אוףף! אני ממש לא מתקדמת...

זה ממש קשה. אני חושבת שאין לי תקווה. אני רוצה לרדת במשקל משהו כמו 10 קילו ואז אני אהיה מושלמת. רק אני לא יודעת איך לעשות את זה. נמאס לי כבר מדיאטות, מהרעבות, מהקאות. חבל שאני לא מכורה לסמים או משהו. יותר קל להיגמל מאשר מאוכל. כשאת מתמכרת לדבר בסיסי ביותר כמעט ואי אפשר לצאת מזה. וזה מה שקורה לי. ואני ממש שמנה. אני לא סובלת איך שאני נראית ועוד מעט קיץ וצריך ללכת בקצר ונראה לי שבקצב הזה אני לא אצא מהבית! מצטערת שאני כזאת מייאשת אבל כרגע אין לי שום כוחות נפשיים. מישהו יכול להלוות לי?...

מתוקה בוקר טוב אני מבינה את הקושי ואת הייאוש. אולי את מחמירה עם עצמך יותר מידי? אי אפשר לצפות ששינוי כזה משמעותי יחול תוך יומיים - שלושה. זהו תהליך. השלב הראשון של התהליך הוא הבנה שקיימת בעיה ורצון להחלץ ממנה. נראה לי שאת איפשהו בשלב הזה. נמאס לך מהמצב, אין לך יותר כוח להרעבות ולהקאות. מצד שני את מדברת על הרזיה, על הורדה של 10 ק"ג. איני יודעת מה גובהך ומה משקלך אך אולי היעד הזה קצת קיצוני מידי. 10 ק"ג למישהי שסבלה וסובלת מהפרעות אכילה זה סיכון, בייחוד אם הדבר נעשה ללא פיקוח. זה עלול להחזיר אותך לימים שאינך מעוניינת לחזור אליהם, לסיטואציות מאוד קשות...המצב רק עלול להחמיר. תנסי לשים רגע את המשקל בצד. המשקל והמראה החיצוני הם המרכיב העיקרי של המחלה הזו. רק אחרי שתעיפי אותם מהחיים שלך (או לפחות תקטיני את חשיבותם בעיניך) תוכלי להשתפר באמת. תזכרי שכול דיאטה קיצונית עשויה לגרור אחריה בולמוס. זה מעגל קסמים שישאיר אותך באותה נקודה - משמינה ומרזה בלי להצליח להגיע ליעד. הפתרון כרגע הוא להיות פחות אובססיבית למשקל ולנסות להחלים, לטפל בבעיה האמיתית שהיא הפרעת האכילה. אחרי שהרגלי התזונה שלך יתאזנו גם המשקל יתאזן באופן טבעי, בלי מאמץ מיותר. זה ממש מזכיר לי טעויות שאני עשיתי, בעיקר בתקופת התיכון. כשעשיתי את הדיאטה בי"א רציתי לסיים תוך חודש חודשיים ואמרתי שלא אכפת לי אם אפילו (!!!) תדרש שנה שלמה. עברו מאז כמעט 10 שנים. הדיאטה לא נגמרה יקירתי. צמתי, בלסתי, צמתי קצת פחות, בלסתי קצת פחות... כל הזמן התנדנדתי. מה יצא לי מזה??? כל שנה אמרתי שבקרוב אוכל ללבוש בגד ים, רק עוד קצת...עוד טיפה... את יודעת כמה שנים לא לבשתי בגד ים? ועוד דבר - גרמתי לעצמי לנזקים רפואיים שהיום לא משנה כמה שמנה או רזה אהיה - לעולם לא אוכל ללבוש יותר בקיני. הרסתי לעצמי את הגוף במו ידיי. ומה בסך הכל רציתי - לרדת קצת במשקל?! את צודקת שזו התמכרות, זו בדיוק הסיבה שאת צריכה עזרה. אני מוכנה להלוות לך כמה כוחות נפשיים שרק תרצי לקחת - אבל תנצלי אותם לכיוונים חיוביים. אני לא רוצה שתתדרדרי עוד יותר. תני לעצמך הזדמנות. את מסוגלת. עשי זאת לפני שיהיה מאוחר. תלמדי מהטעויות שלי. יקירתי, אני רוצה לעזור לך. איני רוצה לראות אותך עוד כמה שנים מבכה על טעויות שעשית ומתמודדת עם תוצאות הרסניות. את יכולה לעשות זאת - את רק זקוקה לקצת תמיכה. אם את רוצה - תוכלי לעדכן כאן כל יום מה את אוכלת וננסה לראות יחד מה לא בסדר (אם יש לך תפריט מדיאטנית תוכלי לכתוב גם אותו כך שנוכל להשוות). כך אולי תהייה לך מסגרת שתחזיר אותך לתפריט מסודר. זה אומנם לא תחליף לטיפול מקצועי אבל זה עדיף מלהשאיר את המצב כמו שהוא. אם יש לך רעיון אחר - זה אפשרי. אם לא נוח לך לכתוב בפורום על הדברים שאכלת (למרות שאיש אינו יודע את שמך...) - תוכלי לשלוח אליי מייל באופן אישי. מה שתרצי... רק תעזרי לעצמך... או תעזרי לאנשים אחרים לעזור לך... חיבוק ענקי.

תודה על רצונך לעזור לי באמת תודה. אני מעדיפה שנתכתב במייל או במסנג'ר. רשמתי את הכתובת שלי אז תלחצי ותשלחי הודעה אם את לא רוצה לרשום את שלך בפומבי. תודה ויום טוב.

שלום לך, נראה כי "התמכרת" לדחף ולרצון לשנות את גופך, ושאם תרדי אז תהיי מאושרת. זה בעייתי ,כי האושר לא טמון בכמה קג' אלא בהרגשה הטובה שלנו עם עצמינו הסובבים אותנו וחיינו. אני מציעה לך לפנות לייעוץ מקצועי, כי מתיאורך עולה חוסר סיפוק מעצמך, מיקוד שליטה חיצוני "אם ארד אז אהיה..." וההרגשה שאת מטרידה את עצמך כל הזמן בנושא המשקל. בהצלחה. ספי עו"ס קלינית, הפרעות אכילה.

מישהי יקרה, את לא רשמת דבר ראשון מה משקלך והגובה שלך. ודבר שני נראה לך אם תרזי 10 קילו זה יספיק לך??? ה10 קילו לא יקפצו לעוד 5 וכ"ו כ"ו עד שפשוט תראי כמו אדם מת?!?!? אם הMBI הוא באמת גבוה אז אני הייתי ממליצה לך לפנות לדיאטנית, ולעשות פעילות ספורטיבית ולכן כי את לא רשמת אז אין לי כלים לעזור לך. שלך דניאלה

היי מתוקה, מה קורה? איך עבר הסופ"ש? שלחתי לך אימייל... אני אהיה החל ממחר במסנג'ר. מקווה שהכל בסדר. שיהיה לך שבוע מקסים ומאושר.