להילה!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
עשיתי עשיתי עשיתי את זה!! ביום חמישי.. ואי זה היה שיעור כזה קשה ועצוב אז ככה: בהתחלה הבימאית עשתה לנו דבר כזה על עצב.. עצמנו עיניים והיא אמרה לנו כל מיני דברים.. בקיצור זה היה ממש מבפנים.. אח"כ כל בת היתה צריכה להציג את הקטע שהיא הכינה, קטע שבעצם היא חשופה בו ואז בסוף אנחנו היינו צריכים לתת משוב ולהגיד אם המישהי בעצם באמת נחשפה.. ובאמת שהיה קשה לכולם, והיו כמה שבכו.. היינו צריכים לשבור את כל המסכות שיש לנו, להיות חשופים לגמרי- ותודי שזה קשה. אצל חלק מהבנות ראיתי צדדים שלא הכרתי אף פעם.. חלק בנות שנראות חזקות פתאום גיליתי שהן שבריריות נורא.. ואז אני עשייתי את הקטע שלי.. וכאילו דיברתי לאחי.. וכמה שפחדתי שאני לא אצליח לבכות- על המשפט הראשון כבר צצו דמעות בעיניים- ואז ניסיתי להעלים את זה ולהשתיק את הבכי- כי זה האינסטינקט שלי בגלל שאני אף פעם לא בוכה ליד אנשים אבל אז נזכרתי שזה תרגיל של חשיפה, ונתתי לבכי לצאת.. ודיברתי כאילו לאחי ובכיתי המון כמו שלא בכיתי כבר הרבה זמן.. או כמו שלא בכיתי בחיים. ובסוף הקטע נתתי לבנות לשאול שאלות או להגיב...מישהי שאלה אותי למה אני לא אומרת לו על זה כלום אמרתי לה שאני לא יודעת איך הוא יגיב אני מפחדת מזה.. והבמאית שלי אמרה שממש נחשפתי ועוד בתחילת השנה כשדיברתי עליי ועל האחים שלי אמרתי שאנחנו ממש קרובים..אחים טובים כאלה בקיצור, בשיעור הזה היה הרבה בכי. אבל היתה הרבה הקלה! הבמאית שלי אמרה לי לכתוב לו מכתב.. אין מצב. אני מכירה את אחי, הוא לא יתייחס לזה בכלל. כשחזרתי באותו ערב הביתה אז ישבנו ביחד ללמוד והוא עוד פעם התחיל עם ה: "איזה מכוערת את תראי איך את נראית". שחוזר על עצמו כל הזמן אז אמרתי לו: די עם זה, זה פוגע בי ואז הוא התחיל לצחוק ומאותו קטע וכל השישישבת הוא נהיה אליי יותר מגעיל ממה שהוא בד"כ במשך היום.. והיה קטע שעוד פעם הוא דיבר אליי ככה ולא עניתי לו ואז הוא אמר: זה פוגע בך?? עשיתי לו "כן" עם הראש אז הוא אמר: אוי אוי אוי.. בואי נבכה איך אני אמורה להגיד לו על זה משהו???? ומה שמעצבן זה שאחרי שכבר התרגלתי לכל המשפטים האלה שלו... אחרי שבתאטרון עשיתי את הקטע שלי, אני מתעצבנת עכשיו מכל משפט שהוא אומר לי וזה מעצבן אותי שאני מתעצבנת! חחח כי לפני התרגיל בתאטרון הייתי כבר מורגלת לזה וכבר שמתי לעצמי מסננת.. עכשיו שוב המילים שלו פוגעות בי כל הזמן! בקטע שעשיתי בתאטרון אמרתי: "הגעתי למצב שכבר התרגלתי לזה..אבל זה לא אמור להיות ככה! זה לא אמור להיות ככה". אבל עדיף להיות מורגלת לזה מאשר להיפגע מזה כל פעם מחדש.. היו בנות שנראה שנורא התעצבנו על מה שאמרתי בקטע..אבל לי זה היה נראה נכון! אמרתי כאילו לאחי: "אני לא מבינה למה אתה עושה את זה? אתה רוצה להוכיח שאתה יותר מוצלח ממני? אני יודעת את זה! אתה הרבה יותר מוצלח ממני! אתה לא מבין כמה אני מקנאה בך.. אתה לא צריך להוכיח לי את זה.. אתה לא צריך להיות איתי בתחרות כי אתה מראש מנצח ואני יודעת את זה.. אני גם לא מתחרה ראוייה בשבילך". לדעתי זה נכון..הן בכל אופן לא הסכימו עם זה כנראה.. טוב, הילונת אני מקווה שעברו עלייך בטוב השישבת ושנהנת מיום האהבה אוהבת אותך עד אין סוףףףףףףףףף!! **חמודה**
ב"ה מה לא באמת? למה לא לכתוב לו מכתב? כאילו מה? הוא ימות מזה? מה יקרה? אני יודעת רק דבר אחד שגם אם תגובתו תהיה להעיף את המכתב לפח אני בטוחה שכמה מן השורות יחרטו לו במוח לפני שהוא יעשה את זה ויש סיכוי שזה אכן יעשה לו משהו לא שהוא פתאום ישנה את התנהגותו אבל לדעתי יש סיכוי שהוא פתאום יתחיל לחשוב על מוצא פיו. מה כבר יש לך להפסיד? אין! אין מה להפסיד ויש אולי להרוויח משהו מאוד מהותי בשבילך וזה לומר מה שאת חושבת - להיות ולהחשב ראויה לומר את זה על אחת כמה וכמה אם יש לזה מטרה נעלה. וגם אם יהיו צעקות או קללות תמיד השתיקה והעיניים החודרות אחרי מילים פוצעות היא בלבד יודעת לעשות את העבודה. נסי ותיראי יחד עם זאת אם את לא מוכנה זה לגמרי בסדר נשיקות
