אוףףףףףףף

:( איזה באסה ...חזרתי כרגע מדאנס בר . גנבו לי את הפלאפון . מעצבן . ממש ממש מעצבן . ומעיק . אבל רק אני הריי מסוגלת להיות כל כך מעופפת , בשביל לשכוח אותו בשירותים ואז שנייה לפני שאני בבית לגלות שהוא נעלם . ולא - הוא לא שם . לא בבר . ידיד שלי נשאר שם ובדק . חברה שלי התקשרה . הטלפון כבוי . זה סימן שמישהו מצא אותו , שם לב למציאה וכיבה אותו ... הקו מנותק כרגע .אבל הכי כואב - הזיכרון . כפרה על המכשיר . זה כולה חתיכת פלסטיק/מתכת . הזיכרונות !!!!! איך אני אמורה להשיג את הטלפונים של כל האנשים ??? יש כאלה שרק לי יש את הטלפון כי הם לא חברים של חברים אחרים ... מה אני עושה ??? סתם מעצבן . שיגמר כבר הלילה הזה . התחיל כל כך טוב . עד השעה האחרונה . משהו תמיד חייב להיהרס . זה פשוט חוק מרפי . אוף . אוף אוף . שונאת את זה ... פשוט שונאת . לילה רע .מקווה שלכם היה יותר טוב . הרבה יותר טוב . איזה שבוע מחורבן . מתחילים הדברים הטובים ותמיד נגמר ברע . תמי

היי יקרה אל תתבאסי מה חתיכת פלסטיק וכמו שאני אומרת מי שמחפש אותי ידע תמיד למצוא אותי אפילו אם אין לו את המספר שלך הוא ימצא אותך בסופו של דבר שבוע טוב יקירה מקווה שאת מרגישה יותר טוב דניאלה

תודה על העידוד מותק . את צודקת בכל מילה . כאב לי יותר על הזיכרונות מאשר על המכשיר - זה באמת סתם חתיכת פלסטיק ומתכת . אבל הזיכרונות שכבר אני יודעת כמה שקשה לאסוף הכול מחדש . אבל אין מה לעשות .קורה . קרה . אולי יקרה שוב . ולי אין מה לבכות על שטויות . עבר לי . קיבלתי גם פלאפון חדש . אבל עבר לי הרבה לפני כן . עכשיו מלאכת איסוף הזיכרונות מתחילה . נשיקות אהובה . מקווה שהכול טוב איתך ? משהו חדש עם הבדיקות והטיפולים ? ספרי מה איתך יקרה . המשך שבוע קסום . תמי

ב"ה :-( אבל אני תמיד חושבת שאם פלפון הולך לאיבוד כנראה שמשהו במכשיר היה הרסני לך או למי שזה לא יהיה..... תכלס זה חרא של דבר פעם הית זוכרת מספרי טלפון בע"פ היום את רואה את השם על הצג ומי זוכר בכלל את המספר... אז עוד חוש הלך לעזעזאל טוב... אני יודעת שאני רוחנית חסרת תקנה אבל אספר לך סיפור... יום אחד לפני כמה שנים טובות היה לי פלפון מעפאן ישן. תמיד כשהיה עלי כאבה לי יד ימין זה היה קטע מוטרף. לא יודעת למה ואני דאז לא עשיתי את ההקשר אני בטוחה שקרינה כמו שהיתה בו עשתה את שלה עלי תביני, ביום אחד שכחתי אותו בסופר פעם אחת...התקשרו אלי.באתי לקחת אותו. אח"כ היתי בבית מרקחת ..שכחתי אותו שם....התקשרו אלי ובאתי לקחת שוב פעם שלישית באותו היום הוא "עף" לי מהתיק ולא נמצאו עקבותיו חחח. אין לי הסבר אבל לי היה ברור שהמכשיר הזה פשוט היה צריך לעוף מהחיים שלי הכאבים ביד עברו הפלא ופלא. אח"כ היה לי רק בזק כי פשוט היתה לי הבנה שפלפון זה חרא וזה היה די בעייתי לא משנה ששנתיים אחרי לא היתה לי ברירה והיתי חייבת פלפון בקיצור לכי תדעי.... אני מצטערת שמבאס לך .... אני עדיין חושבת שפלפון זה חרא הלוואי והיה אפשר בלי ואולי זה טוב שהלך... אולי? מה קורה איתך חוץ מזה???.... נשיקות אהובה שלי.... :-)

