היי!

זה עובד! כל הנושא הזה של המודעות העצמית... היום אכלתי במקום המון עוגה בלי הפסקה, חתיכה אחת, דיי גדולה.. אבל למדתי לתת לעצמי גבול.. גם באתי להוציא אותה שוב עכשיו מהמקרר ואז שאלתי את עצמי, אני באמת רוצה אותה??? וידעתי שהתשובה היא לא..! עדיין, היה לי סוג של בולמוד... אבל הוא היה הרבה יותר קטן מבדרך כלל... זו הדרך הנכונה? להקטין אותם ולהקטין אותם עד שהם יפסיקו? ביאן, את כל כך מדהימה עם התשובות שלך... לפעמים אני מרגישה שהכי בא לי בעולם פשוט לבוא ולקבל ממך חיבוק... הכתיבה שלך כל כך חמה... תודה על כל התמיכה... בסוף יהיה בסדר נכון? גם אם יהיה מאוד קשה.... בסוף אני אחזור לחייך גם מבפנים... לא רק כלפי חוץ... אני אצליח... גם אם זה לבד... כן... אני אצליח.......?

ב"ה את תמיד מוזמנת לבוא לקבל חיבוק ממני אגב... קחי את זה כמו מבחן ...יש טעויות .יש הצלחות ... יש כשלונות ויש עוד מבחנים ועוד הזדמנויות להבחן או לזרוק את הבמחן לפח ולהחליט שאת לומדת בדרך אחרת .. מה שזה לא יהיה שזה לא ימנע בעדך להמשיך הלאה ולנסות ולנסות ולנסות עד שאת תמצאי את הדרך להגיע לאיזון הפרטי שלך הכי חשוב.. זכרי ...אין חוקים!!! ואין דבר כזה "בריא" כשזה מגיע להפרעות אכילה... כל אחת שתיצור את הבריא שלה וכל עוד זה לא הגיע לבולמוס, אלא אכילה מינימלית שהיא אגב לא בהכרח דבר לא בריא אז גם זה בא בחשבון לתקופה עד שתרגישי בטחון בהרגלים שלך...ותוכלי להגיע להתנהגות נבונה באכילה וזה לוקח זמן ותכבדי את זה.. ושוב בלי סטופר!!!! כאמור..איןחוקים... וכן גם אצלי זה עבד... אני חושבת שאם אנחנו באמת רוצים יש רגעי שנייה לפני שתמיד אפשר להחליט אחרת ואת הדוגמא לכך... שיהיה בהצלחה אהבה המון אהבה :-)