:-(
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
אין לי כוחות כבר דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי הצורך הזה באוכל כל הזמן, הזלילות, ההקאות, שוב ושוב ושוב. הכאב, הבושה, הגועל העצמי, ההשמנה, הטירוף. כל כך רע לי שאין ממש מילים ואין כוחות לנסות להסביר כל כך לבד בזה. רע לי ממש.
מישהי יקירה, דבר ראשון כל כך חורא לי כי את מרגישה כך. ודבר שני אם תרצי אני פה להקשיב להיות כתף שבוע של איזון והרמוניה דניאלה
ב"ה מה את עושה?? ברור שכואב לך ברור שקשה לך אבל מה את עושה כדי להרגיש טוב?? אני בכל אופן מצפה לתשובת התמודדות המון אהבה יקירה
נחמד שאת מצפה. לא כזה פשוט. אני הולכת לפסיכולוגית, שלאחרונה החליטה שחייבים לטפל בעניין ולכן אני עורכת רישומים כרגע של האכילה הבולמוסים וההקאות לדיאטנית ניסיתי לקבוע תור רק הכי קרוב דרך קופ"ח זה בספטמבר. ביקשתי במרפאה בה אני נמצאת לחזור למעקב פסיכיאטרי אחרי חצי שנה שהפסקתי, וזה יקרה בשבועות הקרובים. אז הנה, אני מנסה. זה לא הולך בקלות, בכלל לא. אני מתביישת בעצמי אז אני אוכלת פתאום הרבה יותר מסודר, כדי שלא אצטרך לרשום, ושהפסיכולוגית לא תראה איזו בהמה אני. מה יוצא מזה? שאי אפשר לעבוד באמת. אבל האכילה המסודרת (והכל באופן יחסי, מסודרת למה שהביה לפני כן) לא יכולה להחזיק הרבה זמן מעמד. פשוט לא. השבוע, מאז תחילת הרישום, היה לי בולמוס ראשון אחרי 3 שבועות. והיו גם כמה סתם הקאות בודדות. אז מה? זו תשובת התמודדות? זה לא משהו שייגמר אי פעם. זה ברור שזה לכל החיים. זה לא עובר... תודה על ההקשבה.
