תמייייייייייייייי:-):-)!!!!!!
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה - תמיכה
נשקלתיי!! בבוקרר!!! לא עליתי במשקללללללללללללל!!! לא עלתיי!!! נשארתי אותו דברר!! וואי את לא יודעת איך אני מאושרתתתתת!!!! אני שוקלת 40!!!!! לא עליתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וואי תמי אני לא יכולה לתאר לך את האושר שלי..עליתי על המשקל בעיניים עצומות, פתאום אני פותחת אותן ורואה 40. וואי התחלתי לקפוץ בחדר איןן לך מושגגגגגגג!!:-) חחחחחחחחח את בטח חושבת שהשתגעתי.. וואי אם הייתי רואה עלייה במשקל..בלי לחשוב פעמים-ישר הייתי מתחילה דיאטה!! ישרר!!! אני זוכרת שלפני שנה וחצי בערך..פחדתי מהמשקל-40. מתתי מפחד..שקלתי 36 ואח"כ 38 ופשוט פחדתי שלקול 40!! חשבתי שאם אני יגיע ל40..אין זהו. זה יהיה סוף החיים שלי. אני ימות!. ואז הייתה לי בדיקה אצל האחות המשוגעת בבי"ס ועליתי על המשקל וראיתי 40.. ונכנסתי לפאניקה.. והיא אמרה לי: למה את חושבת ש40 זה הרבה? אמרתי לה: 40 זה המוןןןן!!!! אז היא הוציאה טבלה והראתה לי איך שהמשקל שלי תקין ובלה בלה בלה.. ויצאתי מהחדר אבל לא הייתי רגועה, ואחרי כמה דק' נכנסתי אליה שבו ושאלתי אותה מה ה-bmi שלי מזה אומר ואם זה יותר מדי?.. ואז היא גם התחילה להפחיד אותי שאני יהיה אנורקטית ויינשור לי השיער השיניים ואני ימות. איכס אני לא סובלת אותה חולת נפש. וואיייי אוףף כואבת לי הבטןן..... לא אכלתי מהצהריים ואני לא יכולה לאכול כי כואבת לי הבטן!! יש לי בחילה בא לי להקיא.. הייתי היום בבייביסיטר..אני אצלה פעמיים בשבוע וכל פעם היא מציעה לי לאכול לשתות ואני לא רוצה-לא כי אני מתביישת או כי אני בדיאטה..פשוט כי לא בא לי..! ובאמת לא בא לי..אבל היא חושבת שזה בגלל שאני מתביישת. והייתי השבוע בביביסיטר במקום אחר ושם בכלל הוציאו לי את כל "אסם" לסלון אבל באמת שלא היה בא לי!... בקיצור היום בביביסיטר היא הציעה לי לאכול ולא רציתי אז היא אמרה לי: מתי נזכה לראות אותך אוכלת אצלנו?? וואי ואיך נבהלתי..חשבתי שהיא רצתה להגיד: מתי נזכה לראות אותך אוכלת? בקיצור הוא הוציאה קופסה כזאת עם שוקולד וממתקי גומי אז לקחתי מהממתקי גומי, ולפני כן היא נתנה לי גם כמה שוקולד כריות.. ומהשוקולד שהיה על השולחן כבר לא רציתי. בעצם כן רציתי. אבל לא ררציתי לקחת כי פחדתי שהיא תחשוב כמה אני שמנה וכמה אני טוחנת אוכל. אז כשהיא הלכה להרדים את התינוק שלה התחלתי לחטט לה בארונות ולחפש את השוקולד, וכשמצאתי אותו החבאתי אותו בכיס של המעיל שלי ולא אכלתי ממנו עד שהגעתי הביתה. מממממההה עוברר עלייי??????????? וואי אני דפוקה בשכל נשבעת לך. אה עוד משהו, קראתי על החלום שלך..אמאלהה איך פחדתי..חלמת על ההלוויה שלך?... וואלה מי שיעז להרוג אותך אני יישבור לו תפנים. חח לנתח לך את החלום אני לא יכולה אבל אני יכולה להגיד לך שזה הפחיד אותי, וגם חלמתי שאבא שלי עוזב את הבית ופחדתי.. טוב תמי מאמי, תגיבי לי איפה שאת רוצה.. על ההודעה שנמחקה-חחחח איזה ביאוס, אבל לא נורא.. אוהבת אותך המוןןןןןןן **חמודה**
