מבקשת עזרה שתעזור

אפסו כוחותיי, וגם החשבון בנק צועק. שמי איילת בת 26 מרעננה, סובלת מהפרעות אכילה כבר מגיל 16. לפני שנה התאשפזתי במחלקה להפרעות אכילה בתל השומר וזה החזיק חודש בלבד. נכנסתי לתל השומר בתת משקל ובולימיה חמורה, יצאתי מתל השומר במשקל תקין ובולימיה חמורה. היום זה אותו דבר, משקל תקין ובולימיה חמורה. אני לא ממש יודעת מה לעשות, אני די מיואשת והרבה פעמים אומרת שאני לא רוצה לחיות, אבל האמת אני כן רוצה לחיות אבל בלי השטן הזה שמתגורר בתוכי. לקחתי את כל סוגי הפרוזק למיניהם כבר מגיל 20 . כרגע אני הולכת לטיפול אצל מאמנת אישית, שמטפלת בי גם בשיחות וגם ברפלקסולוגיה. האמת, זה גם לא עוזר. שום דבר לא עוזר, ואני ממשיכה לבלמס, וממשיכה להקיא, עם כף עץ, שהורס לי את הוושט, אבל לא איכפת לי. אני לא מצליחה לתפקד, אני מבריזה בכמויות גם מהעבודה וגם מהלימודים, לא מצליחה להיות עצמאית כי כל הכסף הולך על כסף, אפילו לקחתי הלוואה מהבנק בשביל הבולמוסים. חבר שלי לקח לי את הכרטיס אשראי, אבל מצאתי דרכים חלופיות. איך אני אמצא את הכוח לא לבלמס?

ב"ה אמא ל'ה זה נשמע רע ממש אבל גם נשמע לי שאת מיואשת לגמרי ושדי מסרת את כל השליטה שלך לייאוש הזה אני יכולה להבין למה אשפוז לא עזר זה קרה גם לי אבל אחד הדברים שעזרו לי לצאת מהפרעות האכילה שלי וכמו שאני כותבת פה די הרבה הוא להתנגד להן..להדתדל להתנגד להן כמה שאני יכולה ומה זה אומר? זה אומר שאם היום אני רגילה לקום בבוקר ושהדבר היחידי שיש לי במוח הוא לזרוק כסף על אוכל שהולך לג'ורה אז היום אני מחליטה שאני רק היום מנסה לנסות אחרת ..רק היום! לנסות להוכיח לעצמי שאני יכולה לא לבלוס את חיי לעפר לנסות בקטנה... ואם היום קמתי בבוקר והיום עבר ונכשלתי אני לא אומר לעצמי "אה..היום נכשלת אז גם מחר תכשלי ..אפשר להמשיך להקיא.." אני אומר לעצמי שטעיתי ושאני בכל מחיר הכל ממחר מביעה השתדלות קטנה לנהוג אחרת וכל יום שאצליח "כל הכבוד לי" ויום שלא..."לא נורא...אני ממשיכה להרוויח את חיי" מה את לא רוצה לעכל? מה את לא רוצה לומר? התעללו בך? נאנסת? את רוצה למות? דכאון? מה? תרופות פסיכאטריות לא תמיד עוזרות בייחוד כשאין אבחנה נכונה...אבל כשיש אבחנה נכונה שלא בהכרח מסתכמת "בבולימיה" אלא דכאון או אנטי פסיכוזה או בורד ליין או מאניה דיפרסיה או או או או או או ...אז אולי מגיעים למשהו יעיל אבל גם אז זה לא תמיד יעיל מה גם שכל אחד מגיב לתרופות פסיכיאטריות שונה מאחר ויותר מזה אם לך יש התנגדות לתרופות פסיכאטריות בצורה טוטאלית ... זה יכול לגרום עד כדי כך לביטול ההשפעה שלהן עלייך... היית מאמינה? זה יכול לקרות .... זה קרה לי... אז שאלת מה לעשות.. הכל מתפורר לך עכשיו אבל הדבר היחידי שיציל אותך הוא לזרוק באחת את העבר ולנסות מעכשיו תרגול אחר.. שונה ולהחזיק בו מעמד פרק זמן קצר ואחכ עוד פרק זמן ואחכ עוד עד שתסגלי את עצמך למיומנות לדעת להכיל את עצמך ולהבין ולזהות מה מלכתחילה גורם לך להגיע למצב שבו את למעשה מתמסרת להתמכרות שלך כאילו אין מחר רוצה לשמוע ממך תחזיקי מעמד המון אהבה יקירה :-)