אמא מודאגת

בתי בת 16 וחצי .לפני כשנתיים התחילה לעשות דיאטה אצל דיאטנית בקופה אבל כנראה שהגזימה .היום היא שוקלת 43 היתה 48 גובהה 1.50 היא מפחדת לעלות במשקל מפחדת להשמין חברות ספרו לי ,שהיא מקיאה .בתי הכחישה אמרה, שקרה רק פעם אחת כשאכלה עוגה והרגישה בחילה ואז הקיאה על מנת להרגיש יותר טוב. בתי נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית קלינית רגילה(יש לה בעית אובססיה כפייתית) שכנראה לא עוזרת לה נראה לי שבתי מצליחה לשקר לה שהיא לא מקיאה ושאין לה הפרעות אכילה .אני ובעלי מאוד מודאגים מפחדים, שאנו מפספסים את הילדה חסרי אונים לא יודעים למי לפנות ומה לעשות .אבקש את עזרתך והכוונתך ,למי פונים מה הפרוצדורה תעזרי לנו בבקשה ,תדריכי אותנו לגבי השלבים. אני מאוד מודה לך.

לחשוב שבתך האהובה פיתחה הפרעת אכילה, ואני מרגישה ומבינה את הדאגה הנשקפת מן ההודעה שלך. אני מקווה שהיא לא ושהיא שומרת על עצמה, אבל לדאבוני הרב על פניו נראה שהיא בדרך אלינו. אופן ההתנהלות מתאים לסימפטום חולני מובהק, וכעת נשאלת השאלה מה ניתן לעשות. הדבר הראשון הוא לנסות לדבר אתה. אבל לא בצעקות וב"אנטי", אלא בגישה מרוככת ומזמינה עד כמה שאפשר. הלחצה "סוגרת" את הילדה עוד יותר, וגורמת לה לברוח ולהידרדר. נסי לדבר אתה על מה שמציק לה ועל איך שהיא מרגישה. הדבר השני הוא להפנות אותה לטיפול מתאים כמה שיותר מהר. בימינו החולניים יש בכל בי"ח ציבורי מרפאה או יחידה מיוחדת להפרעות אכילה. המרפאות המפורסמות יותר הן רמב"ם באזור חיפה, תל השומר ואיכילוב באזור ת"א, הדסה באזור י-ם, אסף הרופא באזור המרכז וסורוקה בדרום. בבי"ח "שניידר" בפ"ת יש מחלקה מיוחדת לה"א אצל ילדים (עד גיל 18), וכדאי לך ליצור עמם קשר. כדאי לך לפנות לרופאת המשפחה של בתך, להתייעץ עמה ולקבל הפניה. כמו שכתבתי למטה, הגורם הקריטי הוא הזמן. ככל שתופסים את זה מהר יותר - סיכויי ההחלמה עולים. בהצלחה.

ב"ה אם היא הולכת לשירותים אחרי אוכל אז את הולכת אחריה ודופקת לה בדלת ומוציאה אותה משם וגם שוברת את הדלת אם צריך..תגרמי לה לראות את השד שנמצא בתוכה דרך זה וזה יבהיל אותה והיא תבין שמשהו אינו כשורה אם היא הולכת "להתקלח" אחרי אוכל את הולכת אחריה למקלחת "ומתקלחת יחד איתה".. אחד הדברים שעוצרים מופרעות אכילה הוא להעמיד גבולות ואלה הם גבולות לא מספיק שתבואי ותשברי דלתות חבקי אותה בבושה שלה ותגידי לה שהכל בסדר...שהיא אהובה ושתתגברו על זה ביחד חבקי אותה בכיעור. באיבוד שליטה יש לך אומץ? או שאת נותנת לה להחליט להרוס את חייה?... מה את אומרת?..יש לך אומץ להתערב באופן שהצעתי כי זה מאוד עשוי להציל אותה אשמח לתת לך עוד אנפורמציה אני צריכה שתספרי לי קצת יותר על ההרגלים שלה מה קורה כשהיא אוכלת איך היא אוכלת מה היא אוכלת אם היא מחביאה אוכל ואוכלת בסתר וכו... בכל מקרה היא צריכה עזרה שמתמחה בנושא... מחכה לעדכון המון אהבה