לאושר ולתמי
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ב"ה אני מתנצלת על הזמן שלא היתי פה.... מאוד היתי רוצה להגיב על הסיפורים של שתיכן גם בגלל שביקשתי מכן לכתוב וגם מפני שאני חושבת שכל מה שכתוב פה חשוב בכלל לכל מי שיקרא ויתעניין וככה לא קיבלתן תגובה ממני אז.... אין לי הרבה מה לומר כי הסימפטומים דומים והספורים קשים ועצובים אבל מה שכן היה מדהים ולא מפתיע כי אני יודעת שדברים כאלה קורים כמעט תמיד שכל אחת מכן למעשה קיבלה הכוונה, עזרה, נכונות לשינוי וגם בכל הטירוף הזה הרבה אהבה. שמחתי לראות ולקרוא שכל אחת מכן למעשה הצליחה לראות בכל הסיוט הזה את נקודות האור שלה. לאושר המורה לריקוד לתמי החברה אני בטוחה שלשתיכן הן דמויות משמעותיות שגרמו לשינוי מאוד משמעותי בהתפתחות שלכן, בתפיסה שלכן ושמשהו בחווייה איתן גרם לכן לחשוב אחרת וגם ליישם. אם קיבלנו הזדמנות בחיים לחשוב ולהאמין שאפשר אחרת בעיני זה סוג של נס כי זה אומר שיש דרך אחרת ושיש מה לעשות גם במצבים שלא תמיד יש בחירה או שליטה ואני שמחה שלפחות חוויתן את זה ושגם אם אתן לא מודעות עד הסוף לעוצמת ההשפעה של זה עליכן אני בטוחה שזה עשה משהו שהרבה בזכותו אתן לא מוותרות וממשיכות בתהליך שכל הזמן קורים בו דברים וחשוב לציין גם דברים טובים והמסר הוא, לשים עליהם את הפוקוס....ואז זה גודל וגודל ובלי לשים לב המציאות תשתנה לכן והרבה דברים טובים יקרו בה. המון אהבה וחיבוקים חג מאיר ושמח
איזה כיף לפתוח את הדף של הפורום ולראות שאת שוב איתנו .... חסרת לי מאוד . ואני יודעת , לפי התגובות של הבנות כאן שגם להן מאוד . אז ללא ספק - מאוד שמחתי לראות שוב את הנוכחות העוצמתית שלך בפורום . בלי קשר להודעה הנוכחית שלך . שלחתי לך מייל . אתמול . עכשיו למה שרשמת לנו . אני לא חושבת שזה מזל . גם כי אני לא ממש מאמינה במזל ... וגם כי אני חושבת שזה באמת תלוי בכל אחד מאיתנו . אפשר להגיד שב99.9 אחוז זה תלוי בנו . אני יודעת מעצמי - שעד שלא ממש רציתי להבין את מה שחברים שלי ניסו לגרום לי להבין כל הזמן - אני הייתי עמק בפנים . הריי התחושה הזאת ממכרת . היא הופכת להיות חלק ממך . חלק שאת חושבת שכבר ממש בלתי נפרד אפילו . ועוד שמנסים לקחת לך את מה שאת הכי נאחזת בו בחיים .... זה באמת קשה . ולכן אני לא ממעיטה באף אחת כאן ובכלל , שנמצאת בשלב כזה או אחר . כי למעשה השלב הכי קשה הוא לגרום לעצמך להבין כמה שהמחלה הזאת לא מועילה לך . באמת לא מועילה . עד שאנחנו לא מבינות את זה - זה לא יקרה . וברגע שבאמת נותנים לעצמך לראות את זה - רק אז את עושה צעד ראשון בדרך הארוכה והמלאת חתחתים הזאת . שגם בה אני לא מזלזלת כמובן . אני יודעת שאצל רובינו , אולי אצל כולנו , מה שבטוח אצלי - עד שלא הגעתי למצב שממש התבססתי במיץ המסריח של התחתית עבורי , וכבר כמעט ואין לאן לרדת משם יותר , לא ירד לי האסימון הזה שמכאן יש רק לרדת לסוף המר או לעלות לחיים יותר טובים שמגיעים לי ושאני לא משכילה לראות את זה כנראה . כל הכוונה שלי כאן בפורום, זה לנסות לגרום לכמה שפחות בנות