הי בנות

קודם כל תודה רבה לכולכן על התגובות. מצער אותי לשמוע שהמחלה בסופו של דבר מביאה למוות. הבעיה שלי היא שאני יודעת שאני יכולה לצאת מזה, אבל אני רוצה לצאת מזה לבד. אני לא יודעת למה אבל אני מכניסה לעצמי לראש שאם מישהו ידע מזה זהו סוף העולם. אולי כי אני נתפסת כטיפוס חזק בעיני אנשים ואני לא רוצה להיראות חלשה, אולי כי אני לא רוצה שידעו שהסתרתי את זה כל כך הרבה זמן ויתחילו לרחם עלי, ואולי כי יש בי תקווה שאני אצליח להתגבר על זה לבד. אבל נכון לעכשיו מה שקורה, אני כל י ום מבטיחה לעצמי שאני אפסיק עם זה ואני אתחיל דיאטה בלי שום הקאות כמו אנשים רגילים. אבל אני לא מצליחה, זה פשוט לא הולך לי. איך יוצאים מזה? איך אני יכולה לפרוץ את המעגל הזה ולצאת מהבושה הזאת? אני כל כך מפחדת לחזור להיות שמנה כמו שהייתי והייתי באמת שמנה הגעתי למשקל תלת ספרתי, זה היה יותר נורא מכל מה שאני עוברת היום, יום טוב, שלכם רלי.

רלי יקירה, גם אוי מצער שזה יכול להגיע למצב של מוות אבל זה לא חייב להגיע למצב של מוות- אם אותה בחורה עוזרת לעצמה טיפול פסיכולוגי, דיאטנית המבינה בנושא!! וכ"ו ואפילו אם היית שוקולת משקל תלת ספרתי זה מראה כמה את בתוך הה"א ודבר ראשון את לא חלשה את חזקה!!! את מכירה את השיר של גלי עטרי: כי אני חזקה כמו שרק אשה אוהבת אני חזקה כמו השמש הטובה אני חזקה ויכולה תמיד ללכת זה רק אתה שמפחד זה רק אתה שמפחד זה רק אתה שלך דניאלה

ב"ה ורק את יכולה ללכת בה איש מלבדך לא יוכל לה את חושבת שאת יכולה לבד וזה נפלא אני שולחת לך את ברכתי לכך אני מכירה הרבה שלא הצליחו אבל מי יודע אולי יש הרבה כאלה שהצליחו לבדם... בכל אופן עד שמגיעים לשלבי החלטה ממשיים לכאן או לכאן זורמים מים רבים בנהר ולעיתים חלק מההחלמה הוא לנסות לבד ולעיתים אחרות שלבים רבים של ניסויים וטעיות רבות עד שמתכוונים באמת באמת ואז אולי מצליחים לצאת מהמבוך... אני מאחלת לך הרבה הצלחה.. והמון המון אהבה אגב זה לא אומר שאת לא יכולה להמשיך לכתוב פה.. את יותר ממוזמנת... לפחות תשאירי לך את הפתח "הווירטואלי" הזה את לבדך רואה פה ושם תגובות מעניינות למדי מכל מי שהשתתף עד כה :-)