אין מוצא...

היום כרגיל... שכבתי במיטה ובכיתי... אחרי שאכלתי איזה חצי תבנית עוגת גבינה והרגשתי את הבחילה הגועלית... ואחרי שלקחתי 6 כדורי לקסעדין... ופשוט בכיתי.. שעה... ונרדמתי... וקמתי.. ואכלתי ממנה שוב... ושכבתי ובכיתי .... ועכשיו קמתי למחשב... אני בוכה בגלל שאני שמנה... אני בוכה בגלל זה ... בהסטריה.... ושאף אחד לא עוזר לי כדי להפסיק על זה.... ושאני מגעילה.. אני מסתכלת על היד שלי ונגעלת! אני בוכנה יותר חזק ויותר חזק... אני כבר ממש בדיכאון.... והבטן שלי נשפכת... ואני כבר חושב איך אני לא אוכל 48 שעות אבל אני יודעת שאני אשבר.. כיאני כזאת עלובה ולא עומדת במילים של עצמי... אז אני שוב בוכה בהתייפחות.. כי אני שמנה וכבר לא יודעת מה לעשות... מיואשת.

ב"ה מה גרם לאיבוד השליטה? מה יש בעוגת הגבינה שפיצה על כל הרע?... האם זה באמת היה כזה מנחם? אני רק יכולה לשלוח לך חיבוק ענקי ולקוות שכל הרע יהיה מאחוריך...אבל מה את עושה בשביל זה באמת?...ספרי לי מה?...באיזה טיפול את נמצאת?.. סיפרת לי בעבר? אני מכירה את הרקע שלך?... בכל אופן תמיד תחכה שם עוגה לרצות לחסל.. השאלה אם פעם הבאה כשתראי אותה תחשבי שהיא רק עוגה ולא שדה קרב...מה תראי?... לזהות מה קרה לפני יהיה בערך 3/4 מהריפוי שלך... חיבוק ענקי והמון אהבה ביאן