???

שלום, אני בת 21. יש לי בעיה שכבר נמשכת כמה שנים, מהתיכון. לפני הצבא, היו לי מעין הרגלים כאלו שהייתי אובססיבית לגביהם, כגון- להרעיב את עצמי על מנת להיות רזה אך משום מה תמיד הרגשתי פרה! עכשיו שאני מסתכלת בתמונות אני לא מאמינה שהייתי כ"כ רזה וחטובה(הייתי מתאמנת המון המון ונראיתי מעולה!) וחשבתי שאני שמנה! גובהי 1.71 ושקלתי אז 57, כאשר הרוב היה שרירים. לפני הצבא נתקפתי בחרדות לגבי המשקל, פחדתי כ"כ להשמין, פחדתי שהמדים לא יעלו עלי כי אני שמנה מלכתחילה, למרות שהייתי מידה 36... בתחילת הטירונות הייתי חולה במחלת הנשיקה כך שכל הטירונות והקורס הייתי חולה ורזיתי המון, ירדתי למידה 34... הרגשתי מושכת... רזה... אך כשהגעתי לבסיס שלי ואכלתי את האוכל המשמין העליתי הכל בחזרה. גם כבר לא הייתי חולה. בכל אופן, בגלל שנתקפתי בפחדים מהאוכל בבסיס העדפתי לא לאכול כלום כל השבוע, מלבד כמה קרקרים ותפוח ביום, לשתות הרבה מים, הכל כדי להימנע מהאוכל של הצבא! וכשהייתי חוזרת הביתה בסופ"ש הייתי כ"כ רעבה שהייתי טורפת חצי מתכולת המקרר ובעיקר מתוקים! זה היה כ"כ מוזר, כשהייתי חוזרת הביתה לאחר שבוע שהרעבתי את עצמי בבסיס המדים היו רחבים עלי ובימי ראשון, כשהייתי חוזרת הם היו אדוקים מאוד! היה נדמה שאני מעלה ויורדת כל פעם... די מפחיד כשחושבים על זה... בכל מקרה, השתחררתי מהצבא במשקל 61. חשבתי שאני נראית כמו פרה ושאף אחד לא מסתכל עלי, למרות שהיו לי מחזרים רבים במשך כל תקופת השירות אך זה לא מעניין אותי בכלל, אני בדעה שאני שמנה! זה הכל! מכיוון שעברתי שירות מתיש, לא מיהרתי למצוא עבודה, הייתי המון בבית, וקרה דבר חדש. הרי הזכרתי קודם שכשהייתי חוזרת הביתה מהבסיס הייתי אוכלת וממלאה את הקיבה לכל השבוע בעצם... אך המצב השתנה, ולא היה לי בסיס לחזור אליו כך שהייתי רגילה לאכול הרבה ולאט לאט השמנתי! עליתי 6 ק"ג ב5 חודשים(כלומר שקלתי 67)... נרשמתי לחדר כושר וכאדם שאוהב ספורט ורגיל להתאמן, ביליתי בו זמן רב אך זה עדיין לא עזר לי להימנע מהרגלי האכילה הנוראים הללו... נכנסתי למעגל כזה שלא הצלחתי לצאת ממנו. תפחתי ותפחתי ונראיתי רע. אמנם אמרו שאני נראית טוב אך הרגשתי ענקית, לא הסכמתי לצאת מהבית, לא עלה עלי שום מכנס... כל החולצות היו קטנות עלי פתאום, הרגשתי שבוחנים אותי בכל מקום...שצוחקים על השומנים שלי... היה לי רע, הסתגרתי כל היום בחדר... ההורים שלי החלו לדאוג אך לא אמרתי כלום. יום אחד הלכתי לאמא וסיפרתי לה מה עובר עלי והיא חשבה שאני פשוט צריכה דיאטנית ומהר סידרה לי תור לנטורופתית שהיא גם דיאטנית. התחלתי ללכת אליה, היא התאימה לי תפריט בריא . גיליתי עולם חדש שנקרא נטורופתיה וירדתי אתכל 6 הק"ג ללא בעיה, בעזרת תזונה נכונה, הרגלי אכילה נכונים והמון ספורט. כל זה לקח 4 חודשים בסה"כ. אך הבעיה היא שברגע שסיימתי את הטיפול אצלה והגעתי למצב שנראיתי ממש טוב, החמיאו לי וכל הבגדים שלי עלו עלי, למעט ג'ינס