קינסיולוגיה מח אחד - תחקיר של קינסיולוגית

ב"ה "מה לשנות? מי שהנכם זה החיים, אתה החיים עצמם! ומה הם החיים? החיים הם תהליך. ומה התהליך הזה? זהו תהליך של אבולוציה או מה שאתם מכנים שינוי." למה לשנות? חשוב על זה כך: הכל משתנה כל הזמן, זה כולל אותך אתה משנה ומשתנה,זה כך, כי בעודך משתנה אתה גורם שינוי בעצמך ובעולם הסובב אותך. כאשר אתה מתעורר בבוקר, אני מזמין אותך לחשוב על דבר אחד, מה עומד להשתנות היום? לא, האם יתחולל שינוי היום, זה נתון! אלא מה יהיה אותו שינוי ואיזה חלק יהיה לך ביצירת השינוי." איך לשנות? עליך להחליט את החלטותיך מדי יום בעצמך, דעי כך שבהחלטתך את מכריזה ומפגינה את מי שאת." מאת דונאלד וולש מתוך "שיחות עם אלוהים" כאשר כולם צומחים אין פחות לאף אחד, יש יותר לכולם. כאשר נר אחד דולק יש אור. בהדליקו נרות נוספים האור גדל ומתפשט והנר באורו דולק. מאת קליל ג'מיסון קינסיולוגיה ומח אחד הקנסיולוגיה ומח אחד פותחו בארה"ב בשלהי המאה שעברה. מטרתן לאפשר לנות להיות במצב בחירה לגבי פעילותינו ובחירותינו ביום יום, ולהפיק את המכסימום מהפוטנצייאל העצום שלנו. העבודה בשיטות אלה מתמקדת באימון והכוונת פעילות המח, כדי לגרום לאנטגרציה מקסימלית בפעולת שתי ההמיספרות של המח השמאלית והימנית, מצב שבו פועל המח ללא לחצים ומתחים. זהו המצב האידיאלי ללימוד ותפקוד יעיל בכל שטחי חיינו. שיטת מח אחד מביאה להגברת המודעות לתבניות החשיבה שלנו ליכולת לבצע שינויים בהן ובהרגלי חיינו. השיטה מתמקדת בעבודה על תבניות חשיבה חיוביות, במהלכה מזהים רמות מתח, רגשות "שליליים" הקשורים לאותן תבניות חשיבה, מנטרלים אותם ומשחררים. כשהגוף משוחרר ממתח, האדם משתמש ביכולתו המלאה בתפקודיו הגופניים, מחשבתיים, ונפשיים בצורה הטובה והיעילה ביותר. חלק גדול מהמתחים הנפשיים שלנו טמונים בתוכנו (בתאי גופנו- גנטיקה) מקורם הוא גנטי מתהליך הווצרותנו ומנסיונות חיינו. למתחים אלו תפקיד משמעותי בעיצוב דמותנו ודרכי התנהגותנו. "המשא הנסתר" הזה מכביד ומקשה עלינו - "תוקע אותנו" בחיי היום יום. אנחנו לוקחים אחריות לבחור לשנות ובכך אנו יכולים ללמד בקלות, לחיות בבטחון עצמי ובחופש החלטה ובחירה בכל תחומי החיים. 1. כושר ואיכות הלמידה מותנים במבנה הדומיננטיות של המח וחלקי הגוף, דומננטיות מובהקת או מעורבת. 2. רמות המתחים של האדם 3. זרימת האנפורמציה בין ההמיספרות של המח. כל הקלט החושי הנקלט מומר לאות עצבי, חשמלי ומגנטי, הנע דרך תאי העצב. מידע חושי נכנס ומידע מוטורי יוצא. הראיה - נגזרת ממערכות אלקטרו מגנטיות השמיעה והמישוש - נגזרים ממערכות מיכניות. הטעם והריח - נגזרים ממערכת כימית. מסקנה: מח וגוף הם ישות תפקודית אחת האנטלגנציה שלנו שוכנת בגוף כולו. מה לשנות? בשלב הראשון אני מבררת עם החולה מה הסיבה שהיא הופנתה אלי אנחנו בודקות יחד אם יש איזושהיא בעיה ואם אנחנו מסכימות