צחוקים
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
היום אכלנו מוקדם אז לא אכלתי בהתלהבות פתאום אחותי עשה "מה זה לא אכלת כלום.. אז הסברתי שהיה יותר ובאמת היה ואז אבא שלי אומר "מה את דואגת לה יש לה פטנטים". היססתי לרגע ואז אמרתי "כן איזה פטנטים"? אז הוא אמר "עזבי אחר כך אני אגיד לך.." "למה תגיד עכשיו מה הבעיה"? "לא לא.. " שתיקה... אמא שלי בפנטומימה שלה רומזת לי לעצור את זה.. "את חושבת שאנשים פה טיפשים אני מכיר את הפטנטים שלך .. אני יודע הכל יש לי מקורות סודיים"? "אז תגיד כבר מה הקטע" "לא יכול" "אז תשמור תידע שלך לעצמך זה לא מעניין אותי אם אתה לא מתכוון לדבר ברור.." "אני אוכל ומעלה כל שבוע עשר קילו ואת אוכלת מה שבא לך ומרזה.. יש לך שיטות.." "נו אז תעשה את זה גם! זה אחלה פטנטים לא.. קדימה למה שלא תעשה את זה.." "חכי.. אולי למה לא אבל צריך לבדוק עוד כמה זמן עוד איזה שנתיים לא עכשיו ואם זה באמת יהיה טוב גם אני יעשה את זה.." "יופי מצויין". אחותי מעבירה נושא.. ואז.. "בן אדם יכול לחיות רק מירקות וקצת חלב ולשתות מים וזה אחלה.." אני ;"אתה כל הזמן מצהיר שהכי טוב לאכול רק ירקות ואז להרזות אז יאללה תעשה את זה כבר למה רק לדבר..?" ואז הוא אמר משהו על הממתקים שלו שלקחו לו מהם מהחדר.. אז ברחתי חחח כי זה אני..! חח איזה בכיין חח (מה את צוחקת טיפשה !) חח כמו ילד קטן שלקחו לו תשקית יומולדת חחחחח והיום אכלתי צהריים כמו שצריך ולא הקאתי וגם בערב וכיף לי.. אני מרגישה יותר טוב.. סבבבהההה
תראי, לפעמים ההורים כאלה אבל לא אפתח איתך נושא על הורים... בכל מקרה ההורים יודעים אם הם לא מדברים שזה לא אומר שהם לא יודעים! לדוגמא- אמא שלי לפני כשנה יצאה לי ביציאה הכי מוזרה.. אני יודעת בדיוק מה עשית ואני כתמימה אומרת לה את חולמת.. אבל יום למחרת יצאתי ובאמת סיפרתי לה למה כל זה התחיל ולמה אני לא אחזור לזה- כי אי רוצה ילדים- החבר שלי רוצה ילדים וגם אני ואני אל אדפוק את זה... לא כרגע אבל אולי ביום מן הימים אחזור אין לדעת.. ואגב יש לי פיקוח הכי משטרתי בקשר למה שאני מכניסה לפה- ההורים שלי מה אני מכניסה לפה- כיוון שהשמנתי בטרוף בגלל התרופות והחבר מה שאני לא מכניסה יום אחד הייתי על מלפפון וסוכריה כרמל והוא כעס עליי ופחדתי כי זה התפרק כי הוא אמר לי אם אני עושה זאת אין לנו מה לעשות ביחד כי הוא אומר לי שיש לו מספיק דברים על הראש והוא לא צריך לשמור עלי מה"א ואמר שאין לו כוחות להילחם בזה כל עוד אני לא רוצה לצאת מזה...כי ביניינו רק החבר שלי יודע מה באמת אני עושה וכ"ו..ועל כל ההפרעה! אגב הוא כועס כי אני נכנסת לפה כי הוא אומר לי אין לך זכות ליעץ לבנות אחרות כל עוד את לא מיישמת זאת! בולשיט אני מייעצת את מה שאני הייתי עושה בנקודת מחשבה של עכשיו ולא לפני 5 שנים..- לכן אמרתי לך "יצאתי" אגב- סוכריות גומי זו החולשה שלי! טוב- שיהיה לך את השבת הכי נפלאה אוהבת! ועוד דבר! אני בעוד שבועיים אעבור דרך שדרות לכן יש לך ליצור איתי קשר ולא לא תראי אותי! ואם תרצי ליפגש או משהו זה לטיפולך! לאב יו מאמוש דניאלה
יצאת מזה או לא? יא אני בחיים לא הייתי ככה הולכת ומספרת לאמא שלי.. אני תמיד מכחישה עש שתופסים אותי על חם.. ובינתיים אפילו כשזה קרה הצלחתי לתרץ את זה.. מדהים. וכן עכשיו אני די בטוחה שהם יודעים אבל עדיין אני לא חוששת כל כך וזה לא מעסיק אותי ממש כי הם לא יודעים בוודאות וחבר שלך נורא חמוד... איך אפשר להיות עם מישהו כשאת כל כך עסוקה בעצמך אניי לא יודעת אני עם הקריזות שלי לא מסוגלת ליצור קשר אחרי יומיומיםם שאני מכירה מישהו - וגם זה נדיר אני דופקת הכל ותתתחילה להרוס גם אני אוהבת סוכריות גומי אבל לא ממש אוכלת כי זה נורא משמין וכשבא לי לבלוס זה לא עולה לי במחשבה של משהו שאני רוצה כך שלא יוצא לי ממש לאכול כאלה.. אבל סוכריות רגילות חופשי אני מתה על זה... הממ.. אני ארצה שניפגש ברור.. למרות שזה יהיה מוזזררר רצחח תרשמי לי תמס שלך?
ב"ה מולאן לכי עם זה עד הסוף פשוט תתעמתי איתו ותשאלי אותו "למה אתה חושב שיש לי שיטות?" "למה אני זקוקה לשיטות?" אני בטוחה ששאלות מעין אלה יפתחו את התאים המאובקים במוח ... ונשמע שיש לו תאים מעושנים שכאלה... מה את אומרת??... חיבוק ענקי כל הכבוד שדיברת בעיני, זה חתיכת הישג!
להגיד את המילה הזו "מקיאה".. תאים מעושנים זו לשון מאוד עדינה האמת שאני עונה לו ומאז שחזרתי מאילת הרבה יותר אני כבר לא מפחדת ממנו.. נראה לי שקצת ההפך.. במיוחד במה שקשור לאוכל אם אני אומרת לא נגיד "אל תדבר איתי עכשיו שאני אוכלת אתה מעצבן אותי" הוא מזה נלחץ.. חח לא מזמן התעצבנתי עליו ויצאתי עליו בעצבים שהוא תמיד תוקע גרעפסים ענקיים בזמן האוכל וחשבתי שהוא ידלק ויתחיל לצעוק חזרה אבל הוא שתק ומאז הוא מבקש סליחה כשהוא עושה את זה וזה ממש לא מתאים לו
