ליפית
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הי מה שלומך? אני רק עכשיו נכנסתי וראיתי אני רוצה מרוצה מעצמי ששלטתי בעצמי יפה היום אך לרוב זה לא קורה, אני בת 25 ואני חולה כבר 5 שנים אף פעם לא הייתי בטיפול אף אחד סביבי לא מתאר אפילו שאני מקיאה פעם סיפרתי למשפחה אך האמינו שזה עבר לי ןלא עשו עניין ,העניין שאין לי כלכך משפחה,אנילא מרגישה שייש לי אפשרות לסמוך על מישהו סביבי, יש לי הרבה חברים ומחזרים אך אני לא מערבת אותם בחיי הפרטיים. אני מאוד לא נראת אחת כזו,ואני גם לא ממש מעכלת שאני כזו אך אני בולימית,ואנורקסית לשעבר- דיגמנתי הפסקתי והייתי מובטלת,ואח"כ חזרתי לתפקד כמעט רגיל אני קוסמטיקאית רפואית ועוסקת מעט בשיווק,עוד מאמינה שאוכל להיות יום אחד באמת מאושרת כי מגיע לי! אני חוויתי דברים לא כלכך נעימים בחיי, אני מכושלת יותר כעת ,ומקווה שיבוא יום וה" יאיר לי פנים .כי אני כרגע נראת שמחה אולי אבל ,אני מאוד כבויה זה הורס אותי שאני צריכה להסתיר כל דבר ולשקר כל הזמן, עזבתי את החבר כי פחדתי שיגלה זאת !רציתי פשוט להיות לבד וגם חשק מיני אין כלכך, אני מקווה ליותר טוב,טב מצטערת אם העמסתי אשמח לשמוע ממך ... (חברתי הווירטואלית)בוקר טוב שיהיה...
זה מדהים כמה אנחנו יכולות לעשות בחיים ולהצליח ואף אחד לא חולם שמתחת לכל ההצלחות האלה יש ריקבון עצום של מחלה שלא מרפה... אני גם בת 25 נשואה ואמא לשתי בנות מתוקות, אחת בת 3.5 ואחת בת שנה אני דתיה מהבית וגם היום את האמת אני מתלבשת כמו דתיה ובלב אני כופרת לגמרי, אני לא מאמינה כמה התדרדרתי מהבחינה הרוחנית, זה לא שאני לא מאמינה שיש אלוהים זה רק שאין לי כח להתעסק איתו עכשיו ולהקפיד על מצוות... אם בעלי הצדיק היה יודע... לא נורא, אני מייחסת את הפאק הזה גם למחלה. הייתי מאושפזת בתל השומר לפני למעלה משנה וכפי שאת וודאי מבינה, לא ממש הצלחתי שם,אז אני יחזור כנראה כי אין לי פתרון אחר כרגע למצב שלי, את חושבת על אשפוז? יום טוב, תהיי בקשר--- אוהבת, חופית.