הנני כאן . כמו השיר . ואת ההודעה הזאת את תראי . אני מקווה . נמאס לי לכתוב הכול מחדש . אני שבוזה בימים האחרונים . יותר מיידי רגשות מציפים אותי . כאלה שאני לא ממש יכולה לעשות כלום איתם . מנסה אבל לא עוזר . אז ההודעה הנוכחית לא ממש תהיה "שיא האופטימיות" . אבל שוב לגבייך אני חושבת שיש מקום לתקווה . שיש מקום לשינוי . אני לא נכנסת לדיבורי סרק על עצמי . למה אצלי זה שונה . ואם זה שונה או לא . אז עלייך - "חושבת שהשתגעת" - אממ אני חושבת שכבר לפני כן היית קצת משוגעת :) אז לא מפתיע אותי לשמוע שקפצת שעה בחדר אחרי שראית 40 על המשקל . לחשוב שזה משהו שהוא בריא ? להיכנס לכאלה מצבי רוח בגלל משקל ? שכל קילו ינתב לך את ההרגשה הכללית ? יגיד לך איך להרגיש ולהיות ? מניסיון ארוך טווח כשכל מצב הרוח שלה היה מושתת על כמה ירדתי או עליתי . זה ממש לא בריא . וגם "קצת" גורם לך להיות משועבדת למשקל . ואז את מתחילה משקילה פעם בשבוע , לפעם ביום ומהר מאוד לכמה פעמים ביום . וזאת אובססיביות כבר . אז נכון את לא שם . במקום של השקילות התכופות . אבל אני אומרת לך - לפי ההשפעה שיש לזה עלייך . את מקבלת סוג של ביטחון מזה . וזה לא טוב . זה יגרום לך לרצות לקבל את הביטחון או לערער אותו שוב ושוב ושוב ... ואם היית רואה שעלית קילו ? 41 זה הרבה מידיי ?! את כבר לא ילדה מותק . את נערה . ומשקל 40 זה לחלוטין בסדר אם לא נמוך בשבילך . אני לא ממש יודעת מה הגובה ושאר פרמטרים אז אני לא יכולה להגיד . אבל בטח שלרדת במשקל זה לא יועיל לך . ואת כבר נוכחת לדעת זאת בעצמך . ואם את רוצה לחזור למשקל של הגן - וואלה , בואי נראה אם תצליחי לחיות עד אז . זה כמו שאני אבוא ואגיד ל ך " אני רוצה לשקול 35 קילו " :) עם 1.74 - לא ממש נראה לי שהייתי מצליחה להרים את עצמי על הרגליים . אם בכלל לחיות . את מבינה זה משקל שהוא סכנה לגוף . סכנה לכל המערכות . אין שומן , עזבי שומן , אין שרירים כבר כדיי להכיל את כול כולך . ואז מה קורה ? נכון , יש קריסת מערכות . כי הגוף בשביל להתקיים נכנס למצב חירום בו הוא מפסיק תהליכים שדורשים יותר מידיי אנרגיה . ומתחיל לקחת משאבים , ואנרגיה על חשבון אחרים . ואז יש כשל כלייתי , כשל ריאתי , כשל של הכבד , בדרך יש המון סיבוכים של המעי , וכל מערכת העיכול , למעשה כל מערכות הגוף משתתפות בניסוי הזה , ואחרון חביב - נכון הלב שלך . מה שגורם לך לחיות . המכונה הזאת שמפעילה ומזרימה דם לכל האיברים . וככה יש קריסת מערכות . נחמד לא ?! אם זה קורץ לך מאיזשהו מקום . כל מה שאמרתי - מצבך לא טוב . ואם את מודעת לכל מה שאמרתי אבל לא אכפת לך - גם כן . אז מה מהם זה את ? אני מנחשת שהאפשרות השנייה . לא מספיק אכפת לך מעצמך כדיי לעשות משהו בנידון . נשארת במקום הנוח הזה ? כמו שאני הייתי ? תחשבי עם עצמך אם שווה להקדיש את החיים שלך למטרה כזאת במקום למטרות אחרות . לדעתי אם יש כבר כל כך הרבה התלהבות מלכתחילה ממשהו , נתבי את זה למקום שיועיל לך . ואני כבר הסברתי לך למה להרזות עוד ועוד - זה לא ממש יועיל ודיי יגרום לך להרבה הרס בדרך . חשבי עם עצמך מה באמת יעזור לך . אני כאן בשביל לעזור לך לראות את הדברים האלה . אבל בסופו של דבר , את היא זאת שמקבלת החלטה ועומדת מאחורייה . לא יעזור לך שאני מדברת ואת לא עושה עם זה כלום . נכון ? בנוגע לחלום שלי - טוב אז לא ממש חלמתי שורצחים אותי או משהו . זה לא העניין של החלום . זה גם לא ממש מבשר מוות את יודעת :) . זה פשוט חלום כמשל . התת מדע שלנו בחלומות משתמש בשפה משלו . וכבר היו לי חלומות מטורפים בעבר . את לא תאמיני איזה . זה לא הכי מוזר שחלמתי . אבל זה כן חלום , אחד ממעטים שלא ממש הבנתי את כל המשמעות שלו . יש לו הרבה סימבוליות . הרבה סמלים שמדברים על דברים שאני עוברת . על איך שאני מרגישה ואיך