרה אבוד לדעתי אוהבת דניאלה
אני מסכימה איתך בכל מילה... אבל השאלה היא אנחנו יכולות לסלוח לעצמנו? ולחיות חיים רגילים...אני מאמינה שאני יכולה לצאת מכל זה ולהתחיל להחיות חיים רגילים וגם אתן בנות אם אתן רואות את זה תתחילו להאמין בעצמכן אם לא תאמינו אז מי כן יאמין?! כמה שזה נשמע דבילי אבל הכל מתחיל מהאמונה העצמית אם תגיד שאתה מסוגל למשהו אז תוכל להשיג אותו...צריך רק טיפת אמונה... המון הרבה לכולן... ותאמינו בעצמכן... בננית...:)
ידעתי שזה יהיה חזק.. ושאתן תבינו ואני חושבת שהכל בעיתו כולל היישום של הדברים.. אוהבת אתכן הכי בעולם... שיהיה יום נפלא.. וכשאתן נופלות רגע לפני תשאלו את עצמכן מה זה הפחד הזה .. תתנו לזה שם .. אחרי זה הוא יהפוך להיות ממש קטן ואתן תשלטו בזה ... :-)
