כשהכול מסתבך תמיד יש נקודת אור בקצה ...

מכירים את ההרגשה כאילו העולם פועל לפעמים נגדכם... ? כאילו מישהו שם מכוון הכול שיצא לא כמו שרציתם , לא כמו שציפיתם , או תיכננתם ? אז כן זה מה שקורה לי בזמן האחרון ... אכזבות קטנות שמצטברות לפעמים יכולות לבאס ממש ... אני מניחה שכולכם כאן מכירים את ההרגשה לפעמים . למרות הסרטים שעוברים עליי בימים האחרונים אני רוצה להדגיש שזה לא עוד הודעה מבאסת שאומרת כמה "הכול חרא ואין תקווה ..." . אני , למי שיצא לו להכיר דרך הפורום , אדם שהפרספקטיבה שלו לחיים דיי ריאלית . אני לא פסימית ברמות , וגם לא חיה בללה-לנד של אופטימיות ופנטזיות לא מושגות . אני תמיד נוהגת להסתכל על החיים כששני צידי המטבע מולי . בכל אופן , לא מזמן דיברתי כאן עם הילה על חברה טובה שלי שאפשר להגיד שהיא זאת שהוציאה אותי מההרס עצמי שהוביל עוד רגע לאיבוד החיים שלי ... אפשר להגיד שבזכותה אני כאן . היא בחרה להכויח לי בדרך היחידה שנראתה לה אפשרית ושתנער אותי מהקיבעון ששריתי בו דאז ... אחרי שיחה לא קלה שאני דיברתי רוב הזמן והיא הקשיבה לבעיות והסרטים שאני אוכלת מכל הכיוונים ... היא הסתכלה עליי ורצתה שאני אראה לה את היד שלי . היא אמרה שעם כל מה שעובר עליי היא כבר חשדה אם חזרתי לחתוך ולהקאות וכו' ... כמובן שלא היה כלום להראות לה ואני הסברתי שאני מזמן לא שם . "את עדיין חושבת על זה ..? " היא שאלה . ואני עניתי - " כל הזמן ... גם על החתיכות , גם על ההקאות , על כל דבר שרק יכול להרוס אותי ...אבל אני לא עושה את זה . אני פשוט לא נותנת לעצמי לרדת לשפל שהגעתי אליו אז . אני פשוט יודעת , משהו בתוכי מרגיש שאם אני אפול לשם שוב זה יהיה קטלני הפעם ." ואז אמרתי לה שאני צריכה להודות לה על מה שהיא עשתה אז ... למרות הסיכון וכל הפחד שלי שהיא תפגע מזה - זה הדבר היחידי שהוציא אותי מזה ... אמרתי לה שאין לי מילים לתאר כמה אני חבה לה על זה . שאני לעולם לא אשכח את מה שהיא עשתה בשבילי . ושחסר לה אם היא תעיז לעשות את זה שוב ולהסתכן ככה ... היא עם דמעות בעיניים , אמרה לי : " את יודעת תמי , אני עשיתי את זה והייתי עושה את זה שוב אם רק היה צריך .... ואת יודעת למה זה עבד ? כי ידעתי שאת היית עושה אותו דבר עבורי . וכשהייתי נואשת ממש , ידעתי שהדבר היחידי שידבר אלייך זה אם חברה שלך תהיה במצב כזה , ואת לא תעמדי מנגד ולא תעשי כלום . כי את בן אדם טוב מדיי ." אני כמובן נשארתי נבוכה ובלי מילים ... המסירות והנאמנות שלה פשוט ריגשו אותי . המחשבה שאדם , לא מתוך המשפחה אפילו , יעשה דבר כזה ויהיה מוכן לעשות כל כך הרבה עבורי ולהקריב ולסכן את עצמו אפילו !? זה פשוט הדהים אותי . ורק בדיעבד אני מבינה כנראה את גודל המחווה שהיא עשתה בשבילי . תמיד בדיעבד אנחנו מבינים אחרת עם משמעות נוספת את הדברים . אז מה אני רוצה להגיד בכל הסיפור הקצר שלי ? שיש אנשים טובים בעולם . למרות הכול , למרות החרא , ויש הרבה , למרות האכזבות , הדברים הקטנים שמפקששים לכם תוכניות ואת היום , למרות הבלתי צפוי שבחיים - תמיד תדעו שיש אנשים שם שיעשו את מה שחברה שלי עשתה עבורי . וההרגשה שמקבלים מזה היא מדהימה וכיפית , ומשמחת ומעודדת באחת . אני גם יודעת שיש לי חברים אחרים שעשו המון עבורי , וגם בני משפחה שהיו עושים , ועשו והקריבו עבורי המון . וזה הרשת ביטחון שלי בחיים . לדעת שיש אנשים שיהיו שם בשבילך ברגע האמת . במבחני החיים אולי . אז לכל הסקפטים שלא מאמינים באנשים טובים באמצע הדרך ? אני מקווה שמוקדם מאשר מאחור אתם תבינו שטעות בידכם . אנשים טובים תמיד נמצאים ... החוכמה זה למצוא אותם . או שהם ימצאו אותך ... שיהיה המשך יום קסום . ומה אני מבקשת כרגע ? הרבה בריאות שחסרה לי כרגע , הרבה כוחות פיזיים ונפשיים, והעיקר שיהיה טוב . איכשהו .. נשיקות והמון אהבה תמי

