לתמי, דניאלה והילה- המשך לאני דואגת...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

25/06/2007 | 17:46 | מאת: me

לדניאלה- אני לא יכולה לספר להורים שלה. אסור לה להיות איתי בקשר בגלל ש"אני רזה מדי" בהמלצת המטפלים שלה. איימו עליי שאם אני יהיה איתה בקשר יוציאו נגדי צו הרחקה למרות שאז אני סיפרתי להם על כל המשלשלים שהיא לקחה אחרי שהיא הייתה כבר במצב גרוע ואף אחד לא הבין בדיוק למה. אז עם כל הרצון הטוב- אם אני מספרת להם אני גם חוטפת על הדרך תיק במשטרה. והיא חברה שלי מהאישפוז. להילה ותמי- אני חושבת שאני כן מטפלת בעצמי עם העניין של ההקאות וכל זה. אנחנו לא מתחרות ברזון אחת עם השנייה ואני לא חושבת שאנחנו משפיעות לרעה אחת על השנייה. זה לא שאין לה מטפלים, יש לה את המטפלים בערך הכי טובים בארץ והורים שמשגיחים עליה 3 ארוחות ביום. אבל מצד שני יש אותה (שמאוד רוצה להחלים אבל פוחדת -כמו כל אחת בהפרעת אכילה) שיוצאת החוצה אחרי הארוחה ומקיאה ולוקחת כל יום משלשלים (לפחות טבעיים ולא לקסעדין). אז בקיצור אני עדיין אומרת שאני רוצה ועזור לה אפילו להגיד לה את הדבר הנכון שישכנע אותה להפסיק. אם אז הצלחתי לגרום לה להפסיק עם הלקסעדין אולי אני יצליח גם לגרום לה להפסיק להקיא או להקיא פחות.

לקריאה נוספת והעמקה
25/06/2007 | 19:18 | מאת: דניאלה

מי יקרה, שאני אבין את לוקחת משלשלים טיבעים??? אני לא רואה שום הבדל חוץ מכימיקאל שזה לקסעידין ומצד שני טיבעי בלי כימיקאלי אבל שניהם עושים א אותו הפקט שהוא להרוס את המעי... יש לי בעיות מעיים שיש לי גידולים במעי בשל מחלה לא קשור להפרעה ואם היית יודעת איזה נזק את עושה שבכל פעם את לוקחת משלשל איך זה לאט לאט הורס את המעי וגם את הקיבה.. אם את לוקחת תקופה ארוכה אמליץ לך לפנות לרופא גסטרו לראות שלא עשית למעי נזק. ובקשר לחברה שלך אני בטוחה שכל אחת משפיעה אחת על שניה בדרך זו או אחרת אבל אני יכולה לומר לך ואין מה לעשות הרבה אולי אם תדברי עם הרופא במכון\במחלקה שהיא מטופלת אולי זה יעיר את תשומת ליבם של הרופאים ספרי להם מה שאת יודעת והם יוכלו לעזור לה. יקירה את האמת אין לך כלים לעזור לחברה שלך כיוון שאתן נימצאות באותו מצב כזה או אחר אבל שתיכן חושבות על הרזון אל עבר לכן סוויצ בראש ולהפסיק לילחם באוכל ולתמוך ברזון לכן אין לך את הכלים להתמודד עם מצב נוסף כזה בפסיכולוג או לרופא יש את הכלים איך להתמודד עם מבצ כזה לכן הם כל הזמן הולכים לסדנאות כדי לא ליקשר לאנשים ושזה לא ישפיע עלייהם בצורה כזו באומת?!!? זה נשמע מוזר אבל באמת את יודעת לכמה רופאים מתו חולים בידיים?? והם לא חושבים על החולה כל הזמן הם ממשיכים האלה ולכן כי זו חברה שלך את תמיד תחשבי עלייה ולא יהיה לך את המצב שאת ממשיכה בחיים שלך. מה שרציתי להגיד לך אין את הכלים לעזור לחברה שלך ותני לבעלי מקצוע לעשות זאת כמו רופאים אם את לא רוצה לפנות להורים שלה ושלא יוציא נגדך צו תוכלי לומר להם שזה באופן אנונימי לחלוטין שאת רוצה לספר לרופא משהו ושהוא מחוייב כרופא לשמור על הפרטיות שלך אם אינך רוצה להזדהות. ויש לציין כי את חייבת לקחת הכל בפרופוציה שעכשיו החיים שלך הוא בראש הדף!! אני אספר לך משהו- כל האחים שלי בלי יוצא מן הכלל חלינו בהפרעה הזאת ויש עוד אחות במצב לא טוב. לפניי כשנתיים לפני שעברתי א השינוי רציתי לעזור לאחותי מאוד כיה יהא היתה במבצ יותר גרוע משלי וכולם פחדנו כי נאבד אותה עבור ההפרעה ואמא שלי אמרה לי "קחי את עצמך בידיים ואם תרצי רק אחרי שתחלימי תעזרי לאחותך" ואני יכולה לומר לך משהו אחרי שלקחתי את עצמי בידיים אחותי ראץתה כי עבר בי שינוי וביחד אני והיא לקחנו את חיינו בידיים- היא כבר במשקל תקין ולא בתת משקל אני כבר שנה וחצי עוד מעט לא בתת משקל אבל אני זה סיפור אחר שאני חליתי במחלה אחרת שאני בכל יום נלחמת בה. לכן אם תעזרי לעצמך תוכלי לעזור לאחרים:-) שבוע נפלא דניאלה

