בולימיה*

סבלתי מבולמיה קלה (הקאה אחת לשבוע שבועיים) במשך 17 שנים והפסקתי להקיא לפני חמישה חודשים, אינני מתכוונת לעשות זאת לעולם במיוחד לאור העובדה שזה בסה"כ השמין אותי ושהפסקתי רזיתי ומצבי השתפר, אבל...התחלתי לאכול כמויות קטנות של אוכל לא בגלל הרעבה אלה בכדי לשמור על הגוף שכל כך רציתי, אני אוכלת את כל סוגי המזון כולל המשמינים אבל ממש כמה ביסים ומפסיקה. אלה אם כן זה סלט ירקות ואז אני יכולה לאכול קערה שלמה. אני מודעת לסכנות האנורקסיה ואינני מתכוונת לא לאכול (למרות שהתיאבון ירד לי בהרבה אולי בגלל כדורי ברזל שאני לוקחת) אני ממשיכה במינהג הכמות הקטנה ובינתיים לא רע לי עם זה. האם זה התחלה של אנורקסיה בלי שאני מודעת? תודה

רוני יקרה, כל הכבוד שלקחת את עצמך בידיים וששמת קץ ל-17 שנים של בולימיה. החשש שלך מהתדרדרות לקיצוניות השניה מוצדק ואכן עליי להיזהר. לעיתים בלי לשים לב ניתן להישאב לאנורקסיה וכשמבינים מה קרה - זה כבר קצת יותר מורכב לצאת מהתסבוכת. נטילת כדורי ברזל אומנם עשויה להשפיע על התיאבון - אך נשאלת השאלה אם את מספקת לגוף שלך את כל מה שהוא צריך... אם תפרטי יותר מה את אוכלת - אולי ניתן יהיה לחשוב יחד אם מדובר בכמויות נורמליות ואם הן כוללות בתוכן את כל אבות המזון הדרושים. שמרי על עצמך.