תמוש אני רוצה לדעת מה שלומך נשמה יקרה

ב"ה אני מקווה שאת בטוב יתכן? יותר טוב? ספרי מה קורה איתך חג שמח שנה טובה חיבוקים וחיזוקים אוהבת המון :-)

איך אני ? קודם כל התחושות שלך נכונות - מצבי יותר טוב . אבל אפשר להגיד את זה ככן ולא יחד . הולך ומשתפר בעיקרון אבל .... ותודה שאת שואלת אגב :) היומיים האחרונים הוכחתי לעצמי כל כך הרבה ,שאני ואנשים קרובים אליי נדהמנו . 3 פעמים ממש קשות עמדתי ל"מבחן אמונה עצמית" שדחיתי אותם כל הזמן אינספור פעמים כדיי להמנע מהמצבים הללו . ופשוט אזרתי אומץ פעם אחר פעם ועשיתי את זה . בשבילי זה פשוט גאווה ... כי זה לא היה פשוט בכלל . אבל הרגשתי אחרי זה כל כך טוב , שירדו לי כמה אבנים טובות מהלב . אנשים מסביבי אישרו לי את ההרגשה ואמרו שהם גאים בי ממש ,שהתעלתי על עצמי ושיצאתי הצד הבוגר והמפוכח - כל אחד לפי הסיטואציה ... בכל מקרה כן מצבי משתפר והמצב רוח משתפר , ואיתו כל הנלווה ואז מגיע ה- אבל ... אבל כל פעם שאני מגיע לשיא של שמחה , אושר רגעי או בקיצור מרגישה טוב - מתעורר בי מין דחף כזה לקום ולהרוס את הכול . כאילו לעצור בעדי את כל הטוב שקורה ופשוט לא לתת לי להרגיש את זה עד הסוף ... אפשר להגדיר את זה אולי כאילו שאני מרגישה שאסור לי להגיע למצב שטוב לי ... סוג של הענשה עצמית שלא נגמרת . אני פשוט לא מרגישה שמגיע לי . ודווקא עכשיו כשאני כולי עם אדרנלין , ואנרגיות טובות , אני מרגישה את הדחף הכי גדול לחתוך את עצמי . אין לי מושג למה . אבל זה סוג של יצר שמתפרץ ומתגבר עכשיו הכי הרבה .... פשוט זה מה שזה מוציא ממני . את הסכנה , את הקצה , את ההרגשה של המוות ושל הריגוש שבעניין . נשמע קצת הזוי . נשמע קצת מוטרף למען האמת . כל הדברים שבא לי עכשיו לעשות זה רק דברים של "קצה" ו"סיכון" ... סוג של אמביוולנטיות שכל כך מתחדדת ומתעצמת דווקא עכשיו . ככל שמצבי נהייה יותר ויותר טוב מבחינת ההרגשה שלי וכל המסביב , תחושות ההרס העצמי מתעוררות בי ומתעצמות לנוכח השינויים הללו . אני מרגישה כאילו אני צריכה להחזיק את עצמי עכשיו לא לקחת סכין ולחתוך . ולמה ? אני באמת לא מבינה את ההגיון מאחורי זה . אבל כל מה שבא לי זה להרגיש את הכאב הממכר הזה ...לראות את הדם אולי ... אין לי שמץ למען האמת מה מתחולל לי בנבכי המוח השרוט שלי . אני יודעת שבאותה מידה יכלתי לא להיות פה כרגע בגלל הקיצוניות שיש בי . שאני ברגע אחד יכולה לקחת 2 חפיסות של אקמול ולבלוע אותם כאילו כלום , שאני ברגע אחד יכולה לקחת סכין גילוח או יפנית ולחתוך את הורידים כאילו כלום , כאילו אני קוראת עיתון ושותה קפה של הבוקר , כאילו מדברת עם חברה טובה בטלפון , כאילו אני עושה עוד משהו שגרתי שיש בו הגיון ונורמליות . אני פשוט מקווה שאותו רגע הזוי לא יגיע ... כי זה מרגיש לי כאילו זה יכול לקרות כאילו כלום . כאילו עוד משהו בנאלי מתרחש ברוטינה של החיים . טוב היללי , מקווה שעניתי לך על השאלה . המצב הפך יותר מורכב אם אפשר להגדיר את זה ככה . כאילו 2 דברים הפוכים תלוים בקשר הפוך אחד בשני . אם יש לך הצעות מה לעשות בכדיי להמנע מזה ועדיין לא לשקוע בדיכאון קליני שיוביל למעשה לאותם מחשבות ורעיונות אובדניים ... אני אשמח לשמוע . בכל מקרה אני מקווה שהשנה שלך התחילה בטוב , ובכל מקרה רציתי לאחל לך שנה טובה , שנת שפע בכל תחומי חייך - רוחני , כלכלי , בריאותי , הכרתי , נפשי , ותקשורתי . שנה שבה תתעצמי ותתפתחי , תלמדי ותשאפי לגבוה יותר , שתתעלי על עצמך , ושתהני . כי גם זה חשוב לא ? ולא לשכוח - איפה שהרצון שם הדרך . וכמובן גם ברגעים הקשים שעוד יהיו - אחרי כל סערה בא השקט . מצחיק שאני רושמת לך את זה אבל לעצמי אין לי כל כך פניני חוכמה פרקטיות באמת . אני אישית מאמינה בך , ויודעת שבכל אשר תפני את תצליחי אם תאמיני בכך . מלבד זאת כל שנותר לי לאמר - הוא אני אוהבת אותך ומעריכה רבות את מה שאת עושה כאן , את מה שאת עושה מעבר לפעילות שבפורום ובכלליות את האדם שהצלחת להוציא מעצמך למרות ועל אף כל מה שעברת בחיים . את סוג של מודל לחיקוי בשבילי בכל אופן בזכות זה . תודה שוב על האכפתיות העצומה שלך זה מחמם ומרגש אותי כל פעם :) תמי נ.ב. חג שמח כמובן .

