בולמיה

זה תמיד רק הפעם הזו... רק הפעם האחרונה... כך אני עובדת על עצמי ומשכנעת אותי שזהו זה, רק הפעם ודי...מה אני תינוקת? עברתי את גיל הגן! מה זה פעם אחרונה? ובכל זאת. ההבטחות שלי כנראה שוות לתח... איך אפשר לחיות חיים נורמליים? בלי לחשוב כל הזמן על אוכל? בלי לתכנן את הארוחה הבאה כל הזמן? אני חיה סביב האוכל, אוכלת ונושמת אוכל, מתוקים, פחמימות, הקאות...עד מתי? מאשימה את ההורים, את אמא שהיא כזו, את אחותי, את אבא שידע תמיד לקרוא לי פרה, אבל רק אני אשמה והאחריות רק עלי, אז מה עושים? למישהי יש פתרון? אני לפעמים חושבת שאני שמנה. לפעמים יודעת שאני רזה מידי - 165 מטר על 44 קג, ומה הפלא שאין לי כוח, אבל לא רוצה להשמין, כאילו אוהבת את העצמות הבולטות והעיגולים השחורים? האם אני נורמלית? האם יש לי עתיד? אני כבר מזמן לא נערה! אי אפשר להתחבא מתחת לשמיכה לעולמים??????? מה יהיה איתי? מישהי מוכנה להגיד לי מאיפה לשאוב את הכוח ולהתמודד?

יקירה, אני מזדהה עם הסיפור שלך מה שאת חווה גם אני חוויתי... אני יודעת מה שאת מרגישה!! יקירה אני לא יודעת אמיפה להביא לך את הכח להתמודד עם דברים אבל אני יכולה לומר לך שיש לך את הכח להתמודד עם הכל עם כל מה שתרצי וגם עם ההפרעת האכילה המזוגגת הזאת!! הלוואי שיכולתי לתת לך הצצה קטנה בחיי שתראי שהעצמות הבולטות, העיגולים השחורים, החתכים בידיים לא שווים את ההרגשה מול החיים האמיתים- החיים שלא לחשוב כל היום על האוכל ואיך להוציא אותו הכי מהר שאפשר!! אני, איבדתי סבתא, בן דוד , את הילדות שלי, את היחסים עם האחים שלי ואחיות שלי בגלל ההפרעה כיוון שהאחים שלי ואחיות שלי כלל אני בלי יוצא מן הכלל בהפרעה היינו ואחות אחת הייתה במצב חיים מול מוות, סבתא שלי מתה וכן גם בן דוד שלי מת מאנורקסיה בגלל הטיפשות שלי הפסיק לי המחזור והיום אני לא יודעת מתי אוכל ליכנס להריון כי בנוסף אחרי שהחלתי מן ההפרעה המטומטמת הזאת גילו כי יש לי מחלה שיכולה להרוג אותי אם לא הטפל בה ויש לי גידולים והילדות שלי נהרסה כי כל הזמן חשבתי על ההפרעה על האוכל שזה הדבר הכי שולי שיש !! אני מקווה שזה נתן לך את ההכח להתמודד עם זה כאשר את רואה כמה ההפרעה הרסה את החיים שלי. שלך באהבה דניאלה

ב"ה "פעם אחרונה" יכולה להתגשם רק ברגע שתפסיקי לנקום בהורייך. הנקמה הזאת מכלה אותך מבפנים ולהם זה לא מזיז אבא שקורא לבתו "פרה" יקבל את דינו משם שמיים הורים שלא מסוגלים לאהוב יקבלו את דינם אבל לך יש חיים ואת אדם נפרד מהורייך פשוט? לא זוועתי למדי אך בהחלט זוועה שיכולה להוביל אותך למתנות רבות בעתיד וזה תלוי בך אינני יודעת בת כמה את אבל ככל שתתרחקי מהזירה של הורייך ותחפשי דרך לטפל בעצמך באמת כך ייטב בעבורך... את לא אשמה גם הם לא אשמים וכל דבר אחר שלילי ונורא שתבחרי לומר לעצמך ולנגן בראשך הרועש רק יעצור אותך ויפעל נגדך. המנעי מלקלל כל קללה מחזירה עצמה אל המקלל עצמו יש מציאות שהורינו לא נועדו להיות הורינו.. ככה זה לפעמים קחי אחריות. זה עצוב אבל יש לך חיים והם יכולים להיות אחרים... הם יכולים!!!!! אני מבטיחה לך שכשתחלימי ותהיי שבעת רצון מעצמך אביך יתקפל לו בפנים ויתמלא צער רב על איך שהפסיד אותך וכמה את מדהימה..... אל תשכחי שהוא שונא את עצמו וגם לו יש שק כבד למדי ועל מה שמעבר אני בטוחה שהבנת ספרי מתי שתוכלי את יכולה לשתף מתי שאת רוצה כולם פה עוברים תהליכים וכולם פה מורכבים ומשונים ומכולם יש מה ללמוד מזמינה אותך באהבה רבה :-)

תראי את שוקלת ממש בסדר לגובה שלך זה שאת לא מפסיקה לאכול זה כי את חושבת רק על זה! תמצאי לך תעסוקים וותרחקי מהמטבח גם אני בידיוק עברתי את זה כמוךךךך! התרחקתי מהמטבח ומכל הדברים המשמינים ומצעתי לי תעסוקה כי אני מעדיפה גוף יפה מעל לאכול כמו פרה! אז תחשבי על זה ! מקווה שעזרתיי