לתמיי

התחלתי שוב. היום. כן, התחלתי דיאטה. חדשה. אתמול בערב יצאתי עם חברות שלי ולקח לי שנה למצוא חולצה כי כל החולצות הבליטו לי את הבטן. ואז,בערב החברה שלי [[זאת שהיינו עושות דאאטה תמיד ביחד..יותר נכון את ההרעבות] היא אמרה לי שהיום היא תתחיל דיאטה.. ואני התחלתי לצחוק עליה כי היא לא כל כך צריכה דיאטהה... אבל קינאתי בה. קינאתי בה על זה שהיא כן תהיה רזה ואני יישאר שמנה. אז החלטתי גם להתחיל דיאטה. אני מקווה שאני יירזה ושהמצברוח לא ייהרס לי.. בינתיים הכל טוב המצברוח אותו דבר ואני אפילו לא רעבה כל כך.. אני מקווה שזה ימשיך ככה. אבל בלי קשר, אמרתי לך שאי אפשר לצאת מהמעגל הזה.. זה יירדוף אותי עד שאני יירזה. אה ו.. כן, שוב אני שוקלת 40, שוב אני לא רוצה לרדת במשקל אלא רק להוריד תבטן. הכללללל חוזר על עצמו. מעגל חוזר.. אי אפשר לצאת ממנו. כל פעם שאני יעזוב את הדיאטה היא תחזור אליי. קשה להצגת מזה אולי אפילו בלתי אפשרי. ואאאאאאאלללללל תגידי שזה אפשרי אם רוצים כי זה לא. זה בלתי אפשרי..טוב זה לא שכרגע אני סובלת.. אבל שבוע הבא יש לי טיול.. מה אני יעשה?.. בלי אוכל?.. אולי באמת..לא יודעת נחשבו עד אז.. שיהיה לך שבוע טוב אוהבת **חמודה**

ולחוות על בשרך את מה שאני וכל הבנות כאן בפורום עברו , ועוברות בהווה ... אז מה אני אגיד . כואב לי לקרוא שאת לא נותנת לעצמך צ'אנס . שאת לא מוכנה לנסות . שאת מוותרת מלכתחילה . בהודעתך הקודמת רשמת לי שאולי כדאי באמת שתתחילי לנסות כמה מהדברים שהצעתי לך . פחות לקחת אחריות על אחרים . יותר לקחת אחריות על עצמך . לנסות להימנע מהשוואות . לנסות לא להיות מושפעת מדעות של אחרים . לנוסת לקחת דברים בצורה יותר שלמה , כוללנית . אבל עכשיו את מוותרת על כל אלה . ובשביל מה ?! בשביל שלא תרגישי שחברה שלך עושה דיאטה , מרזה וכביכול "מצליחה יותר" ממך ???? זה לא מה שאת מרגישה ? שהיא תצליח ואת תישארי כמו שאת , אז תיכשלי ? אז זהו , שזה בדיוק המחשבות שאמרתי לך לנסות ולצמצם אותם לרמת המינימום . וכן - כואב לשמוע , לקרוא יותר נכון , את האמת . אבל מה לעשות שזה נכון - איפה שהרצון שם הדרך . ככה סבתא שלי תמיד אומרת לי . וזה המשפט המנצח ביותר . אין . את לא מנסה אפילו מותק ! את באמת מוכנה לשים את בריאותך ,חייך בסיכון ? ושוב אני מדברת על החיים שמגיעים לך , ולווא דווקא על איבוד חיים במשמעות של מוות. את מפסידה , ותפסידי עוד הרבה דברים נפאחים אם תמשיכי במערבולת הזאת שסוחפת סוחפת אותך . ככל שאת שם יותר זמן , ככה ההרגלים שלך יותר טבועים בך , וככה יהיה לך יותר קשה . אז למה לא לקום ולעשות משהו ?? כמו שאני אומרת לך כל הזמן ? לא טוב לך ? נמאס לך ? את לא רוצה לדרדר את עצמך יותר ? וזה נוגע להכול ... אז תעשי משהו !!! אל תשבי בחיבוק ידיים ותתני לעצמך להישאר בארשת פנים אדישה ולתת לחיים לחלוף