קבוצת תמיכה

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

26/11/2006 | 20:03 | מאת: רותמוש

אני כפי שאמרתי בתקופת השירות הצבאי.. אני לא רוצה טיפול דרך הצבא אני בתפקיד שנדרש חוזק נפשי ואני לא רוצה להיתפס כחלשה. מה לעשות שאנשים מייחסים לה.א חולשה. נימאס לי להתמודד עם בולמוסים וצומות אנירוצה לחיות חיים מלאים עם שמחה כמו פעם לא רוצה לחיות על זיכרונות לכן אני מחפשת איזה סוג של מענה. האם קיימות קבוצות תמיכה שנפגשות וכדאילציין שאין לי יותר מידי כסף מיותר עכשיו בכול זאת חיילת.. תודה וערב נעים לכולכן מתוקות..

לקריאה נוספת והעמקה
26/11/2006 | 20:17 | מאת:

אני הגעתי לקבוצת תמיכה בתל השומר שכלל פגישות...שבועיות עם בחורות כמוני..וגם אחת לשבוע פגישה עם הדיאטנית שלימדה אותי כיצד לאכול ולא לפחד מאוכל..שווה לנסות ועוד דבר להראות כלפי חוץ חזקה ובפנים להרגיש קטנה בגלל משהו זה חולשה..אבל לדעת ולהכיר שיש לי בעיה ואז מה למרות הקושי אני בצבא שווה בן שווים ועושה הכל זו חוזקה ואת כזאת..מי שרואה א. כחולשה אינו מבין כי אינו עובר מה שאת עוברת..אבל לעבור הכל ולשרוד למרות הקשיים זו חוזקה שבחזקים... תאמיני לי שהיום אני לא רק שלא מתביישת אלא בגאווה אומרת כן...הייתה לי בעיה המון שנים לקח לי זמן לטפל בה והצלחתי ואין לי במה להתבייש ..כל מה שעברתי ובכל זאת הצלחתי במה שיכולתי זו הצלחה..לא להשתוות לאדם אחר עם חיים אחרים כל אחד וחייו שלו..נכון? בכל מקרה שמחה שאת כאן נעזרת בכייף..נסי למצוא את הדרך שמתאימה לך את כבר בחצי הדרך..וזה חוזקה נפלאה.. נשיקות דינדין

27/11/2006 | 20:32 | מאת:

ב"ה זה מאוד נחמד לרצות חיים טובים השאלה מה את מוכנה לעשות למענם? אמנם שאלה מקניטה אבל את מציבה תנאים שהם לחלוטין בלתי אפשריים אם את באמת רוצה לצאת מזה. מהכרות מעמיקה צבא היא לא מסגרת שמאפשרת טיפול נאות בבעיה. אני מציעה לך לשקול שחרור אם את באמת רוצה לחיות את החיים עליהם את מדברת...אפשרות אחת או שפשוט לחכות לתום השרות מה שיכול לדרדר את מצבך ואנני בטוחה שזה יועיל לך בטח לא להשיג את המטרה הנפלאה שאת רוצה לעצמך שאגב היא אפשרית לגמרי. מה שתחליטי... בהצלחה המון אהבה

27/11/2006 | 13:06 | מאת: אושר23

אני גאה בך כ"כ שאת מחפשת באמת עזרה עם כל הקושי ומחפשת דרכים לצאת מהמעגל המגעיל והמרובה סבל אוהבת אני.......

28/11/2006 | 21:47 | מאת: רותמוש

זה לא מדוייק לקח לי כ"כ הרבה זמן להגיע למסקנה שאני צריכנ עזרה אבל אני לא מוכנה כנראה בכול מחיר. התקופה ההיא וגם העכשווית לקחו מימני מספיק. אבל אני לא מוכנה לתת לה לקחת לי את גם את התקופה של השירות הצבאי. יכול להיות שזאת טעות אבל כנראה שאני יגלה לבד לטוב או לרע. בינתיים אמשיך במאבקים האישיים שלי שאני מכירה היטב. אבל מה איתך את גאה בעצמך? אפשר לדעת איך את מתודדת ועם מה? כמובן אם את מוכנה לשתף.. (: