עזרה דחוף..

אני בת 15 ויש לנו ממש מצב קשה בבית!.. ההורים כל הזמן צועקים ומתווכחים אחד מהם ישן בסלון ואחד בחדר אמא שלי לא מדברת איתנו[עם האב והילדים-אנחנו 4 ילדים] אנחנו לא עושים כלום ואחותי האחת בצבא לא יודעת כלום והשניה אני לא חושבת שזה כזה משנה לה עם הם התגרשו או לא..כל כך קשה לי לשמור על אח שלי ועל זה שהוא לא ידע או יקשיב להורים שלנו..קשה לו להקשיב לכל זה ולחשוב שעם הם התגרשו הוא יהיה בלי אמא או בלי אבא.. זה מדכא אותי וכבר אין לי חשק לאכול.. הדבר היחיד שאני עושה זה לשתות כוס מים או חצי וגם זה בכל כמה ימים. אני בוכה ללא הפסק ואין לי מושג מה לעשת.. מה אני עושה???

ב"ה פתחי את הפה כי נתנה לך רשות הדיבור וספרי בדיוק מה עובר עלייך למי שבקרבתך נראה לך ואפשרי שיוכל לעזור לך והולכת לקבל עזרה בדחיפות! אין לי תשובות אחרות למעט בנוסף להציע לך להמשיך לכתוב פה ולהעזר בכתיבה אבל טיפול ממשי תצטרכי לדאוג לעצמך לבקש ולדרוש כי כך סתם לא יוצאים מהפרעות אכילה "אין לי חשק לאכול" כי מה? כי אני רוצה להיות יותר רזה? או? אני צריכה שתספרי לי קצת יותר על הדימוי העצמי שלך ומעבר לכך פני בבי"ס לעובדת סוצייאלית או יועצת ..ספרי לה על המצב בכנות ובקשי לקבל עזרה! בד"כ כשלא מטפלים המצב רק מחמיר האמת שזה לא בד"כ זה תמיד...הוא תמיד מחמיר! מקווה שהבנת העזרי בדחיפות! המון אהבה בהצלחה

היי מתוקה אני מבינה את הלחץ בו את נמצאתץ הבית שאמור להיות המסגרת החמה והמגנה כרגע כלי שבור ולא נעים..אבל אין מה לעשות ובמיוחד לא לנו הילדים.. גם לי היה מצב דומה אנחנו גם 3 אחיות ואח שהורי התחילו לריב הייתי קטנה וגם אצלי כל אחד ישן בנפרד והייתי שומעת צעקות בלילה בוכה לתוך הכרית והיום היה לי מבולבל וכואב..ובסוף הם התגרשו מה שלי ולכולם עשה רק טוב כי הם בכלל לא התאימו והסתדרו וזה לא משהו כל כך נורא כי היום אנחנו נהנים מהם יותר מאבא עם חברה שלו ואמא לבד בחייה וטוב לה.. זה מצב לא נעים ואת לא רוצה שהבית יתפרק אבל לפעמים זה מצב יותר טוב גם להורים וגם לכם..את לא צריכה לקחת אחריות על עצמך הם אנשים בוגרים אבל גם ההורים לפעמים שוכחים שיש ילדים בבית ששומעים וחווים את כל הקושי הרי אף אחד לא לימד אותם להיות הורים נכון?? ובזמן של כעס זורקים חצים כואבים ולא חושבים על אף אחד באותו רגע..כל אחד בעמדתו.. מה לעשות??! לנסות לשרוד את התקופה עד ששני "הילדים" יחליטו מה הם עושים עם עצמם..ולקבל את זה בהבנה זה חיים שלהם ואתם תמשיכו לבנות את שלכם אז מה עם ההורים נפרדים זה לא אומרת שהם נפרדים או יפרדו מכם..אז בלי לחץ..אם לא נעים תנסו למצוא דברים כייפים מחוץ לבית..אולי המצב הכלכלי מלחיץ אותם וזה משבר..ככה זה בחיי נישואים ואין מה לעשת בייחוד לא פיתרון שהוא בידי הילדים.. המצב לא נעים אבל יעבור בסופו של דבר קחי הכל באיזי..תנסי להתגבר על המועקה שהיא בלתי נמנעת כואבת ועצובה אבל תעברי את זה תהיי חזקה ותנסי לקבל כל שיחליטו שטוב בשבילם..אתם הרי תגדלו תתחתנו ותעשו את שלכם גם בלעדיהם..ככה צריך להסתכל עם זה.. אני איתך מבינה אותך כל כך אבל היום שאני אחרי זה אני מקבלת ומבינה את זה ושמחה שזה קרה כי הם היו אומללים יחד! נשמה היי חזקה אני כאן אם תרצי נשיקות וחג שמח דינדין