הבולמיה הזו רק משמינה יותר...
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
בנות,עשיתי ניסוי שבוע שבוע של עים הקאות ושבוע של בלי ונוכחתי לדעת שבאמת זה משמין למרות שהאוכל יוצא בד"כ אני מבלמסת מתוק (אבל כמובן על בסיס משהו נטראלי)אותן יודעות שסוכר נספג מאד מהר בדם ואכן לא משנה מה תמיד הגוף משאיר משהו ואז מייד אח"כ רעבים ואז שוב אוכלים.... שלא נדבר על מערכת העיכול שנמצאת ברמת סיכון בלתי הפיכה, הגוף לא מוציא כי מצאנו בישבילו "דרך אחרת"להוציא בקיצור כל פעם שייש לכם בולמוס זיכרו:הנזק ללב -לדום לב, הנזק למעיים,הנזק לשיניים-וההון שתצתרכנה לשלם בכדי לחייך בכיף,הפצעים בידיים ולפעמים בפנים,והנק הנפשי שורר רחמים עצמיים וגועל מעצמינו ,ומה עים ילדים? אין מחזור ! בקיצור אנו מקריבות כ"כ הרבה בשביל להיות רזה זה פשוט מגעיל. לא להתעצל פשוט להתחיל לרוץ ולאכול הכל מה יכול לקרוא כבר,אז לכולנו יש תקופות שעלים קצת אבל איזה מין כבוד עצמי יכול להיות מבלי שליטה עצמית,מבחינתי אים אוותר לעצמי אני פרשית,יש לי כלכך הרבה סיבות לחיות חברים חברות שאוהבים אותי ,ונמעס לי לבזבז את כספי לשיו,יש אנשים שאין להם מה לאכול בכלל במקום שנתרום את הכסף הזה לילדים מסכנים בבתי חולים וכד" בקיור האים זה הגיוני לזרוק כסף לאסלה ובנוסף להזיק לעצמינו והרס בלתי הפיך לגופינו שלפעמים גם הון לא יעזור.... די להרס העצמי הזה שבספו גם משמין ולא מרזה (מסיבות שונות.)אני יודעת שזה נשמע פשוט לאכול ואז להקיא אך זה גורר כלכך הרבה חרדות ודכאנות בקיצור אסון בנות אשמך לסייע לכן ולעצמי רוצה לעזור לכולכן בבקשה אנה זיכרו זאת מצידי עסו לכן חוקים כיאנו רק בני אדם והחיים קצרים חבל שנבזבז אותם "בתדלוק" שנשפך לשב יש כלכך הרבה דברים שכיף לעשות מחוץ ללאכול...
היי אורית, אני יודעת למה שאת מתכוונת באמת שאני הייתי מקיאה לא הייתי יכולה להקיא הכל וגם הגוף סופג חלק מהאוכל ולכן יכול להיות מצב שאת משמינה שבוע טוב דניאלה
אני מקיאה כבר במשך שנה וחצי, אני הייתי בעבר מקיאה את כל האוכל שאני אוכלת ועכשיו לפני כמה חודשים עברתי להקיא רק את מה שמשמין כמו שוקולד וכו', מצאתי את עצמי בהרבה בהתקפי בולמוס אפילו עוד לפני ששמעתי שיש כזאת תופעה, שמעתי ממישהו שכאשר מקיאים אז הגוף לא מקיא את הסוכרים ואת כל מה שבעצם לא בריא באוכל ומוציא את כל השאר... אני עכשיו התחלתי בתהליכי שיקום, אבל בכל זאת רציתי לדעת אם זה נכון?