תמיד אפשר למצוא את האנשים הטובים שיעזרו לנו.. ולא צריך לחפש רחוק- אפשר להסתכל אפילו בפורום הזה...כולן כאן מדהימות ועם רצון לעזור. ואם כבר מדברים על הפורום, אז תמי, אולי את לא מודעת לגודל ההשפעה שיש לך עליי אבל היא ענקית וככה גם העזרה שאת נותנת לי. וזו הזדמנות להגיד לך תודה! על הכל! על כל ההקשבה שלך, הייעוץ, השאיפה לתרום מעצמך למי שאת אפילו לא מכירה.. הרצון, הכוונה,האכפתיות, , ההכוונה.. מאחלת לך הרבה בריאות- פיזית ונפשית, והמון כוחות. שלא יחסרו לך אף פעם. יום טוב, **חמודה**

שימחת וריגשת אותי בו זמנית ... אני מקווה שמה שאנחנו מנסים להעביר לך כאן בפורום כן עוזר ותומך בך במידה מסויימת ... אני יודעת שכל מה שאת מתמודדת איתו הוא לא קל ולא פשוט . אני יודעת שאת מרגישה כאילו כל הזמן נופלים עלייך עוד ועוד דברים שמקשים ומסבכים הכול . אבל אני כן מאמינה שאת יכולה למצוא את הדרך שלך בכל הבלאגן שמתרחש מסביב . אני כן חושבת שצריך להיאחז במידת השפיות שעוד נותרה לנו בחיים המטורפים האלה . כי מה לעשות יש המון לא צפוי שקורה ועוד יקרה , ואנחנו חייבים לקבל את זה . ומה לעשות בינתיים ? לנסות לשמור על עצמינו שלא נאבד וניסחף בזרם הטירוף . לנסות לחיות חיים מלאים ומספקים כמו שאחנו רוצים . לנסות להיות שלמים עם עצמינו ועם החיים וכל מה שהם מובילים אותנו . ובינתיים שוב תודה על החיזוקים והמחמאות . והמון אהבה ממני תמי

ב"ה אנשים טובים... :-) תמי... המחשבות השחורות תמיד יהיו העיקר שלא תתני להן דרור... ויש לך כבר כלים כיצד להעיף אותן מהדרך.... כל תרגול ולו הקטן ביותר שתעשי כדי למנוע ממשות שלהן ירחיק אותן ממך וזה יצליח... את תראי לבד