ייסורי מצפון ...

אני רוצה לשתף אתכן במה שקרה לי אתמול בלילה שבגלל זה אני כועסת על עצמי ועם ייסורי מצפון . אז ככה . אתמול בלילה , יצאתי עם ידיד וחברה שלי למסיבה אחרי שהיינו עם עוד חברים אצלה בבית והתחלנו במסיבה משלנו :) אני לא הייתי בטוחה שיהיה לי כוח אחרי זה לבוא למסיבה , וגם העדפתי להיות ניידת בלי להיות תלויה באנשים - אז לקחתי אוטו . בסוף החלטתי כן ללכת למסיבה ועוד החלטה מטומטמת - לקחתי את האוטו . כי אמרתי שאני רוצה ללכת יותר מוקדם מהם . ומתי שיתחשק לי אני פשוט אלך . אוקי , הכול היה מעולה , היה הכי מצחיק שיש , הכי מקפיץ , הכי כיף . בשעה ארבע ו20 החלטתי שסופית אני עפה הביתה . חברים שלי ליוו אותי לאוטו ורצו לקחת את המעילים שלהם משם . ואז התחיל הוויכוח הגדול . פתאום חברה שלי אמרה שאולי הם כבר ילכו גם כן , שנפרוש בשיא ושגם ככה הם ממש שפוכים ... אני אמרתי להם - "אני לא נותנת לכם להיכנס איתי לאוטו , אחרי ששתיתי ." ואז ידיד שלי אומר לי :"אוקי אז בואי נשב לקפה , תירגעי קצת ואז כשאת יותר צלולה ומפוכחת ניסע כולם." אני התעקשתי , אמרתי שאני לא רוצה קפה ,שבא לי ליסוע הביתה ושלא בא לי לשתות קפה שיעיר אותי כשאני רוצה ללכת לישון ." הם מנסים לשכנע אותי , אני מנסה להתעקש שאני לא רוצה ללכת לשבת באיזה מקום , ואז חברה שלי אומרת לי : "תמי , החיים שלך לא פחות חשובים משלנו ." כאילו יוצאת הירואית משהו ." אז את מחליטה ליסוע , אנחנו גם נוסעים איתך ." אמרתי לה - שאני לא רוצה על מצפוני שומדבר שיקרה להם אם ואכן אני אעשה תאונה . והם ענו לי "אוקי אז על אחריותינו " . אני לא מסכימה . ומצד שני גם לא ממש עוזבת את האוטו . הם רבים איתי מבחוץ לאוטו אז שנראה לי שנמאס להם -הם פשוט התיישבו בפנים . דקה שקט . אחרי זה אני אומרת להם שאני לא רוצה את החיים שלהם על אחריותי שוב. והם ענו : "חבל . כי אם לא אכפת לך מהחיים שלך ליסוע כשאת לא צלולה , אז החיים שלנו לא יותר חשובים משלך ." לי נמאס לריב איתם . הבנתי שאין טעם כי הם כבר בתוך האוטו . ואין לי שום אפשרות להוציא אותם משם . התנעתי , והתחלתי ליסוע . לא עשיתי שום תאונה . אבל זה בקלות יכל להיות סיפור שנגמר אחרת . כי אני יודעת שלא הייתי הכי חדת חושים בנהיגה , להוסיף את השעה המאוחרת , העייפות שהייתה עוד הרבה לפני היציאה , וכן - האלכוהול שמאוד השפיע עליי . אני כל הזמן חושבת שאם באמת היה קורה משהו - אז זאת אשמתי . אחריות שלי . ואיך זה שנתתי להם ליסוע איתי לבסוף . הייתי יכולה לעשות משהו אחרת ? אני לא ידעתי שהם יבואו איתי חזרה . אם הייתי יודעת אז אולי לא הייתי שותה כלום . אולי לא הייתי מביאה את האוטו בכלל ואולי פשוט לא הייתי באה למסיבה . אבל הם שינו את הדעה שלהם ברגע האחרון - בגלל זה נתתי לעצמי להיות חסרת זהירות . בגלל זה נתתי לעצמי לשתות בידיעה שאני הולכת לנהוג אח"כ . למרות שלא שתיתי הרבה , הקיבולת אלכוהול שלי ממש נמוכה . ואני נתפסת מהר. חשבתי שאני אשתה ואז אחרי שעתיים זה ירד לי ... מסתבר שלא . זה רק עלה לי יותר. אני יודעת שהכי טוב פשוט היה לא להיכנס לאוטו מלכתחילה . אבל נגיד ואני לוקחת בחשבון את האחריות המטומטמת שעל החיים שלי בנהיגה תחת אלכוהול . מה יכלתי לעשות עם חברים שלי במצב כזה ??? מה אני אעשה פעם הבאה שזה יקרה ? לחשוב שיכלת להרוג אותם . אפילו רק לפצוע אותם . פשוט כל המחשבה הזאת שהחיים שלהם , על אחריותי במקרה כזה . זה משהו זקשה לי להתמודד איתו . טוב זה לא קשור לה"א . אבל אני כן מעריכה את דעתכם . אז אני אעריך מאוד אם תגידו לי מה אתם הייתם עושים במצב שלי . סופ"ש רגוע ושקט . תמי

