אוף...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
נפלתי שוב בסופשבוע.... לבולמוסים כאלה אין בופיים... ודווקא הרגשתי שאני בדרך הטובה.... עוד פעם סטיתי ממנה... :( אבל אני לא אשבר, אני אחזור לדרך הטובה.... אוכלים כרגיל? כנראה שלא הכל בסדר בי מבפנים כמו שחשבתי.. שאני עדיין לא שלמה על הנפש... ביאן, איך לומדים להעריך את עצמך? ואת האחרים להעריך אותך? איך אתה לומד לא להרגיש מיותר? איך הצלחת לעשות אתזה? מתי אני סוף סוף אעריך את עצמי? ויאהב את עצמי? ולמה אני שוב יושבת מול המחשב עם דמעות... חשבתי שלא בוכים יותר ... דיי... הרע עבר... עכשיו טוב לי.... באמת שכן...אז למה אני בוכה? למה?......... אוהבת... אני
ב"ה כולם אומרים שאני מדהימה חוץ ממני .. כולם חושבים שאני יפה חוץ ממני.. כולם חושבים שאני מוכשרת חוץ ממני ... זה נשמע אבסורד, אחרי כל מה שאני עושה פה..נכון... ? אבל מה שאני עשיתי הוא פשוט ללמוד לקבל את עצמי בקטנה בלי שום אידיאל שאני כביכול בדיאלוג שלי עם עצמי צריכה להגיע אליו...אין כזה אידיאל .. יש רגע רגע וזהו! יש לי את כל החיים בשביל זה .. גם לך! איך?... אני גיליתי שכל הזמן הדרך עצמה מגלה איך... את יודעת מה הבעיה?... אנחנו לא תמיד מקשיבים לדרך... אנחנו מנסים לשלוט בה ואז קורה דבר פשוט ועצוב למדי .. אנחנו נעשים עוורים..עוורים!!!! ולא מבינים איך כל מה שרצינו לא קורה ואולי מפני שמה שרצינו לא באמת תכננו בשבילנו אז כל שאני יכולה להציע לך הוא להקשיב לדרך.. כשמקשיבים לה.. הכל הולך פיקס... הדרך מסמנת לך בצורה מאוד ברורה .. כשהיא מסמנת לך טוב... אז טוב... כשהיא מסמנת לך רע.. אז רע.... כך תדעי לזהות מה נכון מה לא וכך תוכלי לתפעל את עצמך ולנבט את עצמך בתבונה יתכן ויהיו טעויות אבל זה חלק מהלמידה שלך תביעי נכונות לעזור לעצמך תביעי נכונות וכוונה אמיתית לקבל את עצמך והדרך תהייה שם לפקוח את העיניים שלך... אני בדיוק כמוך .. תלמידה .. כל יום מגלה משהו אחר.. כל יום מנסה להכיר את עצמי וכמה שכולם חושבים שאני יודעת .. אני מגלה יותר ויותר כמה הדחקות דחקתי לפינה.. ...והכל צף.. בדיוק כמו שאצלך ויש לי שתי ברירות ... שנה שעברה הברירה היתה להתאבד כי זה היה נורא מכאיב לראות את כל מה שהדחקתי ובצדק כי זה שמר על שפיותי...אבל זה היה מר מידי היום אחרי משבר שעלה לי בבעיית לב ובאשפוז הבנתי שאני חייבת להתמודד עם הכאב ולוותר עליו ולשחרר אותו מהגוף שלי כי העבר קיים בגוף שלי ולכן זה כואב ואת לא שונה ממני .. אז היום אחרי המפלה הנוראה של שנה שעברה ברמת הדכאון ולשפל שהגעתי בגללו אני מבינה שאם אני מבינה שרק מה שיש לי עכשיו הוא ברכה וטוב רק זה יביא לי גאולה.. את חושבת שאני יודעת הכל ... מצליחה בהכל ... תאמיני לי במקרה שלי עם השקים שלי כל יום הוא התמודדות וגם הארה.... אין לי מושג מי אני או מה אני או מה קורה לי או מה בכלל עולה בפורום הזה ... ת'אמת זה גדול עלי...אבל ברמת הבנאדם אני מתמודדת בדיוק כמוך... פשוט להתמודד... יש לי יצר רע יש לי פחדים ואני עושה הכל כדי להתנגד להם... למדתי לזהות אותם ... למדי את לזהות את שלך ותמיד זכרי שאחרי שאת מזהה אותם יש לך בחירה! כל עוד אל תזהי לא תהיי במצב של בחירה ... לכן חשבי טוב טוב.. מה מפיל אותך .. מה מפחיד אותך ... אם זה מציאותי או לא.. אם זה קרה או לא.. ואם הפחד הזה לא הוגשם.. אז מדוע את ממשיכה להגשים אותו בראש שלך... לפעמים צריך לדעת לשאול שאלות .. לפעמים צריך לשתוק... לפעמים לא צריך לעשות כלום ולפעמים אין לך רגע אחד מנוחה.... כולנו בסרט הזה .. גם את... אני עוקבת אחרי המחשבות השליליות שיש לי ואני עוצרת אותן.. היום בפרט לאור מה שחוויתי שכמעט הרג אותי.... אז כמוני תתמודדי כי אני מקבלת הרבה מתנות וחווה דברים נפלאים מהמאמצים שלי .. אז זה שווה... תפסיקי לתכנן את הדרך שלך ... תני לה לדבר.. והיא תדבר אני מבטיחה לך!!!!! המון אהבה
אני מבינה לגמרי כל מה שאת אומרת... או לפחות מנסה להבין... כי זה מצב שעדיין לא הגעתי אליו בכל התהליך... עדיין לא התנתקתי מההפרעה שלי.. כי אני נראה עכשיו יותר טוב, כן, וסוף סוף יכולה לקנות בגדים שייראו עוד בסדר... אבל בכל זאת אני כועסת על עצמי כשאני אוכלת כי משהו בי מתגעגע לימים ההם, שהייתי רזה בצורה מבחילה... אני לא יודעת למה זה ככה... וגם כולם מחמיאים לי שאני נראית הרבה יותר טוב... ואני לא מתגעגעת לתחושה הפיזית בימים הנוראיים שלי... שבקושי יכולתי להזיז את עצמי והייתי כל כך חלשה.... אבל משהו בי מסרב לשכוח את התקופה ההיא, כתקופה שאהבתי כביכול... אני מרגישה שאני לא יודעת מי אני, מה אני אוהבת, במה אני טובה, במה אני לא טובה, מי אוהב אותי, מי לא אוהב אותי, למה שלא יאהבו אותי- עשיתי רע לאנשים? ואם כן, למה עשיתי את זה? אני קצת מרגישה תלוייה באוויר, כאילו שום דבר לא מחבר אותי למה שכאן... רק השיגרה היומיומית... גם ההורים שלי חושבים שבזכותם המצב שלי השתפר... הם לא מבינים שממש לא.... טוב לא משנה... אני לא אכנס לזה... בכל מקרה רציתי לומר לך, שלא הייתי מדמיינת שבן אדם יכול כל כך לעזור ולהשפיע, דרך מחשב. כן, את.. :) את פשוט בן-אדם מהמם... העשייה שלך מבורכת... את כותבת מכל הלב... זה עושה לי טוב לראות את זה... גורם לי להרגיש שיש עוד אנשים טובים בעולם, שיש להם רק כוונות חיוביות... איזה כייף ::) אוהבת:) אני
