חמודה - אני ממש לא מתייאשת

ממך ... א) כי אני לא אדם שמתייאש ... ועובדה שהגעתי עד הלום , והצלחתי לעשות דרך ארוכה עם עצמי הן מבחינת המחלה וההרס העצמי והן מבחינת הדימוי עצמי ובטחון . אני אדם שונה לחלוטין ממה שהייתי לפני כמה שנים . לא תאמיני כמה שונה . אני מסתכלת על הדברים בצורה יותר מפוכחת . זה לא מושלם עדיין ...ברור . יש לי פה ושם דפקטים של המחלה שחוזרים ועושים את שלהם בראש שלי אבל כשמסתכלים על התמונה שלמה - עשיתי דרך ארוכה ויפה . לכן להגיד שאני אתייאש ממך - זה גם להתייאש מעצמי . אני לא עושה את זה . ולא אעשה את זה . אז אל תכניסי לי מילים שלא שלי לפה :) ב) אני חושבת שאצלך יש עדיין תקווה . לא הייתי מנסה כל כך מלכתחילה אם לא הייתי באמת מאמינה בזה . לרובינו יש תקווה לשנות את הרגלים ודרכי המחשבה של המחלה . זה קשה , מייגע ולפעמים לא ממש אפשר להבחין באותו רגע בשינוי , אבל זה שינויים שנבנים עם הזמן . זה הצטברות במכלול הזמן . את מבינה מותק ? את נדבר עוד שנה , שנתיים את תראי כמה שינוי עברת ... אני פשוט מנסה להחדיר בך קצת אמונה עצמית . שתראי את מה שאני רואה . את מה שכל הבנות כאן בפורום רואות בך . את מה שהסובבים שלך רואים בך . ולנסות לחדור למעטה הסקפטיות שאת מחדירה לעצמך . :) אני בעצמי קצת סקפטית בראיית עולם שלי , אבל עד מידה מסיימת ... כי צריך להיות ריאליים לגבי המציאות , אבל לשלול כל דבר בלי לנסות ? זה כבר קיצוני למדיי . וזה מונע ממך התקדמות בחיים . מצליחים כשמנסים . לא מנסים - לא מצליחים . וכשאת לא מאמינה בעצמך את לא מנסה ... מבינה לאן אני חותרת עם זה ? כולנו חייבים להאמין בעצמינו בשביל להתקדם בחיים . אני ממשיכה להתעקש ע זה שתגידי מה התכונות הטובות שלך . כי אני יודעת שברגע שאומרים בקול רם משהו , את נותנת לו מעין אסמכתה מבחינתך . קשה להסביר , אבל אני יודעת שזה עובד . את מוכיחה שיש כאלה דברים . ואני נתתי לך רק כמה דוגמאות בהודעה הקודמת שלי . את אפילו לא ניסית להתייחס אליהם . להגיד זה נכון , זה לא ... זה פשוט להתייאש מלכתחילה מבלי בכלל לנסות . זה מצחיק שאני כותבת לך את זה . כי בדיוק דיברתי בטלפון עם חברה של אח שלי על זה . על ללכת בעקבות החלום שלך . לא להתייאש . לנסות ולנסות ולהמשיך לנסות עד שמצליחים . ואני גם אמרתי את זה לחברה שלי אתמול . כי זה נוגע לכל תחומי החיים . ואת רואה שמי שעומד על שלו , מי שמאמין בעצמו ומי שמנסה - בסופו של דבר מצליח . התמדה משתלמת . וזה נכון לגבי הכול ... מי שמתייאש מוצא עצמו מתפשר על דברים שהוא לא ממש אוהב ... וזה חבל אמיתי . כי אני חושבת שמגיע לך את הכי טוב עבורך . לא כך ? שוב - אני לא מצפה שתסכימי איתי על הכול . אני יודעת שקשה לך לראות את מה שאני אומרת מתיישם בסופו של דבר . אבל אני רק מבקשת ממך דבר אחד - לנסות . תנסי ליישם את מה שאני אומרת . תנסי ותיווכחי בעצמך כמה שזה נכון . תנסי אוקי ? ואם זה לא יצליח אז נדבר על זה שוב ... אוקי ? אבל לא מתייאשים מבלי לנסות ... מותק תסתכלי החוצה , תראי איזה מזג אוויר יפה יש בחוץ ... יש לך סופשבוע להנות בו . תנצלי את זה למטרות טובות ! תנצלי את הזמן הזה שיש לך להיות עם אלה שאת אוהבת . תנסי לגשת אל אבא