תמייייייייייייייייייייייייייייי:-(

הגרוע מכל קרה... עליתי קילוו!!!!!!:-( וווווואי תמי בא לי לבכותת.. את לא יודעת מה עבר עליי כשגיליתי...!!!! טוב רגע..אני יספר לך הכל מההתחלה: קודם כל, יום שיש בערב ההורים שלי קנו עוגות כאלה וקרואסנים..ואז בלילה אכלתי מזה. את לא מבינה, הרגשתי תחושת גועל מעצמי על כך שאני אוכלת כמו פרה.. ביום למחרת (שבת) בצהריים תכננתי ללכת לסבתא שלי ושמתי עליי את הגי'נס. הוא היה טוב עליי. התבאסתיייי מממשש!!! ידעתי שעליתי במשקל. הלכתי עם אחותי לסבתא שלי והלכתי ברגל ובדרך אכלתי דגנים מצופים בשוקולד. אצל סבתא שלי אני תמיד נשקלת אז תכננתי להישקל שם..וכל הדרך חשבתי לעצמי: "וואי אם עליתי קילו?? מה אני יעשה? מה אני יתחיל דיאטה? אבל אין לי כוח עוד פעם למצבי רוח, לתחושות הרעב..". ככה כל הדרך חשבתי לעצמי. כשבאתי לסבתא שלי ישר נכנסתי להישקל. ראיתי שעליתי קילו. אולי קילו וחצי. מאותו רגע..יואו.. אני לא יכולה לתאר לך מה עבר עליי. נכנסתי לדיכאון, לבאסה... לא יכולתי לקבל את זה. היית מדוכאת, עצבנית לא יכולתי לדבר עם אף אחד לא יכולתי לעשות שומדבר. היית כעוסה על עצמי על כך שלא שמרתי על עצמי. אחותי שאלה אותי: מה קרה לך? אמרתי לה שאני עייפה אאז היא אמרה לי: רק עייפה או עייפה ומבואסת?.. אמרתי לה שאני קצת מבואסת כי עליתי קילו אז היא אמרה: נו?...ו?.. ואני לא הבנתי איך היא יכולה להיות כל כך אדישה.. כל הדימוי העצמי שלי ירד, לא יכולתי לסבול את עצמי.. החלטתי לא לאכול ארוחת ערב. בסוף, גם בזה נכשלתי וב10 בערך אכלתי. אני ילדה דפוקה. והיום...וואי..אין לך מושג..היה לי יום חרא מבחינה נפשית... הרגשתי שנאה כלפי עצמי..אבל שנאה..ממשששששששש קשה!!.. וואי זו הייתה תחושה זוועתית.. תמי..לא יכולתי להסתכל על עעצמי במראה.. נגעלתי מעצמי..לא יוכלתי להתלבש.. שנאתי את הגוף שלי את הפנים הכלללללל! וואי תמי.. בחיים לא הרגשתי ככה!! זה היה נוראאאאאאא!! זו הייתה תחושה זווועה זה היה עצוב כואב ומגעילל.. נשבעת לך תמי כל היום לא יכולתי להסתכל על עצמי לא יכולתי לחשוב על עצמי!! הרגשתי חרא!!! וואי זה כזה נורא לשנוא את עצמי..זה כל כך לא כיף!! אני רוצה לאהוב את עצמי גם בליל להיות רזה ואני לא יכולה.. וואי זו הייתה תחושה מגעילה אני אפילו לא יכולה לתאר לך!! עכשיו אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב.. אני לא יוכלה להגיד שאני אוהבת את עצמי.. אבל אניל א מרגישה כמו שהרגשתי בבוקר. וווווואי זה היה זוועההה!! עוד משהו הייתי היום בבייביסיטר וכשהיא הרדימה את הילד שלה נכנסתי לחדר שהיה שם מלא ספרים.. וכולם היו על הפרעות אכילה!!....רובם על בולימיה.. היה על אנורקסיה בולימיה משקל יתר... וראיתי ספר אחד שקוראים לו: כמה שוקל האושר? ובתקציר היה כתוב: "רזון- המילה ששווה כביכול אושר הצלחה שמחה חיים טובים וכו'.. אבל זה בעצם זה מרמה.." משהו כזה.. ואז היה כתוב: "האם אנחנו צריכים לרדת במשקל כדי להרגיש טוב עם עצמנו?" בקיצור זה נראה לי ספר מעניין.. בקשר אלייך- אני מאוד שמחה שהמצב שלך יותר טווב:-) וואי אתמול כשראיית שעליתי קילו אמרתי לעצמי: אני חייבת את תמי אני צריכה אותה!" היית חייבת אותך הרגשתי שאני חייבת לדבר איתך.. טוב תמושששששש אני חוללללללה עלייךךךךך!! שיהיה לך שבוע טובב **חמודה**

