הודעה לדניאלה

הבנתי מהודעותיך שהחלמת מבולימיה, אם בא לך תרשמי כיצד, איפה טופלת, כמה זמן הטיפול וכו' ויותר חשוב היום שאת אחרי המחלה את עדיין אובססיבית למשקל גופך ולמראה החיצוני? בזמן משבר את בורחת לאוכל, אם העלית קילו שניים עולמך חרב עליך, פשוט מעניין אותי מה קורה אחרי שנרפאים אם בכלל. תודה

היי שרונה שבת שלום, אז כך נרפאתי מה"א לא הייתי מגדירה מה שיש לי בולמיה כי אף פעם לא היו לי בולמוסים יותר משל 50 קלוריות הכי הרבה כי סה"כ אם בכלל הייתי אוכל 150 קלוריות ליום כמובן כמה שפחות שומנים או פחממות. בכל מקרה לקחתי את עצמי בידיים זה היה תהליך ארוך שמישהו היה חייב למות(בן דוד שמת מבולמיה) לקחתי את עצמי ביידים התחלתי לקרוא על מודעות עצמית, על ביטחון עצמי, על החיים ללא צל המחלה, כמובן היה לי מצב של אימות ביני לבין אימי (היא חולה והיא נתנה לי אולטימטום אם אני לא מוציאה הכל החוצה היא מפסיקה לקחת תרופות - 3 ימים לא התרופות היא מתה!) בכל מקרה זה עבודה עם השלמה עם המציאות ללא בריחה השלמה בסוף ההשלמה!. מה שבסוף גורם לי לא לרצות להיות בתוך המערבולת הזאת היא המחלה הקיימת- יש לי מחלה פתולוגית לא נפשית!(כן עברתי ממחלה אחת לאחרת) בכל מקרה המחלה הנוכחית יש סיכוי גבוההה מן החולים מפתחים את המחלת הסרטן הקטלני ביותר (מעיים) לכן אצלי זה עבר תהליך ארוך מייגע ואת האמת יש ניצוץ של ה"א כי למשל כל ריב קטן אני מנסה להתנחם במשהו פעם זה היה להקיא לבלוס לעניש את עצמי היום אני מקבלת את המציאות כפי שהיא ויש חיים מאחורי המחלה ויותר מזה אני רוצה ילדים, אני רוצה ללמוד(אני סטודנטית), אני רוצה לראות הכי חשוב את הילדה שלי גדלה להכיר אותה לקחת אותה ביום הראשון לגן, לביה"ס, מחזור ראשון, תיכון, תואר, וכמובן חתונה ללוות אותה תחתונה ולא שבסוף היא תצטרך לעשות את זה לבד- כי ילדה צרכה את האמא שלה אף אחד לא יכול לקחת את התפקיד של אמא! זה מה שנתן לי את הפוש לא לרצות במחלה! היום יש טיפולים שאני עושה לא קשור לה"א אלה למחלה טיפולים אלטרנטיבים שבואי נגיד זה יותר טוב מפסיכולוג וטיפול בבית חולים - אישפוז! פשוט שינוי מחשבה! פשוט שינוי תפיסת חיים אם תרצי אני אשמח לשוחח איתך על זה מתי שתרצי ואם תרצי להחלים מן המחלה [email protected] שלך באהבה דניאלה

לשאלתך - אני אשמנתי יותר מ20 קילו מהתת משקל שהיה לי בגלל תרופות בגלל מחלתי! ולשאלתך השני- כן אני הייתי בדיכאון תקופה ארוכה בגלל המשקל אבל קיבלתי את זה וזה היה בתקופה ההיא לטובתי וניתן לשנות תפיסת חיים (לא הדחקה\ הכחשה) ואז באמת מגיעים לעמק השווה ונרפאים מן המחלה ואם את תדחיקי או תכחישי סיכוי גבוה שזה יבוא בגלים שתרצי להקיא או לצום או שיום אחר תאכלי רגיל ביותר ולא תחשבי על היצר בלהקיא! דניאלה

חחחחח סתם הצחיק אותי לראות שרונה ודניאלה.. איי.. אני וההומור שלי

יפה לך לשים לב..

ב"ה ממה שאני מבינה ההתמודדות היא לתמיד "לצאת מזה" אם קיים דבר כזה? רק באופן חלקי וזה בעיני מה שהופך ל "יצאתי מזה" כי כשאת מקבלת את החלקיות ואת מבינה שיש בעיה שהיא חלק ממך את למדה להתמודד איתה בחיים ..בחיים ממש!! לא בשושו לא בכאילו לא בנדמה לי..היא חלק מהחיים שלך וזהו! את מכניסה אותה לחיים ומנסה כל הזמן לשמור על איזון מרגע לרגע משעה לשעה לטווחים קצרים בלבד. ככה זה ככה יוצאים מזה לאט לאט "זבנג וגמרנו" לא קיים בתהליך הזה וגם כשאת חושבת שיצאת מזה תמיד יש משו שצף על פני השטח וקורא לך מרחוק או מקרוב :" בואי בואי ..נראה אותך...בואי תאכלי אותי ונראה מי את! רגעים שיכולים להטריף אותך אבל עדיין את לא תשתוללי כי את רוצה להיות רזה אלא מפני שמשהו מהמעמקים שלך זועק ושהפעם יש לו דרכים אחרות לזעוק את עצמו לרגע תחשבי שאולי זאת ההפרעה ..אולי באמת? אולי זאת הדרך שלך להתמודד עם החיים ואם יש ציר וגלגל סביבו תמיד תחשבי כמה מזל יש כאשר ההפרעה נמצאת בעל הגלגל ולא על הציר שמניע אותו כי אם הית הציר סביר להניח שהמחלה היתה מכניעה אותך כשאת יוצאת מזה המחלה עוברת להיות הגלגל אז פעם הוא למעלה פעם למטה אבל הוא לא הציר ואם הוא לא הציר אז ניצלת!!!!! וזאת בדיוק העבודה שאת צריכה לעשות בעיני לחשוב ולשאוף לגלגל תני לציר להיות חזק זה כבר תלוי בך! וכן ... זה אפשרי אבל לא קל... בהצלחה והמון אהבה