לרדת לשפל המדרגה . מי שלא יכולה לצאת מזה בלי לעבור שם ממש פיזית ולחוות זאת על בשרה , ולצערי זה רובינו , אז לפחות לעודד ולתמוך . שזה המון . ואני לא מספיק מעריכה את החשיבות של זה לצערי . אבל אם אפשר - אז לצאת משם כמה שיותר מהר , כל עוד המערבולת הזאת לא סוחפת אותך פנימה יותר יותר . המקרים שלי ושל אושר זה לא נס . וזה לא מזל . זה פשוט החלטה שלנו , אחרי הרבה סבל ייסורים וכאב , והגיד שנמאס לנו ואנחנו עושות משהו בעניין . וכן - תמיכה של אנשים מסביב היא חשובה ביותר . בלי זה - מאוד קשה אם בכלל אפשרי לצאת מזה לבד בלי אף אחד שיתמוך ויעזור . אני אישית לא מכירה מקרים כאלו . אבל מי יודע . תודה על הכול היללוש . ותודה על התגובה שלך . שלא שכחת אחרי שכבר עברו כמה שבועות מאז . אוהבת אותך . חג שמח מלא אור . תמי
ב"ה זה לתמי ולכל מי שרוצה אני חושבת שלהפוך משהו חיובי ל"נס" או "מזל טוב" מעצים את החוייה פי כמה ולדעתי היכולת לתת מקום לחלקים החיוביים שקורים כל הזמן היא הגדולה והיא מה שהופכת את החיים לפתוחים ומאפשרים. תמיד כשאנחנו בגישה של "כן" יש פתיחות מסויימת שמאפשרת לחלקים חיוביים לתפוס מקום ולא חסר. אני כן הצלחתי לראות שאנחנו לא תמיד מצליחים לתת את הפוקוס על דברים טובים כי יש כל כך הרבה דברים שמטרידים אותנו והדברים הקטנים נעלמים אבל הם ישנם והם בהחלט יכולים לחולל מהפך אבל אני גם יודעת שזה לא פשוט כלל לתרגל את זה. את צודקת אם את לא הית רוצה לא הית מחלימה, לא הית רואה וזה תמיד תמיד תלוי בנו אבל גם לאחר יש חשיבות גדולה בהתפתחות של כל אחד מאיתנו ההפרדה הקיומית מאפשרת התבוננות רבה והרבה מרחב של פעולה והשתנות אבל ללא אחר לא בטוח שהינו מסוגלים לקחת לבד ולתפעל נכון את כל העוצמה שיש בנו ויש. ישר כוח אוהבת המון חג של ניסים :-)
רוצה לצאת לעולם חדשה ונקייה בלי המחלה ... מה הפרוצדורה למי אני צריכה לפנות? לבד ... אני לא יכולה לא מצליחה... מעבדת שליטה יום יום למרות רצוני להבריא לחיות חיים "נורמלים" לעשות בדברים אחרים שלא קשורים לטירוף שנימשך ונימשך ללא ערך ותכלית ושכבר לא נימצא בשליטתי.... רוצה ...רוצה... אבל אני מרגישה כול כך לבד ....כול כך מלוכלחת שאני ניגעלת מעצמי... שבויה בתוך גופי ... אוףףף מצב חרא מייאש עד כאב...שמביא אותי לדיכאונות וחרדות אין סופיות שאף אדם לא יבין או ידע....(מוזר איך אנשים סביבכך חושבים שהכול בסדר איתך שזה המבנה שלך שירשת אותו עוד מילדותך חחח לא מבינים עד כמה זה לא נכון ואף שיקרי שאני "אישה שכלואה בגוף של ילדה") לא רוצה לחיות את החיים האלה יותר רוצה מהות אחרת אבל איך ....איך עושים זואת...אירוני שלא משנה כמה תרצה ותישאף למציאות אחרת טהורה ויפה יותר הגוף לא רוצה מסרב ומגיב אחרת ממה שהמוח רוצה... רק רוצה שלווה ולא להרגיש בודדה באפלה rony