מתוקה , את הריי יודעת שזה לא נכון להגיב בצורה כזאת . את הריי יודעת שאת מגיבה ככה כי מבחינתך המשקל מסמל הרבה יותר ממה שהוא באמת . את רואה את עצמך כ"כישלון , אכזבה , וכו' ..." זה לא נכון . זה לא את באמת מותק . את הריי יודעת שהכישרונות שלך והמעלות שלך לא נזרקות לפח ברגע שעלית קילו ! את עדיין את . ואת עדיין צריכה להוקיר את מה שיש לך בזכות עצמך . את עדיין צריכה ללמוד להעריך את עצמך מבלי להיות תלויה במשקל . וזה לא לא משהו קל . ממש לא . אבל ברגע שנלמד לעשות את זה ברמה מוחלטת - זה אומר שניצחת והרווחת לעצמך חיים מאושרים בלי השתעבדות להפרעה . וחיים כאלה שמגיעים לך . בלי מצבי רוח משתנים בקיצוניות . חוץ מזה , רק לידע אישי , עלייה של קילו או ירידה של קילו , לרוב לא מסמלת משהו מוחלט באמת במשקל . רובינו עולים ויורדים ככה במשך הזמן בגלל שאנחנו אוכלים ושותים בצורה שונה במשך הזמן. וזה יכול להיות רק הצטברות נוזלים שיורדת ביום למחרת . אבל זה לא אמור להוות כזה משבר עולם . זה לא סוף העולם . את לא דפוקה , ואת לא אפסית ולוזרית "שנכשלת" . כי היעד שלך מלכתחילה של לשמור על משקל בלי לזוז ממנו גרם זה לא ריאלי . אמרתי לך את זה . בגלל שאת מתפתחת ומתבגרת ומשקל משתנה כל הזמן בעקבות המון גורמים . אז דיי לירידות . אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב ושמצב הרוח שלך משתפר . הספרים שראית בחדר של האשה . לדעתי את צריכה לבקש ממנה את אלו שמעניינים אותך . אלו ספרים שיכולים ללמד אותך על דרכי המחשבה של המחלה . אם את חושבת שהכיוון שאליו את תלכי זה רתיעה בעקבות קריאת ספרים כאלה , אז כן בהחלט זה נשמע רעיון טוב . אולי כדאי לך להשאיל ממנה ספר כזה . את יכולה להגיד שאת סתם מתעניינת כי יש הרבה דיבורים על זה במדיה בזמן האחרון . היא לא חייבת לדעת עלייך אם לא נוח לך לספר לה ... מה שכן - אם את חושבת שספרים כאלה יהוו טריגר ורק ימשכו אותך יותר לה"א - אז ממש לא . את מכירה את עצמך . אני חושבת שתוכלי לעשות את ההבדלה כשצריך כמו כאן . לדעת מתי לא למשוך את החבל יותר מידי ... מה שאת מרגישה לנכון . זהו מותק , אני עפתי , מקווה שהכול חוץ מזה בסדר . שמחה לקורא ממך כל פעם . נשיקות בובה תמי

ללמוד להעריך את עצמי מבלי להיות תלויה במשקל.. למרות שכשאני בדיאטה אני בכלל לא חושבת על המשקל!.. אז למה זה קורה לי?? אני מרגישה עם עצמי חרא בימים האחרונים! שאני לא ראוייה לכלום, שאני לא מספיק טובה, לא מספיק יפה, לא מספיק רצוייה שכולם יותר טובות יפות וחכמות ממני. שאני ילדה ממממממש מגעילה ומכוערת. אני שונאת את עצמי. נמאס לי גם להיות הילדה הכי מכוערת במשפחה שלי. אחותי למשל,היא ממש יפה, והיא גם רזה. היא יותר גדולה ממני וושוקלת פחות ממני! [[אנחנו באותו גובה]].. וכשנשקלתי בשבת אז היא אמרה לי: דיי!! מה אני שוקלת פחות ממך?? ואז היא רצה לספר את "הבשורה המשמחת" לאמא שלי. יופי לה. אם אני ישים סרט בשיער זה יהיה עליי מכוער, אבל אם היא תשים זה יהיה עליה יפה. אווווף למה זה חייב להיות ככה??? אני רוצה לאהוב את עצמי-כמו שאמרת-בלי קשר לבטן או משקל אבל זה בלתי אפשרייי! בקשר לאישה- מממממממממש אבל ממממש אין מצב שאני יגיד לה שאני לוקחת ממנה ספר.. היא תחשוד!! הרי..מי שאין לה הפרעה או מה שזה לא יהיה.. ספרים כאלה לא יעניינו אותה!.. גם ככה אני מפחדת לפלוט ליידה משהו.. אתמול חשבתי לעצמי מה היה קורה אם הייתי אומרת לה שאני עושה דיאטות, שאמא שלי לא יודעת על זה, שאני אוכלת רק סלט ולפעמים רק תפוח, ושניסיתי להקיא. וווואאיי.. ישר לאישפוז כפוי..חחחח בכל מקרה הספרים משכו אותי בגלל הנושא והכל וכן- אני יודעת שזה ייגרום לי טריגר.. אני מכירה את עצמי.. ספרים מדרדרים אותי סרטים מדרדרים אותי בנות רזות הכלללל.. אה, אגב, היום לבשתי ג'ינס שלא לבשתי מאה שנה בגלל שהוא היה נופל ממני כל הזמן. והיום הוא עלה עליי. והוא היה נראה יפה ושמחתי שהוא עלה עליי סופסוף אחרי כל כך הרבה זמן. ואז הבנתי מזה אומר- שמנתי. ואחותי גם אמרה לי: מה? הגי'נס הזה עולה עלייך? אני שמה אותוו רק עם חגורה. יופי יופי. אז מצד אחד זה מזה כיף שהג'ינס עולה עליי.. מצד שני...? מזה אומר על הגוף שלי? ומצד שלישי.. זה מידה 24..אולי זה לא אמור להיות גדול עליי בכלל?! ומצד רביעי.. לפני כן זה היה ענק עליי. חחחחחח שיגעתי אותך?.. אני כולי משוגעת. ואת תמוש, מה איתך?? איך את מרגישה? שמחתי לשמוע על חברה שלך..שדיברתן סופסוף שאת מאמינה בה.. כל הכבוד לךך!! ובכלל, כל העבודה שלך פה בפורום.. אני קוראת את התגובות שלך לאנשים.. את כל כך מעודדת!... אוהבת , **חמודה**