סתם יום עצוב

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

24/12/2006 | 18:04 | מאת: אושר23

מלא בפחדים וחרדות אך עם תקוות וחלומות לדברים טובים יותר...... מחפשת במה להאחז אך לא תמיד מוצאת.... משתדלת לקבל את הרע עם הבנה שיש גם טוב סתם עוד יום עצוב ... מאמינה שיחלוף אך מחפשת חיזוק שחסר.... יד אוהבת וחמה שתשלים את החסר שתגבור על הכאב הטמון עמוק בתוך הלב

לקריאה נוספת והעמקה
24/12/2006 | 20:17 | מאת: תמי

קודם כל חשוב לי להגיד משהו - בכל דבר רע יש גם קצת טוב . ולהפך . אז זה טוב מאוד שאת רואה את הדברים משני הצדדים . שלא טוב לך אבל יש תקווה . שאת פוחדת אבל שואפת להתגבר . יש לנו ימים יותר קשים , שאנו יותר עצובים ויותר עגמומיים . ויש את הימים האחרים שאנו שמחים וראים הכול לטוב ובצורה אופטימית מתמיד . אני מאמינה ומקווה שזה רק יום שיחלוף לו . לכל אחד ואחת מאיתנו יש את זה . אצלינו , רק חשוב לזהות שזהו יום שכזה ולא לתת לו להימשך ולהדרר למקומות יותר קשים ומסוכנים . תהיי עם יד על הדופק . ותעדכני אותנו כאן איך את מרגישה . מאמינה שהכול מסתדר לטובה וגם לימים שכאלה יש משמעות אדירה עלינו . ועל איך שאנחנו מגיבים ותפסים את המצב והסיטואציה הנתונה . בכל דבר יש משהו שאפשר ללמוד ממנו עוד משהו קטן על עצמינו . וזה הכי חשוב לדעתי . נשיקות יפה . יהיה יותר טוב אני מאמינה . שבוע נפלא ושמח שיהיה לך . תמי

25/12/2006 | 18:34 | מאת: דניאלה

רשמת משהו להאחז בו ואין במה.. הייתי רוצה שתאחזי בעצמך אם תאחזי במישהו(מוחשי) יש מצב שתפלי תפלי עמוק הייתי רוצה שתקחי את עצמך כמטרה.. את המרכז ובו את צרכה לאחז ולא להרפות.. שבוע טוב יקירה חיזוקים מרחוק:-) דניאלה

27/12/2006 | 17:07 | מאת:

ב"ה רק שלא נתמכר לכאב יש בו משהו ממכר...לא שונה מאלכוהליזם, התמכרות לסמים, סגריות...או במילה אחת "הרגל" "להתמכר לכאב?...אני?!" כן! אנחנו לעיתים בלי לשים לב מתמכרים לדפוסים מסויימים וזה הופך עד מהרה להרגל בלתי נסבל. אני יודעת שאת לא רוצה להיות עצובה אבל לפעמים המחשבות כל כך אוטומטיות שהעצב לא מאחר לבוא כשאנחנו לא שוקטים ולא עוצרים את הרצף המטורף של שאלות שלא תמיד יש עליהן תשובות. זה לכל החיים. לתרגל ולאשר את עצמנו בכל מחיר. תחשבי כמה מחשבות רצות בראש מבלי שבכלל קרה משהו.. רק על האפשרות שאולי יקרה ומה אם לא יקרה וכל מיני תסריטים אחרים שמיותר בכלל לבזבז עליהם אנרגיה... תהיי מודעת לזה ואל תעצימי את העצב שלך כי זו המחלה הכי קטלנית שיש ולעניות דעתי רק ממנה אפשר להתנדף מהחיים. ויש מלא סיבות להתחזק, להרים ראש ולהאמין בהצלחה שלך. תני אמון.... תראי שיהיה טוב חיבוק ענקי יקירה ואהובה