גם לי יש רשיון ואני מבינה למה שאת מתכוות ואני הסביר לך למה... את יכוהל לקחת אחראיות על עצמך ולא על אחד אחר ואני מבינה למה לא רצית ודבר חשוב תמי יקרה אף פעם אל תשתי ותנהגי!!!!!!!! זה מסוכן וכמו שאמרת יכל להיות סיפור גרוע ומזל שזה לא קרה כי כנראה ה' אוהב אותך ולכן אני מקווה שלתמדת מטעיות.. שבת שלום דניאלה

הבעיה היא , דניאלה יקריתי, שאני חושבת שתמיד ישאר העניין הזה של לסכן את עצמי , אולי במודע . תמיד היה לי את זה , ותמיד ייה לי את זה ברמה כזאת או אחרת . זה המוח המעוות שלי שרוצה לקחת סיכונים מיוצרים בכוונה . שמתפתה לחשוב על סיטואציה של אם ואכן תהיה תאונה .... זה שוב ההרס העצמי שלי . וזה שוב העניין שאני אנסה לפגוע בעצמי בכל דרך אפשרית . עצוב כן . זה לא אומר שאני לא מנסה לעשות עם זה משהו . אני מנסה . והיום אני הרבה יותר שולטת בכל העניין הזה , אבל עדין יש לי את שביב הרצון הזה לעשות משהו שאולי יפגע בי . זאת דעתי כעל כל העניין , כי זה לא פעם ראשונה שאני נוהגת לא הכי צלולה שיש . כל פעם אני אומרת לעצמי שאני לא אתן לעצמי לנהוג ככה , ותמיד יש את הפעם שאני עושה את זה שוב כי שוב היצר מתחיל לשלוט בי . הפעם זה פריע לי , כי אני לא רוצה לפגוע באחרים בדרך . אם כבר אני מטומטמת מספיק בשביל לסכן את עצמי אז למה לסכן אחרים בדרך? למה שחברים שלי יפגעו מכל זה . כי דרכי המחשבה שלי הופכות מסוכנות לפעמים ? זה מה שכעסתי על עצמי . שלא הייתי מספיק אסרטיבית כמו תמיד לעמוד על שלי ולהגיד שאני לא מסיעה אותם . זה לא יקרה עוד פעם . גם אם הם יכעסו עליי .... אין מצב שאני מכניסה אותם לאוטו שלי כל עוד אני יודעת שאני מסכנת אותם . תודה על חוות דעתך . שמחתי לקרוא ממך.... נשיקות בובה . תמי