אני לא יודעת מה יש לי..

אני בת 16, ונושא האוכל תמיד היה בעייתי בשבילי.. בזמן האחרון אני כמעט ולא אוכלת..גם כשאני רעבה.. בבית הספר אני אוכל 2 כלמנטינות ושותה מים, אני חוזרת הביתה ב-5 אחר הצהריים ושותה קפה וחוטפת איזה משהו קטן (ושחס וחלילה לא יהיה משמין) ואני לא אוכלת בערבים. אני עושה ספורט כל יום, בטן, קפיצות, רגליים, ידיים- הכל. אני תמיד מתעצבנת כשמציעים לי אוכל או חטיף. אף פעם לא הכרתי מישהי עם הפרעות אכילה, ולא נכנסתי לפורומים כאלה בעבר, גם לא לפורמים של בולמיות ואנורקסיות...אז אני לא יודעת מאיפה זה בא לי. אף אחד לו חושד בי כי אני לא רזה מדיי אבל אני כ"כ מפחדת. אני יודעת שזה ארוך ובטח לא לכולם היתה את הסבלנות לקרוא את זה..אבל מי שכן קרא..בבקשה..תוכלו להגיד לי מה לעשות? מה לעזאזל הבעיה שלי??

ב"ה כמעט הצלחת לעבוד עלי אבל לדעתי חקרת על זה הרבה מאוד כי לעשות ספורט ולאכול כלום יום שלם זה לא בדיוק התנהגות של מישהי שלא מבינה או יודעת לקראת מה היא הולכת וברור לך שאת מתכוונת לרזות ושזהו רצונך! כי מה? מה יהיה אם תהיי רזה? מה יקרה? מי תהיי אז.? את חושבת שתהיי יותר מוצלחת? ובכן יקירה, אני יכולה לומר לך שזה מתחיל תמיד עם תחושה של שליטה ואז מהר מאוד את פתאום מוצאת את עצמך בלי שליטה נגררת אחרי מחלה שהיא בערך שוות ערך לסרטן. וכמו שמסרטן ניתן להחלים ולסיים בקבר כך קורה באנורקסיה ובבולימיה ובכל הפרעת אכילה אחרת שתמצאי לנכון ליצור לעצמך. מה אני חושבת? מה יש לך? אני חושבת שאת בשליטה ושאת עוד יכולה לעצור את זה... אז עצרי את זה תיכף ומיד! כי רק רע יהיה לך אם תמשיכי אם את מרגישה שעברת את הקו שאני מדברת עליו את חייבת להעזר בהורים ולגשת לטיפול בהקדם! אני מקווה שהבהרתי את עצמי ברור ובבקשה ממך אל תציירי לך בראש השערות שווא שזה יהיה אחרת כי זה מוליד אך ורק את התגלמות המוות והחיים במקום הזה הופכים להיות משהו מאוד מאוד טפל ורע ספרי לי מה קורה איתך באמת המון אהבה שבת שלום :-)

אני ממש מצטערת..לא הייתי צריכה לכתוב כאן מההתחלה. תודה בכל מקרה ואני מצטערת שבזבזתי לך זמן. באמת..תודה.

ב"ה סליחה שהברחתי אותך זו לא היתה הכוונה בכל אופן קבלי את התנצלותי על הבוטות אבל קחי בחשבון שאם את בכיוון זה מסוכן מאוד המון אהבה ובהצלחה :-)