בלי שאת תהיי מערובת בהם . ומותק , אם את עדיין חושבת שאת לא תדרדרי אז את מזלזלת בעצמך . את לא מבינה כמה השפעה הרסנית יש לנו על הצמינו כשאנחנו רוצים בכך . ואם לא תעשי משהו בכדיי לצאת מן המעגל הזה של ההרס העצמי - שטובע לעצמו הרגלים הרסניים כמו הרעבות , צומות , ובכוונה להישאר בבית ולראות ולשמוע את הורייך ומשפחתך רבים זה עם זה ( זה גם סוג של הרס עצמי ) , אז תאמיני לי שאת לא תישארי איפה שאת עכשיו . את מאוד תיפגעי מזה . ואת תראי את ההשלכות של זה עלייך במשך הזמן . אולי גם שנים אחר כך . במקום לחשוב על ההנאה שאת יכולה להשיג מהטיול - את חושבת על איך לצום ? איך לעשות דיאטה ? מה יהיה עם האוכל ? אולי תנסי לחשוב עם חברות שלך על מה אתן הולכות לעשות בטיול ? איזה חוויות אתן רוצות ליצור בטיול הזה ... זה לא יותר חיובי ? לתכנן דברים כיפיים ... שיתנו לך זיכרונות מתוקים מהטיול הזה . מותק , את חכמה , את כישרונית , את בוגרת , ואני חושבת שמגיע לך לחוות הרבה דברים שה"א תמנע בעדך . והרס עצמי בכלל . תאמיני לי שיש חוויות יותר טובות מה"א . ושזה לא שווה שומדבר שבעולם . והכול אפשר להשיג אם רק תרצי בכך מספיק . אם לא תשני את הגישה שלך של " אני לא יכולה וזה קשה מידיי , וזה הפך לחלק ממני עכשיו אז אין מה לעשות ..." - אז באמת שומדבר לא יקרה . לפחות לא במישור החיובי . את רק תסבלי יותר . ואת תמשיכי לבזבז את חייך לריק . ברצון להשיג שאיפות שאם לא בריאות , וא יועילו לך בכלום . כן - לא יועיל לך לעשות דיאטה ולהרזות במשקל . וזה לא משנה מה תגידי - זה לא . אפשר להיות מצליחנית ואהודה גם בלי להרוס את עצמך . ואפשר להיות אדם בריא , פיזית ונפשית ולהשיג אושר והצלחה שאת כל כך מדברת עליהם . הכול אפשר ! אל תלכי עם הראש בקיר כל כך ! תנסי שנייה לצאת מהקיבעון המחשבתי שכל כך מובן מאיפה הוא מגיע , ולהבין את התמונה השלמה ... מותק , רק טוב שיהיה . מאמינה בך שתחשבי על דבריי ותגלי את האמת שלך . נשיקות ילדה . תמי

למה לא יועיל לי לעשות דיאטה?? למהה?????? נמאס לי כבר כל הזמן לחשוב על ה"תוצאות ההרסניות של הדיאטה".. למה אי אפשר לחשוב על הדברים החיוביים?? על התוצאות החיוביות?? זה לא שאני לא מנסה אפילו, אבל עכשיו, אחרי 24 שעות בלבד של דיאטה, פתאום אני כבר מרגשה שאני לא מוכנה לותר עליה. וכרגע-כן אני אומרת כרגע, אני לא רוצה להפסיק אותה. רק היום התחלתי אותה ונראה לאן זה ימשיך. אני לא יודעת איך זה ולמה אבל פתאום "נקשרתי" לדיאטה, וזה רק אחרי 24 שעות של דיאטה!.. איך אחרי יום אחד אפשר פתאום להתרגל לדיאטה?.. אבל חשבתי לעצמי היום: אם אני ייראה שהמצברוח שלי נהרס אני יפסיק את הדיאטה".. אבל אז חשבתי לעצמי שאני לא יכולה לוותר עליה! אני לא רוצה.. אוף,אני לא יודעת איך להסביר לך..