תודה על העידוד היללי . אני רואה שאת קצת מעופפת כמוני בעניינים כאלה :) את יודעת מה ? אני אזרום איתך בכיוון של הרוחניות . אפילו שזאת לא ממש אני . אבל גם לי יש יציאות שמפתיעות אנשים שלא מצפים לשמוע ממני קטעים רוחניים . זה עדיין קטע מבולבל ומעומעם אצלי כמעה . אבל זה לא ממש קשור לעניין ... קיבלתי טלפון חדש אתמול . הזיכרונות - טוב , זה החלק הקשה אבל אני מנסה לאסוף אותם לאט לאט שוב . אולי זה איזשהו סימן שאני צריכה לעשות קצת סדר בחיים שלי. לא יודעת . אין לי מושג . זאת גם לא ממש הפעם הראשונה . איבדתי /גנבו לי את הפלאפון שנה שעברה בתאילנד . בדיוק שנה . מה תגידי על זה ? זה קטע מטורף . אבל אני כמו שחברים שלי צוחקים עליי ( הם גם כאלה ...) לא יכולה לזוז מטר בלי הפלאפון . אני אספר לך סיפור להמחיש לך את זה - שנה שעברה , יצאתי עם חברה שלי באחד הסופי שבוע . רק שתינו . היא החזירה אותי הביתה בערך בשעה חמש בבוקר . איך שאני באה לצאת מהרכב - הטלפון שלי מצלצל . חברים שלי על הקו . הם ידעו שאני מבלה ערב שקט עם חברה , ולא אצא איתם לעוד ערב פרוע ... בקיצור - למרות השעה הביזארת . אצלי זה אופייני ונפוץ . חברה שלי קצת נדהמה מהשעה שאנשים נוהגים לצלצל אליי . ואמרה לי " תמי , רק אליך ואאל נשיא ארה"ב אפשר להתקשר בשעות כאלה . ועוד לקבל מענה . ולא לחטוף צעקות..." אני צחקתי . אמרתי שאני יודעת . ושזה כבר הפך להרגל לכמה אנשים . קצת מעיק אבל גם כיף לדעת שאנשים מרגישים נוח להתקשר מתי שהם צריכים . והחרדה הזאת שמלווה אותי כל פעם שהפלאפון שלי לא עליי ... זה סוג של חרדה שאנשים שצריכים אותי ... טוב, אולי קצת יתאכזבו שאני לא ממש שם , תמיד ובכל זמן כמו שהבטחתי . אולי זאת הסיבה האמיתית . אולי . וכמובן שהקטע עם הזיכרונות זה הדבר המעצבן בכל הסיפור . אבל בסדר . שטויות . עבר . נגמר . עוברים הלאה . ומתחילים לאסוף זיכרונות שוב... דרך אגב - מסכימה שפלאפון זה חרא . והתשעבדות לשמה . ממש כך . ואני תמיד אומרת את זה . אבל אני עדיין לא ממש יכולה לזוז מטר בלעדיו . אולי להודו ולדר' אמריקה אני אסע בלי . מי יודע . זאת חוויה כפי שגיליתי בתאילנד . להיות חודש בלי פלאפון . קצת מנותקת מהעולם . את מתקשרת להגיד שאת חיה ובריאה. אבל חוץ מזה - עושה מה שבא לך בלי החובה הזאת שיש לך לפלאפון . זה סוג שיל שיחרור מטורף . חוץ מזה - אני בסדר . תודה על ההתעניינות היללוש . נשיקות והמון אהבה ממני מותק תמי