נחשו מה שוב קרה?!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
ש ו ב רבתי עם אבא שלי. שוב ממש רציתי לראות אותו בוכה על הקבר שלי. האידיוט הזה- "תבריאי כבר"! הוא צורח עליי!!!! כאילו עשיתי משהו רע! רק כעסתי עליו שהוא צוחק על מה שאני אוכלת. הוא עושה לי רע. רע מאוד.
אני ממש מצטערת איך שאת מרגישה... זה כואב לי לחשוב על מה שאת עוברת כי גם לי יש "סרטים" עם אבי כיוון שאבי תמיד אמר לי שמנה, בטטה, מגעילה,פרה,מפגרת,מטומטמת,סתומה וכ"ו... ושהייתי בתת משקל ותזונה הוא המשיך והמשיך ועד היום הוא לא יודע כמה נזק הוא עשה לי... רציתי לתת לך עצה קטנה : מה שאני עשיתי כאשר הוא התחיל להכניס אותי ל"סרט" לא שמעתי המ הוא אמר.. אפילו היום.. אמר לי מפגרת מטומטמת.. ואת האמת העברתי את זה מול האוזן שלי ואל הסכמתי שזה יכנס לי לאוזן ואח"כ אימי אומרת לו... נו ועכשו אתה עדין חושב שהיא מפגרת מטומטמת (אחרי שראינו כי צדקתי) קיצר תתעלמי את חזקה את מדהימה ואת יודעת מה את עושה דניאלה
בתור אחת ששמעה בערך הכול מאבא שלה , וזה כולל כל מה שאת מתארת לעצמכן ... אני יודעת כמה שזה קשה וכואב כל פעם מחדש לחיות את הצריבה הזאת של המילים ועוד כשזה בא ממי שאמור להיות אחד האנשים התומכים ביותר בחיים שלך. וכשהאשלייה הזאת מתנפצת לך בפרצוף שוב ושוב ושוב - זה מחזיר את כל הכאב והצלקות של העבר לדמם שוב . וזה כואב ואני אישית חיה את זה כל רגע . אבל אני למדתי , שוב על בשרי . שאם אני אתן לו ככה "לרדת" עליי ופשוט להוציא עליי את כל מה שיש לו על העולם . ( ממש שק איגרוף מילולי ) . אני רק אוסיף עוד נזק לעצמי . את הנזק הקיים אני לא ממש אוכל לשנות . להחזיר את הגלגל אחורנית ולהגיד "מה היה אילו ואם" הכי קל להגיד . אבל זה לא ממש יעזור לי ולא ממש ישנה את מה שהיה ... אני יודעת שאותו , אני כבר לא ממש אוכל לשנות . הוא צריך לעשות את ההחלטה הזאת לבד ומה לעשות שאינטיליגנציה רגשית היא לא מנת חלקנו . ולו אין ממש את זה . אז יש דברים שכמה שהם כואבים לפעמים , צריך להשלים איתם . אבות הם לא תמיד מה שהם אמורים להיות . ובנות כאן יעידו על זה בכל הצורות הקיימות . הורים בכלליות מוסיפים לרוב המון קשיים לילד , מבלי שהם יהיו מודעים לזה לפעמים . מה לעשות שהמציאות שלנו לרוב היא לא כמו באגדות . אז מה ? להוסיף לרדת על אצמך כי הוא יורד עלייך ? בגלל שהוא לא מסוגל לקבל אותך , את הבעיות שלך , את מה שעובר עלייך - זה צריך לשקף אותך ?! את צריכה לקום , ממש כך , ולהגיד לעצמך שאת פשוט עושה מעשה כנגד . שאת מפסיקה את מעגל ההשפלות/הוויכוחים/הירידות/ ההתעללות הנפשית שהוא גורם לך . כי מי שעושה את זה לא ראויי בכלל להתייחסות שלך . בטח שלא לקשר ממשי איתך . היחסים שלי