זעקה לעזרה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אני רוצה לשמוע ממישהי שהחלימה או בתהליך מתקדם. אני עומדת לפני אישפוז בתל השומר, כיום ניזונה מתפריט של 100 קלוריות ביום, אני רוצה להתחיל להעלותו בהדרגתיות מכיוון שכשאגיע לשם אני יודעת שהתפריט יכלול למעלה מ1000 קלוריות. מישהי יכולה להרגיע אותי או לספר לי מנסיון אישי שאם עכשיו אתחיל בהדרגה נאמר כל יומיים אוסיף 50 קלוריות אני לא אעלה בשבועיים 3-4 קילוגרמים??? אני מפוחדת למוות מזה, אני מבקשת שמישהי תגיד לי מה יקרה ובאיזה קצב כשאתחיל לאכול יותר. כמובן שלא לאכול שטויות, פשוט להכניס קצת מעבר לברוקולי בתפריט, חלבונים מעט פחמימות מורכבות (קטניות זה טוב?). בבקשה בבקשה אל תתעלמו ותענו לי מהר , בבקשה
מפוחדת, רופא סיני המליץ בזמנו אמר לשים טיפת מלח בתוך כוס מים- אמרו כי זה מעלה את התאבון ובכל מקרה עליה במקל תהיה כי את הרגלת את הגוף שלך לאכול 100 קלוריות ולהישאר באותו משקל לכן - עליה במשקל תהיה עד שהמטבוליזם שלך יוכל לעשות לחזור לפעילותו הרגילה. אין לי איך להמליץ לך על איך ומה לאכול כדי שלא תעלי 3-4 ק"ג בשבועיים כי לי אחרי חצי שנה עליתי פחות מ5 קילו וזה אחרי שאכלתי כמוך לא עלה התפיט שלי מ100 קלוריות ליום אפילו פחות ועליתי רק 5 ק"ג והמטבוליזם שלי תפקד כרגיל ז"א שהאכילה שלי חזרה של אדם נורמלי לחלוטן ללא ה"א... ואכלתי טוב כמו אדם רגיל לכן התחילי שינוי גישה אם את אומרת כי תעלי 5 ק"ג בשבועיים זה יקרה אם תבואי בגישה כי את באה להחלים זה אל יקרה מבמחשבה הזאת שלך דניאלה
תודה דניאלה ו.. תשובה מהמומחים או ממישהי אחרת בהחלמה?
ב"ה הקטע הוא שהפחד לעלות במשקל לפני אשפוז מתעצם כי יש ציפייה סמויה לרצות לרזות "עוד טיפה לפני ש.." לכן כל מה שאומר לך מיותר כי זה לא יעבוד לצערי אני זוכרת שגם אני היתי לפני אשפוז במצב רע מבחינת משקל ורציתי לרזות עוד יותר לפני "העלייה הגדולה" אכן רזיתי וככל שעליתי רק רציתי לקבור את עצמי עד שנגמלתי וזאת עד היום עבודה יומיומית - "גמילה מהתמכרות" דאז די שנאתי את העלייה והיה לי מאוד קשה להתמודד איתה לא הרגשתי שזה עזר לי אשפוז? טיפול? שום דבר... באופן מפתיע ולא צפוי כן מצאתי מזור מחוץ לכתלי המחלקה ולא בשיטות הקונבנציונליות מאז שאני זוכרת את תהליך ההחלמה שלי רק שיטה שנקראת "קינסיולוגיה מח אחד" עזרה לי עד לידי מצב שנגמלתי מכל סימפטום של הפרעות אכילה ההתמודדות היא קשה ולגבי "שיטות" זה די אינדבדואלי על כל אחד עובד משהו אחר אני די טוענת שחיבור לאמונה באמת מחזק אמונה בשם ומי שלא מאמין בעזרה שלו זה די אבוד. אבל עד לאמונה ועד לרצון להיות במצב שאת רוצה - באמת רוצה! את צריכה להחליט בתוכך ולהביע כוונה שזה אכן מה שאת רוצה - להחלים! ואין שום סיבה או תירוץ שלא תצליחי עם כל הקושי והקשיים שעוד יתלוו לתהליך שיכול לקחת שנים ואולי כל החיים. את לא יכולה ולא תוכלי להביע שתי כוונות סותרות כמו "רוצה לעלות ולהישאר הכי רזה" זה וויתור שתצטרכי לקבל על עצמך אם את רוצה החלמה - לוותר על הרזון!! לא אמרתי שזה פשוט ולא אמרתי שמשלד את צריכה להפוך להיות "פרה" אבל להפוך להיות נעימת הליכות עם כל מה שזה אומר, נראה לי כמשימה נהדרת ואפשרית להגשמה וליישום! כן צריך להתחיל מאיפשהו וזה לדעתי הצעד הראשון - להחליט על הוויתור הכואב נכון נכון אני לא מתמחה אבל על בשרי עברתי מספיק כדי לומר משהו בעניין, דניאלה צודקת מהמקום שלה וכל מה שהיא כותבת קדוש בעיני מעצם זה שהיא חווה את זה בדיוק כמו שאת חווה את זה ובדיוק כפי שאני בעקיפין חווה את זה כל אחד עם דיעה משלו והיא די צודקת אין מומחים בסרט הנורא הזה גם אני היתי מאושפזת בתה"ש וזה דווקא אשפוז מבחינתי עשה רע מאוד אני לא יודעת מה לגבי אנשים אחרים ואני לא רוצה לומר לך שבגלל שלי היה שם רע גם לך יהיה אני די רוצה לקוות שהם יצליחו לעזור לך לעזור לעצמך... אם את רוצה את מוזמנת לכתוב, לשתף ..לשאול אני מוכנה לספר לך מה שכן הכל כבר די חשוף פה בפורום אני פשוט ממליצה לך לקרוא חיבוק חזק והמון אהבה
יווווווווווווו את מתארת בדיוק מה שאני מרגישה: "רק שייקח עוד קצת זמן עד שיקבלו אותי, שאני ארד עוד, שהנקודת התחלה תהיה נמוכה ואז העליה תהיה סבירה יותר", איזה מדהים לדעת שחשבתי שרק אני מרגישה כך אך זו הרגשה משותפת. הייתי רוצה לדעת הרבה כמו למה לא היה לך טוב שם , ואיך בסופו של דבר החלמת, אני מחפשת כל דרך אחרת שתעזור בכדי להמנע מהאישפוז, יש לי תמיכה כלכלית מלאה מההורים בנושא, רק לא להתאשפז שם, האם ניתן לדבר איתך? טלפונית או במייל??? בבקשה זה ממש חשוב לי אני מרגישה שאת יודעת בדיוק מה אני עוברת (למרות שאני בכלל לא מגדירה את עצמי כאנורקטית- הרופאים כן, אבל כל פעם אני מגלה שאני מתאימה בול לכל הסימפטומים).