שלך , בצעדים קטנים ... שוב לא מצפה שתנהלו שיחת נפש עכשיו אבל כן איזשהי אינטראקציה ראשונית שתתחיל קשר . אני חושבת שהוא יופתע לטובה מזה שתגשי אליו . זוכרת שאמרתי לך שכשאת שוברת את הקרח אשונה עם אנשים , אז לאדם השני יש יותר בטחון לעשות כן ולהמשיך את מה שהתחלת ? אני מאמינה שאם תנסי . תראי שאני צודקת . תצאי , תבלי , תצחקי , תעשי כיף - את צעירה ותהני מזה !!! אני שמחה שאני בת 19 . אני נהנית מהגיל שלי . אני יודעת שהרבה דברים ממה שאני עושה עכשיו אני לא אוכל לעשות בגיל מאוחר יותר. אני מנצלת את החיים לטובתי . ואני מאושרת מזה שאני יודעת להעריך אותם . כי לא חסרו לי תקופות שהייתי בדיכאונות קשים ושלא ראיתי אור בחיים שלי . ונראה לי שאני מעדיפה את המצב עכשיו . לא חושבת ? :) מותק , אני כאן , לא התייאשתי ולא אתייאש ממך . דברי איתי , קחי את עצתי לטובה . תנסי . רק תנסי . אחרי כן נדבר על השלב הבא . שיהיה סופשבוע מקסים ומדהים . הוא נראה כאחד שמתחיל להיות כזה ... נשיקות מותק . אוהבת אותך תמי

זה נורא מחמיא לי ונורא נוגע לי שאת "לא מוכנה לוותר עליי".. ולא להתייאש.. זה באמת מראה על אכפתיות מצידך ואני מאוד מעריכה את זה.באמת. אבל חבל לך על הזמן. אני מכירה את עצמי.. הרי ראית שאף אחת כאן בפורום לא הצליחה לשנות את דעתי או את "הקיבעון המחשבתי". למרות שאלייך באמת הצלחתי להיפתח אבל זה לא יעזור. וזה לא שאני שוללת בלי לנסות.. אני פשוט כבר יודעת מראש, אני חוסכת מעצמי את השאר. בקשר לתכונות.. אני לא מבינה למה את כל כך מתעקשת. ישבתי היום וחשבתי. לא מצצאתי!!. באמת שלא. אבל למה את כל כך עקשנית בעניין הזה??.. מזה כל כך משנה לך?... בואי נעזוב את זה טוב?.. ראיתי את התכונות שכתבת לי בהודעה הקודמת.. לא. כלום לא נכון לגביי. אני יודעת מה לא טוב בי.. לזה אני יכולה להביא לך רשימה שלמה אם את רוצה. בקשר לאבא שלי.. הייתי איתו באוטו לבד. לא דיברנו מילה. נראה לי שגם את זה מוטב לעזוב. מה שהיה- היה ונגמר. אין טעם להתעסק בעבר. עוד משהו, אחרון, שאולי בגלל זה כבר עדיף לך לוותר, ואני רצינית. ביום ראשון אני מתחילה דיאטה. התחלתי לשכנע את עצמי כבר מיום חמישי. להגיד לעצמי לא לאכול, להגיד לעצמי שהדיאטה לא תשפיע עליי לרעה, אמרתי לעצמי שאם אני רואה שהיא מפשיעה עליי לרעה אני מפסיקה אותה. אמרתי לעצמי שאני צריכה להיות חזקה ולא להישבר. אני יודעת שזה מאכזב, באמת חשבתי אם לספר או לא. אבל תביני שאם אני לא עושה דיאטה אז אני מאכזבת את עצמי. וכן, אני יודעת, רזון לא מביא אושר. אבל אני לא יכולה להמשיך להסתכל על עצמי. ואבא שלי... ואחותי שהיא כל כך רזה.. וחברות שלי.... את מבינה?? תמי, אני ממש מודה לך על הדאגה על האכפתיות ועל הרצון לעזור.. אבל באמת- תעזבי. אני לא חושבת שיש מישהו שיכול לעזור לי.. אני עקשנית בעניין הדיאטות. כמו שאמרת "הקיבעון המחשבתי". את סתם מבזבזת עליי אנרגיות. אני לא חושבת שאני ראוייה לזה, או את- להמודד עם זה. אני קוראת פה את ההודעות שלך אליי ובכלל בפורום ואני ממש גאה בךך. על הדרך שעברת. את זוכרת, שלפני שעזבתי פה כתבת לי אם אני עדיין בפורום? ואז התחלנו להתכתב..? טוב.. עכשיו אני כבר חושבת שאני צריכה באמת לעזוב.. הפורום משפיע עליי לרעה. [[לא את..]]. אבל אני באמת רוצה להתחיל את הדיאטה שלי.. הפורום מונע ממני.. תודה על הככככלללל **חמודה**

