טוב זו כבר פעם שניה השבוע
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
שאני כותבת הודעה ארוכה וחשובה והיא נמחקת לי אני מתחילה לחשוב שמישהו מנסה לסתום לי את הפה. יכול להיות? שעדיף שהן לא נשלחו???! בראשונה בטח היו הרבה טריגרים ובשניה דיברתי על אמא שלי ועל מה שמעצבן אותי בה... אולי זה מה'? הילונת?
ב"ה אבל אם כן למה את חושבת כך? כי דיברת שטויות ? כי לא הית נאמנה לאמת.<....? כי מה בישלת לך שם למעלה?! סתם השערות הן לא בהכרח נכונות אני פשוט נוטה להתעצבן על המחשב ועל הריסטרט הדפוק שלו שמחק לי הכל המלצה שלי פשוט תעשי כל הזמן קופי ואז זה לא יקרה בגלל שזה קרה לי כבר כמה פעמים אז היום אני עושה קופי והכל נשאר לי בזכרון אם אני חושבת שמה שאני כותבת לא ראוי להקרא אני פשוט עוצרת לפני שאני שולחת קוראת שוב ובוררת מחדש את המילים שלי לגבי עניין "הרופאה"... זה ברור לי לגמרי בלי להשתחצן שאני רופאה לכל דבר עם כל מה שאני עברתי והתנסיתי בו אני לא חושבת שיש משהו ברפואה שאני לא מכירה, אלא אם כן את רוצה להפתיע אותי אני לא יודעת אם לשמחתי או לצערי אבל שיהיה...שויין העיקר שלפעמים זה עוזר לאחרים להבין ... המון אהבה יקירה נסי לשחזר את מה שכתבת חיבוק ענקי
טוב! אז מה שהיה רשום שם זה שיצאתי מוצ"ש ומאוד נהניתי וסתם בתמונות שלנו בפורום היה נראה לי שיצאתי מפחיד וחברה שלי ואחותי היו כשהסתכלתי במחשב על תמונה מהמעדון וממש באתי להסתיר עם הידיים את התמונה שלא יראו ויגידו שאני נראית נורא אבל הם דווקא אמרו שהתמונה יפה.. ויש לי תמונות שמחקתי מהמחשב כי אני נראית שם כמו גוויה לדעתי ואחותי אמרה שהתמונות האלה יפות וזה נראה לי חולני בטירוף ואני באמת היחידה ששפויה פה מה קורה. אני הרי בכלל לא דומה לעצמי האיברים שלי בפנים גדלו העיניים שלי שקועות והסנטר לא קשור למצח כל אחד בפני עצמו והממצח מצח - רצח נהיה ענק.. הילה זה לא נראה לך טיפשי שאני זו שרואה שאני נראית ככה זה אמור להיות ההפך! אני מודעת לעצמי! אני אפילו לא מעיזה לחייך בתמונות כי זה יוצא נורא ופעם היה לי חיוך מהמם מבאס.. ומה שרשמתי על אמא שלי זה שהיא תמיד משתתקת שאני מדברת איתה על מהש מפריע לי אצלה היא פשוט שונאת ביקורת וזה מעצבן כאילו תעני כבר תגידי משהו אבל בלבקר אחרים היא אלופה.. והיא ביקשה ממני שוב לעשות בדיקות ובהתחלה הסכמתי ואז התחרטתי ואז לפני יומיים אחי הגדול היה פה.. שלומי זה שניסיתי לשדך לך חח והוא אומר לי "שמעתי מאימא שאת מקלה ראש בעניין הבדקות משהו כזה ושכדאי שתעשי ואני אמרתי בסדר וזה היה אמור להיות היום אבל כל זה לא משנה קרה מאז דבר הרבה יותר משמעותי אתמול בלילה רבתי צרחות עם אבא שלי! פעם ראשונה שהעזתי לענות לו והילונת אם היית שם את היית גאה בי! אמרתי לו כמעט הכל ולא פחדתי! אני כל החיים פחדתי ממנו מוות! היתי מקנאה באלה שרבים