דינדין
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
הי.את זוכרת אותי?? שפתאום נעלמת הגעתי למסקנה שהכל דבורים האותה תקופה שדיברתי איתך זה קרה עם אבא שלי שוב ואחרי שנעלמת זה קרה שוב לפחות אני לא בהריון ומובן שנשארתי לבד אני כבר לא סומכת על אף אחד לא פסיכולוגים שבאים בשביל הכסף לא על חברות ולא על אף אחד כולם רק מדברים מבטיחים ונעלמים ובסוף נשארים לבד עם הכל תודה רבה
אני בכלל לא מבינה למה כתבתי ממלא לא אכפת וזה לא ישנה כלום היה נעים להכיר
הרי דיברנו שלא תחזרי לשם..ושתחפשי לעבור לאיזור אחר..ואת בכל זאת חזרת..נתתי לך טלפון שתיעזרי בו שיעזרו לך באזור שלך היות ואני רחוקה ולא עשית עם זה כלום אלא חזרת להיות קורבן וחזרת למקום הפשע.. מה זאת אומרת רק דיבורים? איני יכולה במקומך לעשות דברים את צריכה בעצמך את כבר לא ילדה קטנה בכלל ילדה בת 24 היא כבר לא ילדה היא כבר חופשיה לעשות כרצונה כמו שחותך עשתה..מה איתך?? בוודאי שזה יקרה לך את באה מתחת לידיים שלו!!!! פוחדת?? ממה ?? לא מפחיד לחזור לשם שוב יותר!!! שיר נשמה שלי אילולא היית רוצה לעזור לעצמך היית מצליחה בטוח אבל את לא רוצה ולא עושה שום צעד למען זה ולכן אף אחד לא יכול לעזור..לא פסיכולוג ולא אף אחד!!! מבינה?? מקווה שתרצי באמת לעזור לעצמך ביום מן הימים ושזה יהיה מהר כי את נכווית שוב ושוב!!! וחוזרת לשם!!! אני כאן עדיין בשבילך אם היית רוצה ועושה!! שלך בנשיקות ודאגה גדולה דינדין
ב"ה אני אפילו מעידה את זה על עצמי את יודעת כמה עזרה נתנת לך מידי יום ביומו ואת אפילו לא שמה לב? בכלל לכל אדם... דין דין כל הזמן נסתה וחפשה דרכים לעזור לך ובסכומו של עניין זה נופל ברגע שבו אנחנו מציבים תנאים ולא מקבלים ולא מסכימים ולא מנסים ונשארים בעקשות חולנית שמובילה למקום שלכאורה לא קורה בו מאום ואת רק מוסיפה להשאר בו תקועה יותר ויותר ואני שואלת אותך מה את מרוויחה מזה לעזזל?. ברגע שבו אנחנו מחליטים לעשות רק מה שמתאים לנו כי זה מה שמוכר לנו כי זה מה שבטוח לנו... אני לא צריכה לספר לך ...הנה, זה קורה לבד....כל הקירות סוגרים עלינו ואין מפלט כי חדר המחשבות הוא תא אפל למדי כשזה מגיע להרס עצמי. אבל את יודעת בתוך תוכך שזה בולשיט שיש סיבה מאוד ברורה מדוע את לא רוצה להקשיב באמת ולישם באמת.... כי זה נורא מפחיד לוותר על זה....על מה בדיוק את מוכנה לספר, על מה את פוחדת לוותר? יש פתרונות וכן. אף אחד לא אמר שזה לא בעייתי ואף אחד לא אמר שזה לא נעים ואף אחד לא אמר שזה כמעט בלתי אפשרי הסטואציה שבה את חיה אבל זכרי ..רק "כמעט" בכמעט הזה בשבריר שניה הזה יכולים לקרות דברים נפלאים ואין דבר כזה שאין מה לעשות ואין דבר כזה שאין עזרה כי אין, רק מתי שאנחנו סוגרים את הדלת ועל זה את צריכה לקחת אחריות כי לך יש חלק בזה באותה מידה (אם לא יותר) בדיוק כמו כל אחד שמציע לך את העזרה ועדיין תמיד זה יהיה מוגבל בייחוד שאת מסרבת ומתנגדת ולא ממש מיישמת. תכלס כולנו חלק שווה בפזל הקיומי הזה לחלק האחר. בלי החלק שלך הקיום הזה לא שווה כלום וכך אצל כולם ועדיין כל אחד מרוכז בחלק שלו בצדק או שלא בצדק.. זה לא העניין אבל לא חושבים כך בדכ... נכון. מה לעשות?! באנטרנט יש הרבה דיבורים אבל גם לכם זה נוח. אני לא יודעת כמה באמת את רוצה להעיז לראות את דין דין או אותי ולנסות להגיע למשהו ממקום אחר. משהו אחר....אבל באמת אני יודעת מי זו דין דין ואני יודעת שיש לה המון מה לתת ושהיא לא מדברת סתם אני יכולה להעיד על עצמי שפגשתי כמה בנות מהפורום הזה ואף מפגש לא היה סתמי לא לי ולא לה כאחד. תחשבי על זה.... יש אפשרויות. יש המון דרכים להציל את המצב אני עוד לא הצלחתי להבין אם את רוצה להציל אותו.........אם את באמת רוצה כי בכל זאת את כותבת .... אהבתי לך .... :-)