עליה. אנחנו מגדירות מהי הבעיה? בהסכמה משותפת בינינו על ניסוחה. אח"כ עולה השאלה אם הבעיה היא בשליטה של החולה. האם באיזו שהיא דרך היא יכולה להשפיע עליה או לשנותה. לדוגמא: החולה מספרת שאין לה בכלל חשק לאכול, שהיא שונאת את גופה ושום דבר אינו מעניין אותה בכלל ולא חשוב לה. אנחנו משוחחות על הנושא, מה המשמעות של אכילה, מה משמעותו של הגוף, איפה ומתי אנחנו לומדות מכך ומה זה תורם לנו. למה לשנות? אנחנו מעלות אפשרויות של שינויים בהם החולה רוצה שיהיו חלק מחייה. אנחנו בודקות מדוע היא רוצה בכך. אם נתייחס לבעיה של הרצון לאכול, אנחנו מעלות את השאלות מדוע חשוב הרצון, מה ההשפעה שלו בתפקוד שלנו בחיים ובכלל? מדוע החולה רוצה לעבוד על שינוי זה? איך היא מבינה את משמעותו בחייה? ולאיזה מקום אחר היא רוצה להגיע? אילו בעיות חדשות יכולות להתעורר בעקבות השינוי? והאם ניתן לטפל גם בהן? איך לשנות??. אני מספרת לחולה על העבודה במח אחד, אני מספרת לה בקצרה על איך המוח עובד עם כל מערכות החושים ואני מתארת לה את תהליך העבודה. אני מבקשת את הסכמתה ללכת איתי בדרך הזו שתוביל אותה לשינוי חיובי בחייה. אני חייבת לקבל את הסכמתה או במצבים מסויימים גם את הסכמת הוריה. העבודה נעשית על הפנמת תבנית חשיבה חיובית. למשל, לגבי הפרעות אכילה "אני רוצה הזנה". לפני תחילת העבודה על תבניות החשיבה אני עורכת לחולה אבחון של מוח אחד, הבודק את מצבה התפקודי ללמידה באותו זמן, בקשר לתפיסה ראיתית, שמיעתית, דומיננטיות של מוח וגוף, יכולת ביטוי מילולי קריאה וכתיבה והשפעת הרגש על התפקודים. תהליך העבודה "לא קלה היא לא קלה דרכנו..." השפעת ההדמייה על המוח היא חזקה מאוד, אם נקרב לפינו כף דמיונית ונדמיין שאנו סוחטים לתוכה לימון מיד הלשון שלנו תגיב בהעלאת רוק, לדילול החמיצות. כך בעבודה על תבניות החשיבה החיוביות, אם נעבוד על נושא ספציפי (אני רוצה לרפא את עצמי מהפרעות האכילה שלי) או כללי (אני רוצה להרפא) תהיה העברה מהכללי לפרטי ומהפרטי לכללי. לאחר שהחולה מסכימה להתחיל בעבודה, אנו מגיעות תוך כדי שיחה על הבעיה שהיא מעלה לתבנית חיובית שעליה אנו נעבוד תוך כדי קבלת אישור מגופה שזה הנושא בעדיפות הראשונה באותה פגישה. הנני מעלה בזה את תבניות החשיבה החיוביות שעבדתי עם מרבית החולות... 1.אני רוצה להצליח 2.אני סומכת על היכולת שלי להצליח להרפא 3.אני מאמינה ביכולות שלי 4.אני מאפשרת לעצמי להצליח בחיים 5.אני רוצה וסומכת על יכולתי להיות רגועה 6.אני מאפשרת לעצמי להיות רגועה 7.אני מאפשרת לעצמי לחושב חשיבה חיובית אודות עצמי 8.אני מאמינה בעצמי 9.יש לי בטחון ביכולת שלי 10.אני נותנת אמון ביכולת שלי להצליח. 11. אני מאפשרת לעצמי לבטא את עצמי בקלות. 12.אני רוצה ומוכנה להשקיע למען שלומי הנעלה. 13.אני רוצה להיות מרוכזת בהחלמה שלי. 14.אני מאפשרת לעצמי לקלוט את מה שאני לומדת. 15.