ב"ה בואי ואספר לך משהו על הקיצוניות הזאת בעיני זה סוג של פחד מטוב או פחד ממצב וודאי רצון לשמר מצב קיים פחד משינוי. צורך בשליטה על מצב מסויים ע"י שימוש בהתנהגות שמשמרת את המצב שבו את מרגישה בטוחה ויודעת שיש בו ידיעה ממשית עבורך ולא אי וודאות כמו שיתכן והמצב החדש כביכול מעורר בך שם לא תרגישי חממה של בטחון דווקא המקום שבו חתכת את עצמך מהוות עבורך בטחון = מוכר = ידוע המקום שבו את חווה את עצמך נורמאלי מצטייר לך איכשהו כמו סכנה בעוד שהסכנה האמיתית טמונה בהרגל שלך נסי לזהות מה קורה לך כשאת חותכת את עצמך מתוך התנסות אישית אני חושבת שיש כהות רגשית שקשה לתאר במילים ובעיני לא להרגיש הוא סוג של בטחון סוג של שקט מוזר בריחה ממחשבות בריחה ממציאות בריחה מהפחד ומהרגשות הקשים באמת ברמה הפרקטית? רק דבר אחד צריך לעשות והוא להחליט בכוונה מלאה שזו מבחינתך לא אופציה לשום פחד או חרדה שיעלו בך כשאת מתנסה בחווייה החדשה כגון "להיות במצב שפוי- בסדר- טוב". חווייה חדשה תמיד תעורר בך תחושה של חוסר שליטה כי את לא מכירה אותה ואת לא רוצה בה כי אף אחד לא מבטיח לך שהחווייה הטובה תשאר לעד ומכאן לדעתי נובעת הרתיעה ממצב טוב. את יצרת לעצמך שדה שליטה ע"י התנהגות מסויימת... זה לא עניין של הגיון אבל זו היתה הדרך שלך למחוק את הכאב עד כמה שזה ישמע אבסורד את יכולה להרגיש את הכאב של החתך שגם הוא הופך להיות מעומעם עם הזמן אבל לא את הכאב הרגשי של השנאה העצמית של הכאב הקיומי שלהרגישם לעיתים תהיה משימה בלתי אפשרית עבורך את לא באמת מאמינה שרגע הוא כמו נשימה את לא תמיד יכולה רק לקחת אוויר את חייבת להוציא אותו כדי שיהיה איזון בין לקיחת האוויר והוצאת האוויר אחרת לא תצליחי לקיים את עצמך בגוף כך גם החווייה את לא באמת יכולה להחזיק בה ולחנוק אותה שלא תברח "להחזיק את החוויה" פירושו לפחד לתת לה את הכוח להוביל אותך למקום הנכון מבלי שאת כל הזמן תצטרכי להוכיח שאת יודעת אולי הדרך יודעת טוב יותר? תודה על האיחולים מאמיל'ה שלי זה מרגש אני בהחלט מקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר לכולם אמן. המון אהבה שמרי עלייך