בנות יקרות- מסקנה נוראית!

שלום לכולכן, ברצוני להביא לידיעתכן ממצא נוראי שאותו גיליתי רק לאחרונה. סבלתי כל חיי מהשמנת יתר. בגיל שבע עשרה לערך הגעתי למשקל של 100 קילוגרם. גובהי מטר שישים ושלוש. ביגון רב התחלתי בדיאטה כיוון שלא רציתי להתגייס לצה"ל בעודי שמנה... לאחר תקופה של שנתיים ירדתי 40 קילוגרם בעזרת דיאטה. כיום אני משוחררת שנה מהצבא, בחורה לא רזה אך בהחלט לא שמנה! גברים מחמיאים לי על המראה שלי ואני מקבלת תשומת לב חיובית מאוד - אך הבעיה שזה רק מהמין הגברי. ועכשיו לעיקר, לא פעם נתקלתי בהערות מבנות כגון: יש לך יריכיים שמנות, מה דעתך על קצת ספורט להוריד את זה?" או למשל רזית יפה, מה עם עוד קצת? אתן קולטות את האבסורד לעזאזל??. בחורה יורדת 40 קילו, מגיעה למשקל תקין, מבסוטית לחלוטין מהשגיה ...ומה?? המסקנה הנובעת מכל האמור לעיל, אנחנו הורסות את עצמנו ואת חברותנו כמה עצוב שזה ככה, נכון אני לא טוויגי, אבל עדיין לא נתקלתי בגבר שאמר לי, מה דעתך לעבוד קצת על היריכיים? ההיפך הגמור הוא הנכון... אז שימו לב גם אתן לפני שאתן פותחות את הפה-לעולם אתן לא יכולות לדעת מי האדם שעומד מולכן, המון בריאות ודי עם השגעונות!

ב"ה לא סתם נתנו לנו שיניים לפני הלשון כדי נשמור טוב טוב על הפיות שלנו ועל כל המלל שיוצא מהן... בהצלחה לך והמון אהבה תהיי מה שאת כמו שאת וזה הכי טוב