היי הילה

מה שלומך?? קפצתי לבקר לראות מה איתך... הילה.

אוהבת אותך כל כך .. שמחתי לראות את ההודעה שלך ... וישמח לראות ולשמוע ממך יותר.... איך את?.? שיהיה לך יום נפלא.. מלא חיזוקים ספרי לי מה קורה ... יש לך את המייל שלי אם את לא רוצה בפורום... אוהבת המון :-)

אז ככה--- זוכרת את הפסיכולוגית שלי, שאמרת לי לעזוב אותה בדחיפות?? הם נתנו לי זמן לטיפול-שנה. במשך שנה סתם באתי, לא דיברתי איתה על זה, סתם משכתי את הזמן מבלי לעזור לעצמי ולדבר. משהו חסם אותי ולא יכולתי. באחת הפגישות הברזתי לה. ירד גשם ואני הייתי מתחת לפוכים הנעימים שלי וממש לא התחשק לי לקום בקור הזה וללכת אליה לעוד שעה משעממת. אז המשכתי לישון ויותר מאוחר התקשרתי להגיד שאני מצטערת שהברזתי, ואמרתי לה את האמת, שפשוט לא התחשק לי ללכת אליה היום. שבוע לאחר מכן באתי אליה ונזכרתי שלפני שנה התחלתי את הטיפול אז שאלתי אותה אם עוד מעט הפגישות שלנו מסתיימות. דיברנו על זה והיא אמרה לי שאם היא יכולה לקצר את משך הפגישות ככה היא יכולה גם להאריך, במקרה שלי אני צריכה הארכה כי הרי לא עשיתי כלום. אמרתי לה שאין טעם להמשיך, שאם עד עכשיו לא דיברתי אני גם לא אדבר. היא אמרה שאני אקבע מתי לסיים. אמרתי לה שעכשיו, ברגע זה. אמרתי את זה בהססנות, לא ידעתי אם זה באמת מה שאני רוצה. היא אמרה שאני אבוא לעוד פגישה אחרונה ונסיים את זה יפה. איך שיצאתי ממנה, הרגשתי בפעם הראשונה כמה באמת נקשרתי אליה, וכמה יהיה לי קשה לעזוב. התחלתי לבכות. חשבתי על עצמי, איזה מטומטמת אני שככה מוותרת, אבל לפעמים אין ברירה. שבוע אח"כ באתי אליה, כתבתי לה מכתב פרידה שלדעתה היה מאוד מרגש וזהו, גם שם התאפקתי לעצור את הדמעות. בכיתי כי חשבתי על העתיד שלי, שככה הרסתי אותו. זהו, עכשיו אני לבד, בלי שום מסגרת. וואווו מצטערת על האורך, יצא בלי כוונה... מה איתך?? מה חדש?? אוהבת בחזרה המון המון הילה.