ואם מה שאת באמת רוצה זה לעזוב את הפורום . אני לא אוכל לעצור בעדך . אבל מתוקה חשוב לי שכן תביני שאני כן מוכנה לעזור . שאני כן מוכנה להמשיך ולדבר איתך עד שיצא עשן מצידי , ואת רואה שלא רק שזה לא מפריע לי אלא אני מקבלת מזה דיי הרבה דברים בעצמי ... את גורמת לי לחשוב על הרבה דברים . שלא תחשבי שלא . כל מה שאני רושמת לך אני מאמינה בו . ואני מאמינה בך . אני יודעת שאת לא ממש מאמינה בעצמך וזה הדבר שהכי צורם לי . כי ברגע שתשכילי להבין שאת ראויה לחיים טובים יותר . ברגע שכולנו נשכיל זאת , וברגע שנשנה את דכי החשיבה המעוותים שלנו , אני יודעת - מניסיון , שחיים יותר טוב . יותר שלמים עם עצמך . את חושבת שאפשר לעשות הכול בבום טראח וגמרנו ? אין דבר כזה בעולם ... כל דבר אמיתי , דורש מאמץ והשקעה . ואני אומרת לך שאם רק תעיזי לנסות את תראי שאת מצליחה . חוץ מזה . שאני זה לא כל אחת/אחד . אני יודעת שאני יכולה להשפיע עלייך . למה דווקא אני ? :) בואי נגיד שככה בתחושת בטן שלי אומרת . אחרות לא הצליחו גם שתיפתחי אליהם ברמה שכזאת ... אליי הצלחת להיפתח כך לא ? אז צעד ראשון כבר הצלחנו לא ? חכי ותראי שצעד שני גם כן יגיע ... את מרשה לעצמך לוותר נורא מהר מותק ! למה ? למה לוותר על דברים שאת רוצה ? קשר עם אבא זה משהו שצריך לוותר עליו ? מה את חושבת שזהו , את לא תוכלי יותר ליצור קשר אמיתי איתו ? רק אם תרזי במשקל ? זה לא נשמע לך קצת אבסורד ... וההתעקשות שלי על התכונות שלך . שוב כי אני באמת מאמינה שאת לא רואה את מה שאני ואחרים רואים אצלך . אז את לא מסכימה עם כל מה שרשמתי ? חבל . את פשוט עיוורת . מצטערת להגיד לך את זה . אני לא ממש מאשימה אותך זה המחלה שגורמת לך לראות את הדברים ככה ... כאילו שמודבר אצלך לא ממש טוב . כאילו הכול פגום . ושאם רק תרזי אז פתאום הכול יהפוך לטוב ומושלם . זה כבר ממש מחשבה מסוכנת מותק ... ואני מנסה להסיר את הכיסוי שמכסה לך את העיניים . ואני באמת מוכנה להמשיך לנסות ואני לא מתכוונת להתייאש מלנסות . אם רק תתני לי להמשיך . זה תלוי בך . את לא רוצה לקבל עזרה באמת ? את רוצה להמשיך בשגרת הדיאטות / הרעבות/בולמוסים/ ניסיונות להקאה שלך ? את רואה כמה נזק את גורמת לעצמך ? ולא רק לגוף ? את רואה שאת הולכת מסביב לשיח ולא ממש ונדעת בבעיה עצמה ? כי אלו דברים שאני כן מבחינה בהם ואני מנסה לגרום לך להבין אותי . מותק , הבחירה בידייך , אם יש לך רצון לחיות כמו שאת ראויה לדעתי , את תחליטי את ההחלטה הנכונה . אם את רוצה לחיות בחלומות באספמיה , להמשיך בעיוורון של המחלה . זה חבל אמיתי וכואב לי , אבל אני יודעת שאם זה לא יבוא ממך זה לא משנה בכלום . זה חייב להיות רצון שלך . רצון אמיתי . ואני מאמינה שאם רוצים ...? תמשיכי לבד :) אני מקווה שתבחרי נכון מה לעשות עבורך . שתצליחי לגרום לעצמך להבין איפה הדרך שטובה באמת . אני תמיד כאן , ואני תמיד מוכנה לנסות לעזור לך . מחכה לתשובה ממך מה את רוצה לעשות . מקווה שתחליטי להיות אמיצה וכן להתמודד מאשר להמשיך לברוח . נשיקות וכל אהבתי אלייך ילדונת תמי