אחד שלבשתי לפני הצבא כששקלתי 57, חזרתי לאכול כמו מטורפת! ועליתי תוך 3 חודשים 5 ק"ג שוב! די! נמאס לי!!!!!!!!! אני משקרת לכולם כל יום, לגבי כך שאני לא אוכלת שטויות, כשיושבים עם חברים בבית קפה אני היחידה שלא אוכלת, תמיד מציגה את עצמי כבחורה מאושרת אך מבפנים אוכלת את עצמי! נמאס לי כבר! כבר שנים שמנעתי מעצמי המון דברים בחיים ופספסתי דברים בשל המשקל שלי... לא הלכתי לים עם חברות, לא יצאתי עם בנים שאהבו אותי, לא הלכתי לאירועים משפחתיים, הכל כדי שלא ידברו על הגוף שלי. זה נהיה מאבק בשבילי לצאת כל יום מהבית, גם עכשיו שאני עובדת במסעדה, אני ממש מתביישת בגוף שלי, למרות שמחמיאים לי על כך שאני יפה ונראית טוב, אך אני מרגשיה כמו שק שומנים! גם לשיעורי אירובי וריקוד אני מתביישת להגיע ולהראות ליד כל הבנות הרזות ממני... מה לעשות?!?!?!?!?!?!?!?!?! איך אני נמנעת מכל ההרגלים הללו? למה זה לא עובר לי? איך להתמודד?!?!?! עזרי לי בבקשה!!!! מחכה לתשובה ממך! רונה

ללא ספק.. את מתארת דפוס של הפרעת אכילה שלא טופל נכון... לא מטפלים בהפרעת אכילה ע"י תקיפת האוייב שהוא בבחינת האוכל במקרה הזה כי הלא ברור שלא זאת הבעיה אלא משהו מורכב הרבה יותר .. את מתייחסת המון למשקל גוף.. ולדימוי וכיביכול לתחושת אושר מושלית שיש סביב העניין הזה אבל בסיכומו של עניין זה נכשל.. זה נכשל כי את לא נוגעת בדבר האמיתי שלך ... ברצונות שלך.. בצרכים שלך .. בחלומות שלך.. ברגשות שלך.. בכאבים שלך... לפרט אותם באמת .. להעיז לראות אותם במקום לנסות להסתיר אותם מאוחרי מסך פיזי מושלה של רזון.. שווה הצלחה?? יש לי גם תחושה שאת לא ממש חברה טובה של שינוייים וחלק מההתפתחות הזאת היא ברובה שינויים וקשה לך איתם... אני מציעה לך לשקול טיפול פסיכולוגי.. קודם כל בשביל להבין באמת מה קורה לך ... מדוע לרזות אם את במשקל תקין.. מדוע לא להתמקד באהבה שלך את עצמך... מה עוצר בעדך??? מדוע לא לנסות להבין מה הפרעת האכילה שלך מסתירה את מבשלת אותה הרבה שנים בתוכך.. ואני רק יכולה לומר לך שעם הזמן היא משתבחת והופכת להיות קטלנית הרבה יותר ואם לא תטפלי בה זה מה שהיא תהיה .... אני מוכנה להמליץ לך .. אני רוצה שתספרי לי יותר על עצמך.. אני מזמינה אותך להתקשר במידה ואת מרגישה ... 0545298599 תרגישי לגמרי חופשי... דבר נוסף.. את חייבת להבין מה גורם לך לברוח להפרעת אכילה וטיפול דיאטני .. צר לי לאכזב אותך לא יפתור את הבעיה ... גם שחרגת כביכול מהרזון את היית בטווח המשקל של הBMI כך שבכל מקרה לא היית בעודף.. ואת בעצמך אומרת שבכל מקרה לא הרגשת טוב עם עצמך...גם כשהיית רזה כך שאין לזה באמת חשיבות או מדד לקבלה שלך את עצמך... ואת צריכה להבין למה .. זאת המשימה שלך לעכשיו... אני ישמח לעזור לך ולשתף עימך פעולה ... ואני מזמינה אותך להמשיך לכתוב... ולהבין שעושים פה עבודה רצינית לקראת החלמה..... המון אהבה חיזוקים מברכת אותך בשלום פנימי ליל מנוחה.. :-)