ושל אבא שלי היום הם יחסים קונקרטיים . יחסים רשמיים שנובעים מהסיבה הפשוטה שאני כבר הרבה יותר מחושלת והרבה פחות תמימה מבעבר . והיום אני יודעת שבדיעבד - כל מה שהוא אמר - לא נכון . ואני יכולה לעשות כל מה שרק אני אחליט לעשות . ושאם לו יש חוסר ביטחון זאת בעיה שלו והוא לא צריך להוריד לי את הביטחון והאמונה עצמית גם כן ... אני לא אומרת שאין השלכות לכל מה שהיה איתו . לכל הדברים שנאמרו ועדיין יש להם את ההד המהדהד בראש שלי . אבל אני גם הרבה יותר חזקה היום לעמוד ולהגיד שהקולות האלה הם קולות לא נכונים מטעים . ושאני צריכה להיאבק לכל מה שטבוע בי כל כך חזק כל האמונות האלה שאני לא שווה /לא מוצלחת / וכו' ... מותק - את לא צריכה אותו שייתן לך חיזוקים והצדקות . את צריכה להבין את הדברים לבד . ברור שנחמד לשמוע חיזוקים מאבא . אבל מה לעשות - אבא הוא לא תמיד אבא בהגדרה המושלמת שלו ... אל תחכי שהוא ישתנה . פשוט נקטי צעדים שיגרמו לך לפחות סבל ממנו . וכן , בגלל שני מבינה ומזדהה איתך , אני מרשה לעצמי לומר - שאם צריך אז בהחלט ניתוק קשר . ואני אומרת את זה בכאב אבל בהשלמה . תחליטי עבורך אם המשך קשר איתו בצורה שאת איתו כיום , מקדם אותך לאנשהו . או שהוא פשוט בולם אותך מסיבות שונות . את החשובה כאן . ואת צריכה להחליט בסופו של דבר אם יש משהו שמעכב אותך - גם אם זה אבא שלך , אז את צריכה לדעת איך לשים אותו על אש קטנה או ממש להוציא אותו מהתמונה בכדיי שלא ימנע ממך להתפתחות ,שינוי , גדילה וצמיחה שלך . וזה העיקר . את . נשיקות . ולילה טוב . הוא לא שווה אותך . אני מקווה שאת יודעת את זה . תמי
את מבינה?? הוא בעצמו לא מבין למה ביתו צריכה לאכול באופן מוזר הרי זה לא טבעי הוא מכיר אותך מיומך הראשון לא נולדת כך!!! את רוצה שיעזבו אותך ולא יעירו לך אבל הוא רואה אותך ואומר למה הבת שלי צריכה להיות ככה? הוא לא מבין מה זה? הפרעת אכילה??!! והבת שלי??!! בדור שלהם אולי היה אבל לא היתה מודעות כל כך גדולה ולא דיברו על זה כמונו היום..אין סיבה שתריבי איתו סתם הבן אדם לא מבין מה קורה לילדה שהוא אוהב..ואת חשובה לו!! הרי את תמשיכי בשלך כל עוד לא תרצי או תפני לעזרה והוא ימשיך לראות את זה כמוזר ו"זר" ופשוט צריך לחיות עם זה כך..תמיד תסתכלי גם מהצד השני..מה עובר לו בראש..ותכעסי פחות!!! ותצעקי פחות!! כל זה כאילו "הגנה" שיעזבו ויניחו לי?! מתוקה שלי..פשוט להתמודד עד שתרצי ותפני לעזרה!!! נשיקה דינדין
כפי שאת יודעת. העזרה לא עוזרת. אפשר לומר שחודש זה לא מספיק שיראו תוצאות. אבל פעמיים בשבוע- וכלום? אבל באמת- כלום? אתם ריבים. אותם אמוציות. אותה תחושה. עליות וירידות זהים בדיוק למה שהיה. יש לך רעיון אחר לעזרה שאוכל לקבל? אני נואשת!!!
