המחלה מחלחלת חזרה
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
קמתי מוקדם כי לא אכלתי אתמול....מה נסגר איתי הרי יצאתי מזה..אני חושבת שאיבדתי שליטה על החיים שלי הפחד שולט עליי בחיים עד שאני לא אנצח אותו אני לא חושבת שאוכל להמשיך בחיי זה נראה לי מפגר לא לאכול ובכל זאת הרצון לשליטה מתגבר....
שזה שוב חוזר אלייך . שאת מרגישה צורך חוזר של שליטה על ידי המחלה . מותק , את יודעת כבר לאיפה זה מוביל . את היית שם . את הבנת ולמדת על בשרך כמה שהמקום הזה לא טוב ולא מועיל ועוזר לך להשיג דבר בחיים . אני חושבת שאם את מרגישה שאת "מתפרקת" שוב , ואת לא מצליחה למנוע מעצמך לא לחזור למקום הזה של ההפרעה שוב , את צריכה ללכת לקבל את העזרה שכן תמנע ממך שוב פעם לחזור לההרגלים ההרסניים ... אף אחד לא אמר שזה קל . אףא חד לא אמר שאין מפלות בדרך . אבל בשביל להפוך את כל הקשיים האלה לגורמים מחשלים ולא מכשילים - אנחנו צריכות לדאוג לעצמינו . איך ? כל אחת לקבל עזרה כפי שהיא מרגישה שהכי תעזור לה במצבה . וזה גם מתקשר למה שאמרתי לך בהודעתי הקודמת ... המודעות הזאת לא תמיד עוזרת . לצערי אני יודעת את זה גם כן . לפעמים דרוש עוד דחיפונת קטנה שכן תעזור לך לצאת משם ... ואת זה את צריכה להרשות לעצמך לקבל . ברגע שתגידי לעצמך שאת ראוייה לצאת משם בכל דרך אפשרית , ובאמת תסכימי לתת לעצמך לקבל עזרה - אני חושבת שאת תצאי הרבה יותר חזקה ומחושלת וכמובן שכבר עשית דרך ארוכה ... רק שתדעי , שאני ב3 ימים האחרונים מכל מיני סיבות שקשורות ללחץ ועומס של דברים לא אכלתי עד 4 אחה"צ . וממש הרגשתי שוב את ההרגשה הזאת של פעם , בזמן ההפרעה ,שהייתי נוהגת לעשות את זה לפעמים . וזה ממש הפחיד אותי שאני חוזרת בלי לשים לב למקומות שכביכול יצאתי מהם מזמן . אז אתמול , הכרחתי - כן הכרחתי את עצמי לאכול משהו לפני שאני יוצאת מהבית . ידעתי ששבו לא יהיה לי זמן ואני שוב אתן לעצמי תירוצים וזה רק יכול לדרדר אותי - ואם אני אדאג לאכול מאוזן , לא יהיו לי שוב התלבטויות כאלה כמו שקרו לי בעקבות הדילוג על ארוחות . התלבטויות של יצרים של המחלה . שעושים את שלהם . ועובדה שאני מרגישה שזה עובד . אני לא צריכה להתפרק כל פעם שיש לי לחץ בחיים . אפשר גם אחרת . אני יודעת את זה . ואפשר להתמודד אחרת . קבלי את העזרה שמגיעה לך . זאת שאת מרגישה ואומרת שאת צריכה אותה . אל תתני לכל העבודה שעשית להיזרק לפח בגלל שהיית אדישה למצב . טפלי בבעיה מההתחלה ואל תתני לה לתפוח ולגדול שוב . חבל . ספרי לי מה קורה איתך ומה החלטת . מחכה לשמוע ממך מתוקה . סופשבוע מדהים ., תמי
את צודקת אבל אני בדכאון ואני לא יודעת מה לעשות רוצה לדפוק את הראש בקיר תודה תמוש....
אושר יקירה, אני מצטערת שלא ראיתי קודם את ההודעה שלך דבר ראשון, זה לגיטימי לחלוטין רצון ברזון ושליטה בחיים.. אנחנו בני האדם רוצים לחיות "נורמלי" לכן זה טיבעו של האדם לרצות לחיות בשליטה שהגוף לא בשליטה דבר נוסף, את יכולה לשנות הכל בדרך החיים שלך את יכולה לשנות את החיים שלך לגרום שיהי לך שליטה על החיים שלך ולא להפרעה להיות בשליטה, לכן אני חושבת שהכל צריך לבוא ממך.. הכל זצריך לבוא מדרך החשיבה שלך מה את רוצה בחיים שלך אם את רוצה ללמוד, ילידם, משפחה, חברים - או הפרעה הפרעה הפרעה... כל היום אוכל אוכל אוכל, להקיא להקיא להקיא או יותר גרוע משלשלים וכ"ו... לכן כל השינוי שצריך לבוא הוא ממך אם את רוצה להמשיך להרעיב את עצמך או שאת רוצה שליטה בחיים.. דבר אחרון, את רשמת יצאתי מזה?? ממה יצאת אני לא הבנתי את יצאת מן ההפרעה?? אם כן איך זה יכול להיות?? את התשובה הזו את חייבת לעצמך בעיקר אם יצאת מההפרעה ? או שיצאת מהחיים הנורמלים?? מצטערת שהקצנתי לך את דבריי כי קשה לי לראות אנשים סובלים - אני חושבת שסבלתי וסובלת מספיק מהממחלה שמרי על עצמך שבוע נפלא דניאלה
התחושות שהעברתי בכתב אלה התחושות שהרגשתי באותו רגע באותו יום ופשוט הרגשתי צורך עז לכתוב את התחושה בכדי להשתחרר מזה אז לתמוש תודה על מה שכתבת זה ריגש אותי חזרתי לעצמי מהר מאוד אני יודעת שאני לא אחזור לשם הכי גרוע זה צום יום או יומיים ואני מתעשתת מהר כך שזו הסיבה שאני יודעת שיצאתי מזה כי הדעות שלי הכנות עדיין נמצאות עמוק בתוכי לגבי ההפרעה כמו שכתבתי זה נראה לי מפגר לא לאכול ולא שווה את זה בסה"כ היה לי יום רע וזרקתי משפט קיצוני מעצם הרגשתי חסרת אונים באותו רגע אז לדניאלה יצאתי מזה זאת הייתה גחמה של יומיים ואני חוזרת לעצמי מהר את צריכה להבין שאם יש גיחה קטנטנה אל המחלה או ההפרעה איך שתקראי לזה אז זה לא אומר שחזרתי לזה ולא יצאתי מזה אז זהו אין לי ראש אנורקסי וזאת הסיבה שאני יודעת שזה לא יחזור אליי באמת מקווה שהבהרתי את עצמי תודה לכולכן שנמצאתם ביום רע שלי בכדי לתמוך ושוב תודה.....
וזה ההבדל!!! האוכל זה מה שהרגשת במקום להרגיש את התחושות של הפחד, החשש, החרדה..מה יהיה וכו?? נשיקה ממוש..זה יסתיים תטפלי בזה..את יכולה...ואת נפלאה!!