25/06/2007 | 20:48 | מאת: me

דבר ראשון אני לא (!!!!!!!!!!!!!) לוקחת משלשלים. זה הדבר הכי מגעיל והורס שיש. בקשר למה שאמרת שכדי לעזור לה אני חייבת קודם בעצמי לעלות- אני יודעת, אבל אני לא מסוגלת. לפני בערך חצי שנה היא ואני עשינו הסכם שנעלה ביחד ונאכל באמת כמו שאנחנו צריכות לפי התפריט וככה אם נשמין ביחד אולי זה יהיה בסדר, אבל כמו שאת בטח מבינה זה לא הלך ונשברנו תוך יומיים בערך כל אחת מהסיבות שלה. אני יודעת שכדי להחלים באמת אני חייבת לעלות אבל אם אני עולה ואפילו קילו אני לא מסוגלת לסבול את עצמי אני מרגישה כזאת שמנה ופוחדת לחזור לכמו שהייתי פעם (15 קילו יותר, בדיוק המשקל "היפה" לגובה והמבנה שלי, אבל בטחון עצמי בגובה של השטיח).

29/06/2007 | 12:29 | מאת:

ב"ה יש גוף. הוא זקוק לתבנית קיומית שרובנו על קצת המזלג יודעים מהי ובלעדיה... יש רק תשובה אחת... או התמסרות לשינוי או למות לא קיימת אופצייה אחרת .... אולי זה יעבוד...(אני בספק..) המון אהבה יקירה ושוב... התמקדי בהחלמה שלך .. את מקנאה בה??....

29/06/2007 | 14:37 | מאת: me

חחח... תאמאת לא ניראה לי שזה יעזור. ובקשר לשאלה שלך- לא. אני ממש לא מקנאה בה. היא סובלת הרבה יותר ממני, ומבחינה נפשית היא הרבה יותר עמוק במחלה. חוץ מזה רציתי לשאול אותך שאלה- אני מתה להשמין קצת כי אני באמת לא נראית טוב. אני לא רוצה להשמין בשומן אז אני יכולה להעלות רק מסת שריר? ואם אני יעלה במשקל זה אומר שאני לא יוכל כבר לצאת מהצבא? (אל תשכחי שאני עושה את העתודה הזאת)