היללי שאלה ...

קודם כל את אומנם לא תראי את ההודעה הזאת לפני ט' באב אבל אני מאחלת לך צום קל בכל אופן , ולכל מי שצם כאן . רציתי להעלות בפנייך התחבטות פנימית שאני רוצה שתחווי עלייה את דעתך מה לעשות במקרה כזה . נכון שיש טריגרים כל הזמן ? טוב את זה שתינו יודעות :) אז הנה מה שקרה - ההורים שלי נפרדו ( שכחתי לספר ... לפני חודש בערך ) ועכשיו עד המעבר לדירה אנחנו גרים אצל דודים שלי וזה סבבה לגמרי . דודה שלי ,( לא יודעת מה נסגר איתה) מציקה/מחמיאה לי ממש שאני צריכה ללכת לעסוק בדוגמנות . אני כמובן שוללת זאת מכל וכל גם כי יש לי חברות שעוסקות בזה ובעיקר בגלל הזיקה שלי לה"א וכל הקשור לאופנה ורזון ואני לא רואה ולא ראיתי את עצמי עוסקת בזה אף פעם . אני אדם שהאקדמיה זה המקום בשבילו , ולא תצוגות אופנה - לפחות לא בתור הדוגמנית :) בכל אופן אני מודעת שהיא רק מתכוונת להחמיא והכול , ורק בכוונה טובה , אבל את האמת זה קצת מפריע לי ואפילו קצת מעצבן . ברור שאני לא רואה את מה שהיא רואה ולכן אני לא מסכימה איתה ... וזה לא משנה מה היא או אחרים יגידו כי הפרספקטיבה שלי על עצמי תמיד תהיה שונה . אבל הבעייתיות מתחילה כשאני מתחילה להתעסק יותר מחשבתית בכל ענייני הרזון שוב וכל ענייני הגוף שוב . אני מנסה להסיח כמה שיותר את דעתי מעניינים כאלה באופן ישיר כדיי לא ליפול לטריגרים ובמקום זאת אני מרגישה נאבקת יותר עם כל הדיבורים האלה שכמובן לא תורמים לי ... אני לא הולכת לעסוק בדוגמנות . אני לא רוצה ולא חפצתי בזה באף שלב בחיי ( למזלי) ועם זאת אני לא ממש מסוגלת להסביר לאנשים מסביבי למה דיבורים כאלה גורמים לי להרגיש יותר רע עם עצמי ולהכשיל אותי יותר במקום להרגיש מוחמאת . המשפחה שלי לא יודעת כפי שאת יודעת אבל אני ממש לא יודעת מה לעשות - לבלוע את הצפרדע ולחכות שהיא תפסיק לבד , למרות שזה ממש קשה בשבילי ? להגיד משהו - ואם כן אז מה ? אני לא רוצה לפתוח בפנייה הכול מן הסתם . אז נכון שזאת שאלה מן הסתם קצת לא שגרתית - אבל אני כן אשמח לקרוא את חוות דעתך בנושא . מה את היית עושה במקומי ? ואם נראה לך שמה שאת היית עושה אני אוכל לעשות גם כן :) המון המון תודה היללי , ולא רק על עכשיו אלא על כל אותם מקרים שהבהרת וביארת לי מצבים וגם שמת לי קצת פרופורציה שחסרה לי בכלליות . שולחת לך אהבה גדולה ממני תמי

ב"ה קצת קשה לי עם היום הזה ואני לא בטוחה שיש לי מילים להגדיר את הקושי הזה אבל אין לי בעיה לענות לך טרם צאת תשעה באב בכל אופן אני חושבת שאם את נאמנה לעצמך אז הרעשים בחוץ לא נוגעים בשום "כפתור" שמיותר ללחוץ עליו לחיצת הכפתור המכאיב מורגשת רק ורק כאשר את משתפת פעולה עם הרעיון שאותו כפתור מסמל עבורך וזה למעשה כתבת בעצמך תהיי נאמנה לעצמך וזה מה שחשוב.. אז פתאום "הם" כבר יפסיקו לומר אבל כל עוד זה מעסיק אותך האנרגיה הזאת תמשך אלייך ולכן תהיי נאמנה רק למה שנכון לך ואני בטוחה שאת יודעת מה באמת נכון לך זו בכל אופן דעתי ואת יכולה לענות בפשטות כמו למשל "מיותר לדבר על הנושאים האלה" ולהמשיך כאילו לא קרה דבר... המון חיזוקים וחיבוקים המון אהבה