אני מאפשרת לעצמי להקשיב לרצרכים שלי 16.אני מאפשרת לעצמי להיות ממוקדת בהחלמה. 17. יש לי את האומץ לשאול כשאני לא מבינה 18. אני מאפשרת לעצמי לרצות ולהשקיע 19. אני בטוחה ביכולת שלי להצליח להחלים. 20.אני לוקחת אחריות על עצמי. 21.אני רוצה וסומכת על יכולתי להגשים את עצמי בחיים. 22.אני אוהבת את עצמי. 23.אני מקבלת את עצמי. 24.אני מערכיה את עצמי. 25.אני מכבדת את עצמי. סיכום במשך השנה הייתי בקשר עם מנחים מקצועיים שמלווים את החולות איתן עבדתי בשיטת מוח אחד. ההדים היו חיוביים, השינויים שהחולות עשו בתפקודן ההתנהגותי היו באופן יחסי מהירים מאוד, הן נעשו רגועות, נתנו יותר ביטוי חיובי לעצמן הן בהתייחסות לסביבה והן בהתייחסות לכל מה שהן הציבו לעצמן כייעד. הבנות גילו יותר עניין בחיים משהייה להם קודם, הן השתתפו באופן פעיל יותר ברמה התפקודית היומיומית והראו יותר בטחון ואכפתיות. כמו בפסוק "אם גרעין זרעת, בטח!" כך גם בעבודה זו אנו נוגעים בתמצית והעבודה הפנימית בגוף ובמוח ממשיכה להתרחש. לאט, לאט נעלמות התקיעויות והחסימות והתלמידה יותר ויותר נותנת ביטוי למהותה הפנימית, הדימוי העצמי שלה משתפר, והיא באה בתקשורת חיובית עם עצמה ועם הסביבה. אם אצל אשה מתרחש כל השינוי הפנימי הזה, שנוצר ע"י דפוסים שאיתם באה לעולם (תורשה), והשפעות הסיבה עליה מאז היווצרותה, הרי מכאן כבר תהיה בשינוי עמוק מבפניםבהבנת עצמה ודפוסי התנהגותה בפעולתה עם החוץ מה שיוביל להכרה ויישום של הרעיון לזכות להזדמנות שווה להיות בפעולה ובזכויות בין ילדה לילד, נערה לנער ואישה לאיש. והשיר הזה היא מקדישה לכם... "אתה פלא" ביצוע: חווה אלברשטיין מילים ולחן: חווה אלברשטיין כל רגע בו אנו חיים הוא רגע חדש כל רגע בו אנו חיים אין שני לו ביקום לא היה כמותו מעולם ולא יהיה עוד לעולם ומה מורים אנו לילדינו בבית הספר? מלמדים אנו אותם כי שניים ועוד שניים הם ארבעה וכי פאריס היא בירתה של צרפת... מתי נלמד אותם גם מה שהינם. עלינו לומר לכל אחד מהם: יודע אתה מה שהינך - אתה פלא אתה יחיד ומיוחד אתה פלא בכל העולם כולו אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך אתה פלא אתה יחיד ומיוחד. והבט בגופך- איזה פלא הוא רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות האופן שבו אתה מתנועע אתה פלא עשוי אתה להיות כשקספיר מיכאל אנג'לו בטהובן - אתה פלא! טמונה בך היכולת לכל דבר כן, פלא הינך וכאשר תגדל - התוכל אז לפגוע באדם אחר אשר כמותך הוא פלא גם הוא יחיד ומיוחד גם הוא פלא! עליכם להוקיר זה את זה עליכם לעבוד כולנו חייבים לעבוד כדילהפוך את עולמנו זה שיהא ראוי לילדיו בהמון אהבה אליכם... ביאן

לביאן היקרה שלום. אני משוכנעת שהכתבה שלך מעניינת וניסיתי לקרוא אותה. באמת! אבל לצערי קשה לעקוב אחר הדברים שכתבת בגלל העיצוב של הדף והמרווח בין השורות. נורא צפוף ונורא מעייף את העין. חבל..

ב"ה זה היה עובד