רוצה לצאת לעולם חדשה ונקייה בלי המחלה ... מה הפרוצדורה למי אני צריכה לפנות? לבד ... אני לא יכולה לא מצליחה... מעבדת שליטה יום יום למרות רצוני להבריא לחיות חיים "נורמלים" לעשות בדברים אחרים שלא קשורים לטירוף שנימשך ונימשך ללא ערך ותכלית ושכבר לא נימצא בשליטתי.... רוצה ...רוצה... אבל אני מרגישה כול כך לבד ....כול כך מלוכלחת שאני ניגעלת מעצמי... שבויה בתוך גופי ... אוףףף מצב חרא מייאש עד כאב...שמביא אותי לדיכאונות וחרדות אין סופיות שאף אדם לא יבין או ידע....(מוזר איך אנשים סביבכך חושבים שהכול בסדר איתך שזה המבנה שלך שירשת אותו עוד מילדותך חחח לא מבינים עד כמה זה לא נכון ואף שיקרי שאני "אישה שכלואה בגוף של ילדה") לא רוצה לחיות את החיים האלה יותר רוצה מהות אחרת אבל איך ....איך עושים זואת...אירוני שלא משנה כמה תרצה ותישאף למציאות אחרת טהורה ויפה יותר הגוף לא רוצה מסרב ומגיב אחרת ממה שהמוח רוצה... רק רוצה שלווה ולא להרגיש בודדה באפלה rony
מה שלומך???? אם נעדרת בטוח יש לזה סיבה טובה..... בכל אופן אני שמחה שחזרת ומצפה לדבר איתך בהמשך אז אם לא קראת את ההודעות האחרונות שכתבתי אז ככה: הפסקתי לברוח (משתדלת) יש לי עבודה חדשה ודירה חדשה אני עוברת בעוד שבוע ...מה שבעבר הלחץ שטמון בכל השינויים הללו היו גורמים לי לברוח להפרעה היום אני מנסה להתמודד עם השינוי והלחץ המטורף הנלווה לזה ... אם קשה לי אני מנסה לדבר עם מישהו מה שהייתי מעדיפה לא לעשות אלא לשמור הכל בבטן או לבכות שזה גם משהו שקשה לי לעשות אז אני מנסה בכל מאודי לא לעצור את הבכי כי הוא נועד בשביל לשחרר רגשות .... אני באמת עובדת על עצמי כי זה לא קל וזה מבעת כשאעזוב את הבית אני אעדכן אותך את דינדין המדהימה שעזרה לי מאוד ואת בנות הפורום....איך אני מתמודדת עם זה ואם יהיה לי יום רע אני אכנס לפורום כי הפורום פתח לי מקום מפלט אמיתי לימים רעים וטובים כאחד אז תודה לכולן על הכל ...אוהבת .....
ב"ה קראתי את ההודעות אמנם לא את כולן אבל רובן ויש לדינדוש התייחסות מדהימה וזה כל פעם מחדש משמח אותי השוני והנכונות לגישה חיובית ומעשית. אני רוצה לברך אותך ואני חושבת שאלה הם הדברים החשובים של החיים ומאוד אהבתי שהבעת כוונה ורצון להתמודד גם אם עוד שניה זה לא ממש יצליח כמו שאת רואה בשאיפות שלך (שהן לא תמיד ברות מימוש כי זה חלק מהעניין) אבל זה יפה שאת עושה מאמץ להוריד את עצמך לקו מעשי פרקטי ובאמת חשוב שהוא לבחון מה את כן יכולה לעשות למען ההצלחה שלך ולא מה שההרגל רוצה ממך, שהוא לא יותר מלא כלום, אלא פחד וזה טוב שאת עושה מאמצים אדירים להתנגד לו וככל שתתנגדי לו וככל שיהיה חיכוך בינך לבין כל מה שמעורר את הרצון לברוח למה שמוכר ו"בטוח" כביכול כך את תתחזקי ולא תפלי וזה תהליך. את נפלאה. בבקשה, לא משנה כמה קשה תמשיכי ותנסי ואם קשה אז קשה ואם בא לך לבכות תקבלי את זה. מותר לך והכל יכול לקרות כל הזמן. כל מה שאנחנו חושבים שהוא יציב ובטוח ובשליטה הוא סה"כ אילוזיה אחת גדולה אבל כדי להתמודד עם הפחדים הרבה אנשים חוטאים לה כדי להתמודד עם החיים אבל תזכרי שהכל יכול לקרות וגם דברים טובים בהכרח וגם לא לעשות הוא הרבה פעמים עצה נבונה ביותר להזיז דברים כמה שזה ישמע אבסורד ומגוחך. אני מאחלת לך המון אהבה יפה חג מלא ניסים ורק טוב :-) אני
