אני כל כך משפילה את עצמי בשביל
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
המחלה הזו אלוהים ישמור אני פשוט לא מצליחה לשלוט בעצמי אני כל יום מנסה ומנסה ולא מוותרת על האפשרות שאני יכולה ואולי הכל סתם אשלייה ואולי התקווה היא קללה כמו שאמר איזה אפלטון אחד יווני משהו.. למה אני מפחדת לאכול נורמאלי? בי לבלוס ובלי להקיא?? השיניים שלי מתחילות להאכל.. ואני גם אוכלת הרבה סוכריות והן גם כואבות לי הרבה ואני מפחדת מה בסך הכל ביקשתי? לאכול נורמאלי כמו בנאדם שאוכל בקטנה כזה.. ואם אפשר לרדת 4-5 קילו אבל בינתיים אני רק בולסת אז זה לא יקרה כנראה נמאס לי כבר חשבתי שכשאני אהיה רזה אני כבר לא אצטרך תאוכל הזה דניאלה לינוי שיר אושר מישהו ממכם כאן? ;-(
לא כדאי לעשות סוף למצב הארור הזה? זה כזה נזק בלתי הפיך. אם לא תטפלי באופן מאוד רציני, לדעתי רק באישפוז והרבה שיחות ואפילו כדורים פסיכיאטרים, תגיעי לכזה צער על שהשחטת את הגוף שלך במו ידיך. תעשי לזה סוף! מגיעים לך חיים נורמאלים. בהצלחה
מאמי איך פתאום עוד דיברנו על זה ועוד חשבתי שמצבך יותר טוב תהיה איתי בקשר במייל- על מה שדיברנו טיפולים וכ"ו אם תרצי פני אליי! ועוד דבר אני מכירה אותך מספיק טוב איפוז,פסיכיאטרים וכדורים לא הטיפול אני הייתי ממליצה לך! בכל מקרה אני מאוד מצטערת מ' אם את קוראת את ההודעה הזאת אני מכירה טוב את מולאני ואני יודעת מתוך ניסיון שכדורים זאת לא היאוכאחת שעברה את ההפרעה הזאת 10 שנים אישפוז זה לא מולאן! טוב מולאני שלחי לי ואני אראה מה אני יכולה לעשות בשבלך אוהבת כפערוני צ'לי דניאלה
תאמיני לי .. פשוט מקום שאני אנוח כל היום ואישן ורק ינסו כל היום לעזור לי ולהבין אותי ולהגיד לי שאני מדהימה חח ככה זה באשפוז לא? חוץ מזה שאולי אני אשמין מזה אבל לא נראה לי שהם יכריחו אותי אני עדיין לא בתת משקל הבעיה שאני אשמין גם אם אני אוכל רגיל.. אבלללללללללללללללל אני לא אלך לאשפוז כי אני מתביישת!!! במחלה שלי ואין מצב שאני יוצאת מהארון(אפילו שכולם כבר יודעים) אני אמשיך להכחיש כי אני לא מסוגלת להתמודד עם זה ותרופות פסיכאטריות אני אגיד לך את האמת פעם אמרתי "בחיים לא" היום זה ממש לא יזיז לי אני אפילו אשמח אם אני אדע שזה מה שיעזור לי אבל לא משהו שהוא פומבי.. כזאת אני מכחישנית אני מבועתת מלספר את האמת בדברים כאלה.. ואני מתה מפחד מהיום שאני אצטרך לעמוד מול מה שעשיתי לעצמי אולי זו אחת הסיבות שאני כל הזמן דוחה את ההחלמה שלי קיצר עזבי אני הלכתי רחוק מדי אני כבר חולה לגמרי אפילו תוך כדי שאני כותבת לך אני שמה לב לטרוף שהגעתי אליו תודה בכל זאת וזה באמת רעיון טוב פשוט לא בשבילי..
