הצלחתי?

ב"טעות" נכנסתי לפורום הזה, וזו בכלל פעם ראשונה שאניכותבת בפורום,הייתי חייבת להגיב. בתור אחת שמקיאה כבר 13 שנה אני רוצה להגיד לך שלא להקיא שבוע זוהי אמנם הצלחה גדולה המעידה על כוח רצון כביר אבל ההצלחה היחידה שאניאישית שואפת אליה ופועלת בכל הכוח להגיע אליה (וגם מצליחה, לפעמים יותר ולפעמים פחות אבל תמיד מתקדמת) היא לדחוק כבר קיבינימט את כל הנושא הזה של המשקל!!!!!נמאס לי שאת כל חיי ואת כל שגרת יומי מנהלת מחשבה אחת קטנה שכל אדם הגיוני ועמוק יודע שהיא באמת מחשבה ק ט נ ה !!!בתהליך שאני עוברת אני מגלה יותר ויותר שכל המטרה של המחשבה הזו וההתעסקות האובססיבית במשקל נועדה לטשטש את ההתמודדות האמיתית שלי: מי הוא האדם שמחזיר לי מבט במראה? מה הוא אוהב באמת לעשות? מה הוא רוצה מהחיים האלו?מה הוא לא רוצה? כיום אני משתדלת כמה שיותר להתמקד בחיים. המחלה עדיין שם, אבל כבר אין לה מספיק כוח לשלוח אותי לאישפוזים, קבוצות תמיכה ומרכזי גמילה.אפילו אין לה מספיק כוח לשלוח אותי לשרותים יותר מפעמיים בשבוע (תודה לאלוהים הטוב). אני מרעיבה את המחלה שלי בכך שאני שוללת ממנה את המזון האהוב אליה : תשובת לב.את תשומת הלב שלי אני לומדת להשקיע בחיים, ביצירה שהיא אני, וזוהי הרפתקאה מופלאה.

מה? מה את מתכוונת שאת אומרת תשומת לב? אני מתעניינת בעוד דברים חוץ מהמשקל שלי אבל מה אני יעשה שזה תמיד בראש שלי. אם תכנסי לפה עוד פעם תעני לי. נשמע כאילו את יודעת או מבינה משהו שאני לא.

ב"ה וחלק מהצלחה הוא להתרחק מתאווה ברמה של לזהות מה ממנה מפיל אותך גם אם זה כאילו נתפס "לא נורמאלי"...למצוא את הנורמאלי בלא נורמאלי ברמה ההתנהגתית זה שלב הכרחי בהחלמה... אני מניחה על סמך מה שכתבת שאת מאוד נוגעת במהות של עצמך ונשמע בנסתר שאת די נוגעת באמת אז כל שנותר לי לאחל לך ואשמח עוד לקרוא ממך המון בהצלחה.. היי סבלנית ובעקר תרגיעי לחץ וזכרי שזה תהליך! ובתהליך הזה יש שלבים וכל שלב כזה הוא הצלחה...וכשלון ועוד הרבה דברים שאין להקדים את המאוחר השיא יבוא אח"כ כל אישור שתעניקי לעצמך רק יקדם את ההחלמה שלך... המון אהבה