בצעקות עם ההורים שלהם כי אצלי זה תמיד היה שהוא צועק ואני שותקת ואחר כך חוזרת ונזכרת במילים שלו כל הזמן.. אז אחותי ואמא שלי ניסו להשתיק ושנינו צעקנו ולא היה אכפת לי שכל השכנים ישמעו ומה שעיצבן אותי זה שהן ניסו להשתיק אותי כמו תמיד בבית שלי משתיקים את מי שצודק כי על אבא שלי אפחד לא ממש מסוגל. ואז כבר יצאו לי דמעות ובזמן הצעקות ממש לא הייתי בכיוון ואז אמא שלי באה לחדר וניסתה להרגיע אותי ולפני זה אבא שלי אמר שאני יעוף מהבית אז אמרתי שבכיף ואז אמא שלי בחדר אמרה ל "מה פתאום את לא נוסעת" (פעם שעברה שנסעתי חזרתי 17 קילו פחות ועוד רזיתי לפני כך שהשינוי היה ממש דראמטי ונראה לי שמזה היא מפחדת) ולא ממש היייתי בטוחה אם אסע או לא עד שהיום בבוקר (לא עבדתי בלי קשר) אמא שלי אמרה לי לבקש סליחה ושהוא אמר ש"אני צריכה לבקש סליחה ולנשק לו את הרגליי" דוחה שכמוהו והיא הסכימה איתו כי "זה אבא ואין מה לעשות" אז כבר אתמול הסברתי לה שאני לא רואה אותו כאבא הרי אני בכלל לא מדברת איתו ביומיום נראה לי שאני שונאת אותו יום שלישי בארוע היה כזה קטע בסוף שכולם התחבקו והוא בא לחבק אותי בהיסח הדעת ואני כזה זזתי משם במהירות והתחבקתי עם חברה קרובת משפחה כזו.. ואז כזה ישר הרגשתי רע וחשבתי לעצמי שאני זבל של ילדה בכל מקרה בגלל היחסים הלא קרובים שלנו אני יכולה להבין מדוע הוא מרגיש שהוא ממן מישהי שהיא לא קשורה אליו .. וזה בטח מעצבן.. אבל היו כמה דברים שגרמו לי להיות כזו ולרובם הוא קשור בכל אופן היום כשהבנתי שאמא שלי איתו בעניין והוא די חושב עדיין על מה שהיה אמא שלי שאלה אותי "מה את מתכוונת לעשות" ואמרתי לה סתם כזה "ליסוע לאילת" והיא כבר לא התנגדה כמו אתמול.. אז ישר הודעתי לזו שאני עובדת איתה .. היא היתה בשוק וביקשה שאני אשאר איתה לפחות שבועיים אז הסכמתי ואמרתי שאשתדל ונראה אם לא יהיו בעיות כנראה שזה מה שיהיה כל היום חשבתי על זה ומאוד פחדתי אבל עכשיו קצת פחות.. אז אולי אני באמת אסע לאילת ואיך אני אחזור משם הפעם אין לי מושג אבל כדאי שתדעי שאני די לוקחת את עצמי בידיים החלטתי להפסיק להקיא ויש לי שליטה על זה כבר עשיתי את זה בעבר בקלות יחסית וכבר יומיים וחצי וזה לא עולה לי אפילו בראש די אני לא יכולה לסבול ותר את האשמה שבזה! זה פשוט הזוי לעשות דבר כזה. וגם אם האכילה שלי לא תהיה בריאה וגם אם אשמין את הדבר הזה אני לא אשוב לעשות בעז"ה כשהפסקתי פעם שעברה לכמה חודשים עליתיבמשקל אז אני מקווה שזה לא יקרה הפעם וגם אם כן שטויות העיקר שאני יהיה רגועה לפחות מבחינה אחת.. יהיה טוב יפה שלי אני חזקה עברתי הרבה זה קטן עלי ואני אקבל כל דבר שיקרה בעז"ה אם אשאר פה אז סבבה כי די נח לי ואם לא אני אחזור לאילת וגם שם אני אסתדר הכל יהיה בסדר אני יודעת שכן! אוהבתותך ואם אסע אז אני אתגעגע אלייך ובכל מקרה יש לנו כמה ימים ;-)