שאני מסתכלת על הדברים . ובגלל זה חשוב לי להבין מה פשר החלום . כי זה לפתור בעיות עם עצמך . אבל ניתוח החלום שלי , קצת שבז אותי עוד יותר . ציפיתי למשהו מנחם . וקיבלתי את האמת הקרה בפרצוף . מאכזב משהו . אבל בסדר . אין לי כל כך מה לעשות . לפחות עכשיו אני מודעת יותר לעצמי . טוב מותק , אני מאמינה שאת כן רוצה לצאת ממעגל הדיאטות . אם לא - לא היית מראה לי נכונות שלך לדיבור על הנושא . עצם זה שאת רוצה ומוכנה להקשיב לי ולאחרות כאן , זה כבר אומר שיש בך שביב של תקווה שמוכן לקבל ולפעול על פי הדברים שאנחנו מייעצות לך . מעטים אם בכלל אנשים שהם חסרי תקנה . ( בני סלע למשל ...) את לא חסרת תקנה . ואת גם בגיל שיותר קל לשנות את ההרגלים ולהחליף אותם באחרים מאשר בגיל 50 , 60 . שם זה כבר יותר טבוע בך . יותר עמוק מושרש . וכיוצא מכך הרבה יותר קשה לשינוי . מאמי , שיהיה לך שבוע מקסים . ומלא הצלחות וכיף . דברי איתי . אני עדיין כאן בשבילך . אוהבת המון . תמי
אני לא אמרתי שאני רוצה לרדת מתחת ל40 קילו. 40 קילו זה בסדר בשבילי, זה טוב מאוד זה מצויין. לפעמים המשקל שלי יורד ל39 ואז זה בכלל מצויין. כשהייתי בדיאטה עליתי על המשקל וראיתי שאני שוקלת 39 והייתי אדישה ביותר. ירדתי מ40 ל39 וזה אפילו לא הזיז לי.. אין לי מושג למה. הרי היית אמורה לשמוח!.. אבל זה בכלל לא שימח אותי וסתם הייתי אדישה.. הסתכלתי על מה שהמשקל הראה והחזרתי אותו למקום. מוזר לא?.. בקשר לשאלה שלך- כן. 41 זה הרבה מדיי. אם הייתי עולה במשקל..וואו..אני לא יודעת מה הייתי עושה לעצמי.. אני רוצה להישאר ב40.. לא ביקשתי לרדת מזה אבל גם לא צריך לעלות. אני נמוכה.. משקל גבוה יותר זה יהיה לא טוב.. אני 1.46 מטר. ככה שאני לא יכולה להשמין יותר מדיי. ונכון, אולי אני לא אמורהל הכנס למצב רוח כאלה בגלל משקל..אבל זה המצב. וכרגע, כל עוד אני שוקלת 40 והמצברוח שלי טוב אז זה לא מפריע לי. וברררווווווווררר שאני רוצה לצאת ממעגל הדיאטות- אבל אני לא רוצה להישאר שמנה. ואני רוצה לאהוב את עצמי- אבל זה ייקרה רק אם אני יוריד את הבטן מה שמצריך דיאטה.. זה מעגל כזה את רואה? זה לא שאני מחליטה.. הרי ברו שגם אישה מאודד שמנה שניסתה הרבה דיאטות בחיים שלה רוצה להפסיק עם הדיאטות- אבל היא לא יכולה כי היא רוצה להיות רזה. רזה=יפה! אין מה לעשוותת! בקשר אלייך- מה קרהה??? מזה העצבות הזאת? הפסימיות? מה קורה לך?... בא לך לשתף אותי? גם אם אני לא ממש טובה בעצות.. אני יישמח לשמוע.. ומה עם החלום? מה גילית עליו? על מה שמסתתר בו?.. עצוב לי שאת ככה.. טוב תמוש אני נוסעת היום לת"א דרך החוג תיאטרון לראות 3 הצגות ואני מתחילה היום ללמוד ב11 אז אני תיכף הולכת להתארגן. שיהיה לך שבוע מקסיםם ובקשר להודעה שלך למטה, אני ממש לא מסכימה איתך!! אם רק היית יודעת כמה עזרה את נותנת לי..אין לך מושג! אולי זאת אני..נגיד.. אבל מה איתך?? את לא מבינה שאת היחידה שהסכמתי לשתף אותה?? את לא ראית שרציתי לעזוב את הפורום לפני שכתבת לי הודעה? לא ראית את השיחה שלי עם כל הבנות.? שלכולם התנגדתי וחשבתי שכולן רק רוצות לעשות עליי "מחקר" כביכול? לא ראית שהייתי סגורה עם כולן? שלא האמנתי באף אחת? שוויתרתי על עצמי כבר מזמן? שכל האחרות כבר וויתרו עליי ואמרו "טוב אין לי יותר מה להגיד לך" ורק את התעקשת עליי [[ ועדיין מתעקשת?...]] תמוש, אם זה לא נקרא עזרה אז אני לא יודעת מזה עזרה.. אוהבת אותך המוןןןןןןןן **חמודה**