כאילו הדיאטה היא חברה שלי. באמת אני לא מגזימה. חברה טובה שאת חושבת עליה כל היום ומדברת איתה, ואת לא רוצה להיפרד ממנה. ככה בדיוק אני מרגישה. ואיך אני מרגישה את זה רק אחרי יום אחד של דיאטה?? לא יודעת אבל אולי זה לא דבר רע. כתבת לי: "את באמת מוכנה לשים את בריאותך ,חייך בסיכון ?" לאאא! ממש לאא!! והם לא בסיכון כל עוד אני בשליטה. ואני יישאר בשליטה. כתבת לי שאני אפילו לא מנסה. אין לי מה לנסות. הדיאטה נמצא בחיי כרגע ואני לא יכולה להרשות לעצמי להיפרד ממנה. ואולי.. תראי אולי יש משהו במה שאת אומרת, זו באמת מערבולת.. ובאמת, הדיאטה שלי ההפכה ליותר ויותר קיצונית- בהתחלה הייתי אוכלת 4 ארוחות ביום פשוט הכל לייט, דיאטטי, וקל. אח"כ עברתי ל3 הורדתי את הארוחת בוקר.. אח"כ הורדתי גם את האוכל שבבי"ס.. אח"כ גם את ארוחת הצהריים והיום?.. היום אכלתי רק תפוח. אז כן, הדיאטה נהייתה קיצונית. אולי קיצונית מדיי. חשבתי לעצמי שעכשיו אני ייאכל כי אני רעבה, ואבא שלי בדיוק קנה סלט אז שמחתי..אבל אז ראיתי שעל הסלט יש גבינה מלוחה.. וזה משמין. אז לא אכלתי. אז נכון, משהו בחשיבה שלי קצת נהייה לא הגיוני, אבל אם אני מודעת לזה שזאת חשיבה קצת לא הגיונית זה אומר שעוד נשאר בי חלק שהוא כן מפוקח, כן בשליטה וכן מבין. ולמה אני לא קמה ועושה מעשה?? אני לא יודעת תמי.. את לא מבינה מזה להפסיק את הדיאטה??? אפילו שאני אומרת לך את זה רק אחרי יום אחד.. אני, עכשיו,כרגע, לא מתארת לי את עצמי בלי הדיאטה. הדיאטה הזאת, שנכנסה כל כך לחיים שלי, חשובה לי עכשיו יותר מהכל!!. ולא אני לא רוצה לדרדר את עצמי יותר. תפוח ביום לאן כבר אפשר להתדרדר?? את לא מבינה שאני שונאת את עצמי???? אני לא יכולה להסתכל על הבטן שלי!! אני לא מעיזה לצאת לקנות בגדים רק בגלל שאני יודעת מה ייקרה כשאני יימדוד חולצות!! אני רואה את אחותי ואני מתה מקנאה!!! היית היום אצל הבייביסיטר והסתכלתי על כמה הבן שלה רזה.. והוא בן שנתיים!!!!! את מבינה??? מה אני יעשה בלי הדיאטה???? אני לא רוצה להישאר שמנהההה אני לא רוצההההההההה!!! וזה יוצר לי תחרות עם חברה שליי, כן, בגלל שאני ירגיש כישלוןן לידה!! הדיאטה היא החברה הכיטובה שלי עכשיו אני לא מסוגלת להיפרד ממנה, האוכל הוא אוייב ואולי החשיבה שלי כבר לא הגיונית. אבל אין כאן שום מעשה לעשות. אני לא מוותרת לעצמי אני רואה את המציאות כמו שהיא. אין לי חיים בלי דיאטה ולא יעזור כמה אני ייתכחש לזה וכמה פעמים אני יפסיק אותה היא תמיד תחזור כי היא שם!! היא בראשש! היא בנפשש!! וזה לא שאני מתייאשת מראש אני באמת אומרת- הדיאטה היא כמו הנשימה= אם תעצרי אותה תמותי. ולמה את כל הזמן מכניסה הרס עצמי? אני לא חושבת שזה קיים אצלי בכלל.. אני לא נהנית לראות את ההורים שלי רבים. אני לא עושה את זה. והדיאטה?? אם זה הרס עצמי אני לא יודעת, אני רק יכולה להגיד שזה הדבר הכי חשוב לי בחיים. הכי חשוב. **חמודה**