הילה

היי.. אני לא יודעת אם את זוכרת אותי לא כתבתי כאן מזמן. עבר כל כך הרבה מאז... הייתי בטיפול במרפאת הנוטרים ברעננה שנה שלמה אצל דיאטנית ללא שום טיפול נוסף, ראיתי שאני לא מצליחה לשתף פעולה אז קמתי ועזבתי ואז הגיעה הנפילה הקשה ביותר שידעתי אי פעם. ניסיתי להתאבד אך לא עשיתי את זה חכם ומצאתי את עצמי חוזרת לטיפול הכפייה שם לעוד חצי שנה. שוחררתי על ידי הועדה למרות שלא הייתי אמורה להגיע לשם והצלחתי איך שהו לשחרר את עצמי מהם ע"י עורכת דין. היום אני ללא טיפול מיזה כחודש וחצי, מיצד אחד אני מרגישה טוב עם זה שאני לא שם יותר למרות שהם באמת צוות בסדר ומתחשבים אך מיצד שני אין פיקוח ואני צימצמתי בכמויות האוכל, יש ימים שאני צמה לגמרי. איך לקרוא לזה הרס? פגיעה עצמית? הצורך לסיים עם החיים האלה מהר? אני כל כך סגורה בתוך הבועה שלי ולא מסוגלת לפנות שוב לטיפול, אני פוחדת מאישפוז יותר מאש ובחיים אני גם לא יקח כדורים. אני לא יודעת מה לעשות. מיואשת מהחיים ומעצמי. מעיין.

מעיין היקרה קראתי את מה שכתבת ובגלל שהילה לא יכולה לענות כרגע מצאתי לנכון לכתוב לך... אני לא כותבת לך ממקום מקצועי אלא ממקום של מישהי שעד לא מזמן הייתה בדיוק באותה סיטואציה. אני יודעת מהו רצון למות, גם אני ניסיתי להתאבד, גם אני ניסיתי להרעיב את עצמי למוות. את נמצאת במקום מאוד לא טוב וקשה לצאת מזה לבד. את זקוקה לעזרה. גם אם לא אשפוז - אז עזרה אחרת. אני בטוחה שרע לך, שהמצב הזה לא יכול להימשך כך. יש יותר מידי אנשים שאוהבים אותך, שדואגים לך ושאם יקרה לך משהו - עולמם ייחרב. תני לעצמך הזדמנות לחיות את החיים האלה. מדוע את רוצה להעניש את עצמך? לא עשית שום דבר רע! את ראויה לחיים טובים, לחיים נורמליים ולא לחיים תחת צילה של אובססיה... הלוואי שהיה פתרון קסם בשבילך. אך אין דבר כזה. הכל תלוי בך! השליטה היא בידיים שלך!!! תנצלי את היכולות שלך, את האנרגיות שלך לדברים חיוביים. תרימי את עצמך מהבור בו את נמצאת. קשה לך, רע לך, את מתמודדת עם דברים מאוד מורכבים ואת חייבת לשתף מישהו. אם קשה לך לפנות לעזרה מקצועית אולי בינתיים תכתבי כאן, תפרקי קצת את הרגשות השליליים. אולי לאט לאט תוכלי להגיע לבשלות שתאפשר לך לגשת לטיפול. את חייבת את זה לעצמך, מעיין. פשוט חייבת. דואגת מאוד והכי מבינה אותך שבעולם....