משהו שכתבתי עכשיו...

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה - תמיכה

20/11/2006 | 00:08 | מאת: סתם אחת...

פעם אחת היתה ילדה קטנה. ילדה קטנה בעולם גדול, לפעמים גדול מדי. בעולם היו הרבה פרחים יפים. אבל לפרחים האלה היו גם קוצים. הילדה ניסתה לחיות בעולם הגדול, ולהנות מכל הפרחים שהיו מסביבה, אבל הקוצים כל הזמן דקרו אותה, וזה כאב לה. ככל שעבר הזמן היא גילתה שככל שהרחים יותר יפים, ככה הם גם יותר דוקרים. ואי אפשר להנות ככה, כי זה כואב מדי. זה כאב כ"כ עד שהיא החליטה לא להמשיך ככה ויצרה ה מין בועה קטנה, בדיוק לגודל שלה. בתוך הבועה הזו היא היתה מוגנת ובטוחה. ככה הקוצים בחיים לא יוכלו להגיע אליה ולהכאיב לה. נכון שבתוך הבועה אי אפשר גם להנות מהפרחים, לפחות לא באותה מידה, אבל זה גם לא כאב ככה. וככה היא נשארה. ילדה קטנה לבד בתוך בועה קטנה בעולם גדול מדי. אף אחד לא יכול להכנס לתוך הבועה שלה. בעצם היא חיה בעולם אחר, קטן בתוך העולם הגדול מדי. והיא נשראה לבד בעולם שלה, למרות שהיו מסביבה עד הרבה אנשים. היא לא יכלה לתת לאף אחד להכנס, היא חייבת להישאר לבד. כי אם מישהו ינסה להכנס הבועה תתפוצץ ולא יהיה שום דבר שישמור עליה. אבל כואב לה. כואב לה להיות לבד. כואב לה בפנים, ואין לה מה לעשות. רק להמשיך לשמור שהבועה לא תתפוצץ. כדי שהיא תהיה מוגנת לפחות מהקוצים. כי מעצמה היא לא תוכל להגן על עצמה בחיים... יצא לי ארוך.. תודה למי ששרדה עד כאן...

20/11/2006 | 00:16 | מאת: או

ואוו את ממש מבטאת יפה את מה שאת מרגישה אחלה כשרון כתיבה ויצירתיות יש לציין שאהה..בב..תי!!!

20/11/2006 | 00:17 | מאת: אושר23

....

20/11/2006 | 07:25 | מאת:

זה נפלא התיאור שכתבת..וזה קורה להמון אנשים וילדים שנפגעו בחייהם..והפחד לנסות דברים חדשים שמה אנ אפגע גורם להם ליצור בועה .. אך הבועה הזו לא בהכרח..מביאה הגנה להפך היא משמרת את המצב באותו סטטוס הרי הגנה באה לאחר חיסון, התכשלות ניסיון..ולכן..לנסות להתמודד עם כל קוץ שבא מביא את ההגנה..הרי אם נטמון תראש בחול זה לא שהעולם יפסיק לתפקד..להיפך מי שבתוך הבועה יפסיק לתפקד ולא ידביק המון רגעים נפלאים ולא כולם קוצים.. אבל מה שכתבת הוא ממש נפלא בתיאור של מה מרגישים..ובכלל זה טוב ומרגיע לכתוב ובמיוחד מישהי שהיא לא סתם אחת.. יום נעים דינדין

21/11/2006 | 15:24 | מאת:

ב"ה אם כולן מעירות לך על זה זה אומר שזה עצוב שכך את מרגישה אודות עצמך והלוואי לשם אופטימיות תשני את מזה לתקווה ולמה שאת כן רוצה שיהיה לך.. נשמע שבחרת לך להיות בתוך בועה ולא. לא כל הפרחים עם קוצים ולא כולם דוקרים אני מסכימה שכל התקרבות היא מאיימת מפחידה במיוחד אם את מאלה שאין להם אמון וגם את זה אני יכולה להבין. אבל קחי רק אותנו כדוגמא.. מה? גם אנחנו פרחים עם קוצים? לא נראה לי שאנחנו עם קוצים פה אחת לשניה ואם זה מתאפשר ואפשר לדבר וזה לא לגמרי וירטואלי כי יש הכלה ויש נכונות ויש מעשה חשוב פה מצד כולם אז זה אומר בפשטות שאפשר למצוא לזה ממשות בחיים "הלא וירטואלים" זה אפשרי אני מסכימה שחיים הם שק של הרגלים אבל גם מה שתיארת הוא סוג של הרגל שללא ספק יש לו בסיס אבל אני לא בטוחה שההווה שלך מעודכן לגביו זה יכול להיות שונה ואת בהחלט יכולה להתחיל לנסות את הדרך שלך מחוץ לבועה . נכון. את גם תפגעי אבל את גם תרוויחי רווח נקי וככל שתפעילי את השריר הוא רק יתחזק. תצמצמי אותו הוא יתחלש החלק האופטימי הוא ששריר תמיד אפשר לחזק. כמו כל דבר שמזינים אותו הוא גודל אל תזיני אותו בבועה דמיונית מנותקת זה לא מגיע לך ואף אחד לא רוצה אותך פה מנותקת נשיקות יקרה